בתשובה לאיציק ש., 04/04/10 14:46
מדיניות תגובה? 539266
איך, לדעתך, תתנהל מלחמה מבסיס גבולות 67 אבל עם תנאי הפתיחה של מלחמת יום הכיפורים, כלומר במקום מילואים מגוייסים ומאומנים, קווי ברלב בנגב ובעמק החולה בלתי מאויישים ?

(דעתי היא שבתנאים כאלה סיפורה של מדינת ישראל מסתיים תוך פחות משלושה ימים, וזמן לא ארוך לאחר מכן, לא נותר כאן ישוב יהודי משמעותי, אבל מה דעתך ?)
מדיניות תגובה? 539282
קוי ה-‏5 ביוני 67 סיפקו מרחב התראה מה שאיבדנו עם ההשתלטות על סיני ועל רמת הגולן. מרחב ההתראה הפך למרחב בלימה. אם המצרים היו מחליטים לתקוף אותנו התקפת פתע, הם היו צריכים להעביר את צבאם את כל סיני, לקדם אספקה וכו'. דברים אלו לוקחים יותר מהזמן הדרוש לנו לגייס מילואים. להזכירך: המודיעין תפס מספר שבויים מצריים מספר ימים לפני ה-‏5 ביוני. מחקירת השבויים השתבר להם שכל הצבא שהובא לקדמת סיני מצוי בדמורליזציה. הם אינם מקבלים אוכל ומים בקמות מספקת. עיקר הצבא הסורי היה באיזור דמשק והיה צריך לקדם אותו יחד עם דרגים לפני ההתקפה.
מדיניות תגובה? 539288
.
כידוע מלחמת יום הכיפורים קשורה במושג "מחדל מלחמת יום הכיפורים". הייתה התרעה. ראו את הצבא המצרי נערך, אבל לא ידעו אם מדובר בהערכות לקראת מלחמה או בתרגיל כפי שהיה זמן קצר קודם לכן, כשגייסו מילואים בגלל היערכות דומה שהסתיימה בלא כלום, ובבזבוז כסף רב, כביכול לשוא. הייתה גם גישה שעצם גיוס המילואים יכול להיחשב צעד תוקפני וצריך להימנע ממנו. האם באמת שכחת את כל הויכוחים על כך, את הסיבה העיקרית שבגללה הוקמה ועדת אגרנט ?
יתרה מזאת הסכנה העיקרית למדינת ישראל, סכנת קיום מידית, נבעה דווקא מהגבול המזרחי שבו על הכוחות התוקפים לנוע עשר או עשרים קילומטר בלבד כדי להשתלט על "לב" מדינת ישראל וכך לחסל אותה בעצם, ולכן כל עניין פרוז סיני אינו רלוונטי.
מחדל דומה, היה יכול, תיאורטית, להתחולל גם בגבולות שלפני מלחמת ששת הימים. יתרה מזאת. ידוע שהיה גם אז ויכוח דומה. קראתי פעם דברים של יוסי שריד לפיהם הוא עצמו היה נגד היציאה למלחמה ההיא וגם לא שינה את דעתו עד היום, וכן שאשכול היה באותה דעה, אך יצא למלחמה בגלל לחץ.
לכן מקרה תיאורטי כפי שהצגתי בתגובתי הקודמת בהחלט סביר, והתשובה היחידה ל"מה היה קורה אילו ?" היא התשובה שהבאתי בתגובה זו. אתה, בעצם, לא ענית.
מדיניות תגובה? 539292
אני בעצם כן עניתי אך לא את התשובה שתתאים לתפיסת עולמך.
א. המחדל במלחמת יום הכיפורים היה המחדל של גולדה שדחתה כל אפשרות למו"מ עם סאדאת על הסכם שלום ובחרה לשבת על התעלה. היא אף דחתה הצעות של דיין להפחית את הלחץ על המצרים ללכת למלחמה.
ב. הגבול המזרחי-סוריה, ירדן ועיראק. הצבא הסורי שלפני מלחמת ששת הימים היה צבא הגנתי וכך גם היו האמונים וההתכוונות שלו-הגנה מפני התקפה של מדינת ישראל. הצבא הסורי לא ערך אימונים ותרגולים של גלישה למדינת ישראל וכיבושה. גם לצבא הירדני לא היו תכניות כאלו. כתבו על תכניות של כיבוש ישוב ספר והשמדתו. אין שום דבר מקביל לאימונים ולתרגילים שעשה צה"ל לכיבוש הגדה המערבית, סיני ורמת הגולן-הרמה הסורית כפי שנקראה אז.
במלחמת יום הכיפורים השתתפה חטיבה ירדנית אבל לא היה שום רמז על כוונות ירדניות לפלוש לעמק הירדן או עמק בית שאן; הם הצטרפו לצבא הסורי כאקט תמיכה מאד מוגבל.
לאחר מלחמת יום הכיפורים גייס צה"ץ אקדמאים שבאו לקיים שיחות הסברה ביחידות המילואים. באחת השיחות שאלתי בדיוק את השאלה שלך. הדוקטור שדיבר-קמ"ן לשעבר ובמילואים- הסביר ברוח זו את המצב בחזית המזרחית. ההתקפה הסורית במלחמת יום הכיפורים היתה נסיון לבטל את תוצאות מלחמת ששת הימים ולא תוצאות מלחמת השחרור.
מדיניות תגובה? 539365
אתה טוען בכנות, שהצבא הסורי והירדני היו רשלנים ושואפי שלום עד כדי כך שלא הכינו תוכניות(!) למקרה של התקפה על ישראל? ואם כן מהיכן המידע הזה? האם הירדנים והסורים פתחו את ארכיוני הצבא לעיונם של היסטוריונים מערביים?

לשם ההבהרה, אם לצה"ל אין כיום תוכניות אופרטיביות לכיבוש רבת עמון וחצי האי סיני אני סבור שזאת רשלנות.
מדיניות תגובה? 539367
יש הבדל אם איזה סרן במטכ''ל הסורי כותב תכניות למגירה לבין הכנת תכניות מפורטות ותרגולן. הצבא הסורי היה צבא קטן יחסית ובעל אופי הגנתי ערב מלחמת ששת הימים. אכן בדיעבד הסתבר שהם הזניחו את הכוח הצבאי ואחרי ששת הימים, הצבא גדל בהרבה. אולי הכת העלאוויית השלטת פחדה עד מלחמת ששת הימים לפתח צבא גדול מדי שמא זה יחליש את שליטתם- אבל זו רק ספקולציה שלי. מה שלא הבנתי זה ''רשלנים רודפי שלום''. אלו היו צבאות בעלי אוריינטציה הגנתית. הם לא עסקו ולא תרגלו תכניות ממשיות לכיבוש ישראל כי למרות מה שחושבים עליהם הם לא היו אידיוטים וידעו היכן הם חיים. ביום הכפורים הם עשו מאמץ ענק להחזיר לידיהם את רמת הגולן ביום וחצי וכשלו.
מדיניות תגובה? 539371
תפקידו של צבא הוא להלחם ולתכנן תוכניות למלחמה, צבא שלא עושה את זה הוא רשלן. הצבא הסורי לא יכל כנראה להתמודד מול מלוא כוחה הצבאי של ישראל, אבל, כידוע הצבא הסורי לא אמור היה לפעול לבד אלא עם שכנינו, ובמתקפה כזאת, במיוחד אם היא הייתה מגיעה בהפתעה, היה לסורים סיכוי להגיע להישגים משמעותיים.

העלאווים שולטים בסוריה מ1966.
מדיניות תגובה? 539372
כזכור מונתה ועדת אגרנט כדי לחקור את מחדלי יום הכיפורים. כל הדיונים וגם המסקנות בדוח עסקו בעיקר בעניין אי גיוס המילואים, ואיני זוכר שדובר שם ושמישהו הציע בכלל לחקור את המחדל שהומצא ע"י השמאל הפוסט מודרני הרבה שנים יותר מאוחר, שעליו דברת.
קשה לי להבין אותך. האם אתה טוען שאי גיוס המילואים לא היה בכלל מחדל והתפטרויות ראש אמ"ן והרמטכ"ל שנדרשו בדוח היו שגויות ?
בתגובתך הקודמת דברת על בעיות אסטרגיות צבאיות שקשורות במושגים מרחב התרעה ומרחב הגנה, מושגים שאתה הבאתך, ולכך התייחסתי.
עכשיו עברת לנושאים חדשים לגמרי והתחלת לדבר לפתע על כוונות אויבינו. לפי התפיסה שאתה מציג הסורים והירדנים לא אמנו עצמם להתקפה ולא היו להם כוונות כאלה. חבל שלא הוספת שגם למצרים לא היו כוונות התקפה, ואז יכולת מיד להגיע למסקנה שצה"ל היה (ואולי הינו) מיותר. חבל על הכסף.
מדיניות תגובה? 539394
לצבא הסורי *בהחלט* היו תכניות למתקפה על ישראל לפני ששת הימים. הן אפילו היו בתוקף, וההתקפות הכושלות של הסורים בתחילת ששת הימים היו בהתאם לאחת מהן, רק שמה לעשות שחיל-האויר הישראלי סיכל את האפשרות לעבור למתקפה רצינית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים