בתשובה לגיל דרור, 22/01/02 2:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רעיון החוקה בעייתי מאוד בחברה שסועה. זאת כמובן כשמדובר בחוקה בעלת תוכן ממשי ולא זו המדברת בצורה ערטילאית עם עקרונות מאוד כלליים. האנלוגיה חביבה בעיני. "והדרך היחידה לדאוג כי לכל קבוצה ולכל פרט יהיו זכויות שוות וסימטריות היא הדרך הליברלית." זכויות שוות וסימטריות בראי הדרך הליברלית, כמובן. כשאנחנו מדברים על זכויות, שנינו חושבים בעצם על הזכויות על פי דרך המחשבה הליברלית. ברור אם כך שהדרך הליברלית תקיים את הזכויות שהיא עצמה ניסחה. (אני מעדיף לא להשתמש בטרמינולוגיה של זכויות אלא בטרמינולוגיה של צרכים. צרכים הנגזרים מהערכים והנורמות של החברה.) "תהליך החברתי הנוכחי מעניק זכויות יתר לקבוצות בעלת ערכים הדורשים את כפייתם." כן, זה נכון. ככל שלקבוצה חברתית מסויימת ירבו הערכים שעליהם לא תוכל להתפשר, כך היא תדרוש, וכנראה תקבל יותר, עד אשר הדבר יהיה בלתי אפשרי. כל זאת בתנאי שאותם ערכים לא יתנגשו עם ערכים חסרי פשרות של הצד השני. "מדוע לדעתך "חוסר אפשרות לכפות ערכים על קבוצות אחרות" היא פגיעה חמורה יותר בקבוצה מאשר "כפייה של ערכים מצד קבוצות אחרות" על אותה הקבוצה?" אין מציאות חברתית נטולת כפיה ערכית על חלקים מהאוכלוסיה. אלא אם כן האוכלוסיה היא הומוגנית לחלוטין. גם החלופה השניה - מדינה חילונית ליברלית מבצעת כפיה, לשיטתי. רבים כאן סוברים שאין כאן כפיה, אבל זה רק בגלל שהם לקחו על עצמם את תפקיד זה היודע כפיה מהי. המציאות העכשווית, אם כן, עדיפה יותר, בעיני, על פני מציאות של מדינה חילונית ליברלית כיוון שכאן ההסדרים החברתיים מווסתים את הלחץ החברתי. במקרה של מדינה חילונית ליברלית, הצד החילוני יקבל את *כל* צרכיו (חוץ מעצם קיומם של החרדים, במידה וגם עצם נוכחותם מפריעה) בעוד הצד החרדי יפגע עוד יותר. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |