בתשובה לאפופידס, 25/03/10 10:42
problem solved 538741
מאז מוחמד ועד לפני פחות ממאה שנה היתה חליפות פעילה. המפלגה הדנית מבקשת לתקן את הקלקול המודרני הזה.
problem solved 538743
כן, אני מכיר את התפיסה המוסלמית הזו. מעניין כמה דאגה חליפות זו לשימור הסביבה.
problem solved 538745
בטח דאגה. מתוך עיקרון לא הקימה בתי חרושת מזהמים, לא פיתחה מנועי קיטור, דיזל וסולר מזהמים, ולא עסקה בנסיונות פיתוח מטוסים, שהשפעתם המזהמת ידועה. למעשה, החליפות אפילו הגבילה תקופה מסויימת את הדפוס, מתוך חשש מהחומרים המזהמים ששימשו בבתי הדפוס, וכן מרצון למנוע השמדת יערות וזיהום הסביבה באוסף עצום של דפים!
problem solved 538747
מה שמזכיר לי, מעניין מה היתה כמות העצים בישראל עם תחילת הציונות, ובכלל מצב הסביבה והאדמות הפוריות בפרט, מה שנותן לי רעיון לסקר. אבל זה יחכה לתגובת המערכת להצעת סקר קודמת ששלחתי.
problem solved 538767
תלוי איפה בישראל. עד מלחמת העולם הראשונה, חלקים נרחבים של ישראל היו מיוערים, ובפרט, כל האזור שבין עמק חפר ובין עמק יזרעאל היה מכוסה ביערות טבעיים עבותים וצפופים (היו אגדות שמי שיורד מהשבילים ונכנס אליהם לא יצא עוד לעולם).
במלחמת העולם הראשונה הוטל מצור ימי על טורקיה וכחלק מהמאמץ המלחמתי נעקרו מרבית היערות בארץ לשם הקמת ביצורים, סלילת מסילות והסקת קטרים (בהעדר פחם). לאחר השמדת היערות פנו הטורקים למטעים והטילו מס עצים עליהם. עם סיום המלחמה נשארה ארץ ישראל כמעט ללא יערות.

לגבי אדמות פוריות, היו בארץ במאה ה-‏19 לא מעט פלאחים שעיבדו כמעט כל חלקה שהיתה ראוייה לעיבוד. ביצות בחלק ניכר מעמקי הצפון והמרכז, יערות באזורי הגבעות ומחסור במים בדרום מנעו עיבוד של רוב השטח המישורי. באזורים ההרריים היו מטעי זיתים בחלקות מוקפות טראסות.
problem solved 538774
אם כי יש לציין שבמלחמת העולם הראשונה טורקיה כבר לא היתה ח'ליפות.
problem solved 538819
?
החליף האחרון הודח בידי "הטורקים הצעירים" כתוצאה מן המלחמה, אם אינני טועה.
problem solved 538781
מעניין, תודה.
problem solved 538784
עוד נקודה ראויה לציון, כשהבריטים סיימו לכבוש את ארץ ישראל הם נתקלו בבעיות של סחף קרקע כתוצאה מהשמדת הצומח. כדי לייצב קרקעות באזורים מסויימים הם נטעו צמחים שונים, חלקם מיובאים מאוסטרליה. אחד הבולטים שבהם הוא שיטה מכחילה [ויקיפדיה] שהיום כבר אי אפשר להפטר ממנה.
כריתה לא הורגת, עקירה לא מזיזה, שריפה רק מחזקת 538785
"המין מתרבה גם באמצעות זרעים וגם בצורה וגטטיבית; כמויות הזרעים המיוצרות הן אדירות. כריתה של העץ אינה הורגת אותו, והוא צומח מחדש; גם שריפה אינה הורגת אותו, והיא אף מקנה לו יתרון תחרותי על-פני מינים אחרים; ואפילו עקירת הצמח בשלמותו אינה מספקת, משום שהוא מייצר בנק-זרעים בקרקע, העמיד למשך כ-‏50 שנה."
מפחיד. מעניין אם החיזר שהביאו האנגלים עקב מעשי התורכים גם עמיד לנשק גרעיני.
כריתה לא הורגת, עקירה לא מזיזה, שריפה רק מחזקת 538791
משהו שלא כתוב בוויקיפדיה: הצמח פיתח בישראל עמידות לקוטלי צמחים כמו Round-up. כתוצאה מזה הוא משגשג לאורך מסילות הרכבת שמרוססות בקביעות נגד עשביה ומשאירות אותו ללא מתחרים.
כריתה לא הורגת, עקירה לא מזיזה, שריפה רק מחזקת 538792
על פי הערכות אמ''ן, עוד חמש שנים נגלה.
problem solved 538815
נקווה שה מיינה מצויה [ויקיפדיה] תגלה שהיא אוהבת את העלים שלו.
problem solved 538928
.. פלאחים שעיבדו כמעט כל חלקה שהיתה ראוייה לעיבוד...

איך זה מסתדר עם מיני תמונות של "מושבה לא נושבה, הר טרשי קירח", כגון זו?

השאלה לא באה מתוך עמדה ציונית עבשה, אלא מתוך עניין כן. המדרון הצפוני של "סטלה מאריס" מיוער היום וירוק כל השנה (במקומות שאינו בנוי), ואילו בתמונה אין זכר לעץ זית או טרסה (שים לב שהתמונה צולמה לפני מלחמת העולם, כך שהסיפור[*] על כריתת יערות מאסיבית בידי הטורקים להסקת רכבות לא תופס.)

[*] את הסיפור הזה למדתי בבית הספר היסודי, אבל לא זכיתי לקבל עליו אישוש ממקור היסטוריוני רציני. מי ימצא לי לינק?
problem solved 538929
יש ספר צילומי אויר של ארץ-ישראל, החל מראשיתם ועד ימינו, שערך ב''ז קידר. תחפש אותו ותמצא שהמון, המון חלקות 'ראויות לעיבוד' לא עובדו במשך עשרות שנים.
problem solved 538931
כיוון שהגיע למקומותינו היסטוריון רציני, אפשר לנג'ס בעניין הכוכבית? מה הסיפור שמאוחרי הסיפור על כריתת יערות האלונים בידי הטורקים?
problem solved 538936
מצטער, גם אני שמעתי אותו אבל זה כנראה לא הרכבת. הרכבת הראשונה בארצנו הוקמה ב-‏1982 או משהו כזה, ולא הייתה מספיק נרחבת כדי להוריד את כל היערות בארצנו. מה שכן קרה, אם אני זוכר את גדעון ביגר נכון, הוא שעליה בצפיפות האוכלוסיה מימי מוחמד עלי ואילך הצטרפה לתעשיות פחמים וסיד (כבר שכחתי באיזה כפר עד היום *עדיין* יש תעשיית פחמים) כדי להשמיד את היערות בצורה יעילה ומסיבית עוד לפני הגעת הרכבת.

(אגב, את זה אני יודע במקרה. כל היסטוריון הוא בור במידה זו או אחרת בכל מה שאיננו תחום עיסוקו המדוייק).
problem solved 538937
ראה אגב את הלינק שהביאו למטה - לפיו הרכבת תרמה את תרומתה בתור הקש ששבר, אבל הקיצוץ התחיל עוד הרבה קודם.
problem solved 538944
מקור השם אום אל פאחם.
problem solved 538930
מה ניסית לטעון? שהיו אזורים הרריים שבהם לא היו טרסות לגידול זיתים? שהיו אזורים לא מיוערים? שהרי טרשים לא היו מעובדים?
כל הטענות האלה נכונות, אבל לא סותרות את מה שאמרתי.
ולבקשתך:
problem solved 538932
לא ניסיתי לטעון דבר, שאלתי שאלה, כי משהו לא הסתדר לי.

לעניות דעתי ועיניי הרואות, מורדות הכרמל ראויות לעיבוד, לכל הפחות לגידול זיתים ואולי אף לגידולים תובעניים יותר. אולי אני טועה, ואולי לא הבנתי את תגובתך - אבל השתמע ממנה שכל שניתן לגדל עליו דבר מה, נוצל בידי החקלאים.

תודה אגב על הקישור, הוא מפורט יותר מכל מה שידעתי, ומכיל גם ציטוטים ישירים מתקופת המלחמה. אם כי יש לי עדיין ספק-מה לגבי נרחבות היער ועוביו בטרם המלחמה.
problem solved 538933
גם הרועים הם חקלאים.
problem solved 538938
(תרגום לקוי שלי למילה ''פלאחים'' שבה השתמש איזי.)
problem solved 538939
תלוי. בלא מעט מקומות יש יריבות בין הקבוצות, באחרות זהות.
problem solved 538941
אני חושב שמה צפריר טען הוא שרועה הוא סוג של חקלאי.
problem solved 538942
אבל זה לא ממש מדוייק. במקומות מסויימים רועים הם חקלאים, באחרים הם אוייבי החקלאים (נוודים), ובאופן כללי קרקע שרועים עליה אינה מוגדרת 'קרקע חקלאית'.
problem solved 538943
ויקיפדיה חצי מסכימה אתך וחצי איתי על פי http://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture
"Agriculture is the production of food and goods through farming"
כך שנוודים הם לא חקלאים אבל ב http://en.wikipedia.org/wiki/Farm

הם מגדירים A farm is an area of land, including various structures, devoted primarily to the practice of producing and managing food (produce, grains, or livestock), fibres and, increasingly, fuel.
כך שחוות בקר היא חווה חקלאית (ובויקיפדיה העברית זה נאמר בפירוש).
הר טרשים קרח 538988
בכ"ז הערה בעניין היער: לפחות מתוך המקור שהבאת, לפי *כל* העדויות הכתובות מסביבות אמצע המאה ה-‏19 וקודם לכן (להבדיל מסיפורים ששמע ד"ר זחאלקה מזכרונם של קשישים שנולדו לאחר מכן), מצטיירת באיזור הספציפי שהיה אולי המיוער ביותר בא"י (?) תמונה דלילה משהו. היער, שאינו אפילו חורש מתואר ככזה שניתן לעוברו ברכיבה קלה של חצי שעה והוא בעל חלקים רבים חשופים וקרחים – חורבן מיד אדם, שפשה גם בשאר הארץ כפי שמספר החוקר הבריטי C.R. Conder.

תמונה דומה עולה גם מתוך תיאוריו הכתובים של מארק טווין בסיירו בארץ ‏1: "העמקים הם מדבריות מכוערים המעוטרים בשוליהם בצמחייה דלה שפניה כמו אומרות יגון וייאוש...לא יכולנו לעצור למנוחה גם לאחר רכיבה של שעתיים-שלוש מהמחנה שלנו, אף שהנחל זרם לצדנו. לכן המשכנו בדרכנו שעה נוספת. אמנם ראינו מים, אבל בכל מרחב השממה סביבנו לא היה אפילו קמצוץ צל, ונצלינו קשות בשמש היוקדת. 'כצל סלע כבד בארץ עייפה' - אין ביטוי יפה מזה בכל התנ"ך, ואין ספק שמכל המקומות שבהם שוטטנו, אין אחד המסוגל להעניק משמעות כה נוגעת ללב לביטוי כארץ צחיחה, חשופה קירחת זו".

עולה כאן האפשרות, ולא חקרתי היטב את הנושא, שגם אם קציר העצים המלחמתי חיסל את רוב מה שנותר, אותו רוב היה מיעוט מכלל מה שהיה שם זמן לא רב קודם לכן, שחוסל באדישות השלטון והאוכלוסיה כאחד (הם יכולים היו להתארגן למשל לשם קביעת מכסות ולנטיעות).

בעניין קרוב, במאמר מוזכר שגורל דומה פקד גם מינים כגון היען, הברדלס ואייל הכרמל, ואין בכך פלא שהרי כולנו מתפללים מדי יום שלמינים אל תהיי תקווה, וכוחה של התפילה ידוע. בכ"ז הצליחו כמה מינים לשרוד קללה עתיקה זו – למשל הזאב המזרח תיכוני. לאחרונה התברר ‏2 שלא רק החתול, אלא גם אבי הכלב הגיע מסביבותיה של אם החיטה. כדי לבדוק זאת הושווה מטענם הגנטי של זאבים מרחבי העולם לזה של מיני כלבים שונים. התברר שהקרוב אליהם ביותר הוא הזאב המזרח תיכוני. בשביל זה דגמו בין השאר את זאבי מזרח תיכון - בעיקר מישראל. מדוע? כי באזורנו ניתן למצוא אותם רק, או כמעט רק באותו שטח זעיר עליו קמה המדינה היחידה בעולם(?) שמיוערת היום יותר מאשר היה שטחה מאה שנה קודם לכן.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------
הר טרשים קרח 539053
בעניין הזאבים- קראתי פעם איפשהו (לצערי אני לא זוכרת היכן) שלמעשה בארץ היום אין זאבים "טהורים", וכל הזאבים המשוטטים בר בארצינו הם הכלאה ברמה זו או אחרת עם כלבים משוטטים (זיהום גנטי).

מישהו יודע על מה אני מדברת ויכול להביא סימוכין?

אם זה נכון- זה די יכול "להפיל" את תוצאות המחקר על מוצא הכלב מהזאב שהוזכר בתגובה למעלה, לא?
הר טרשים קרח 539058
אפשרות מעניינת. נדמה לי שמחקר הבודק מוֹצָא מסתמך לא רק על רמת הדמיון הכללית, אלא גם בודק את כיוון השינוי. אבל אם חיפפו כאן, בהחלט ייתכן שמקור הדמיון הוא "זיהום" מסוג זה שהזכרת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים