 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהציור היחיד שהובא כאן מתקבל הרושם שהסרט נראה אחר לגמרי ממה שהציורים של שפרד משאירים אצל הקורא. יותר מכל זה מזכיר את האנימציה הצ'כית המשמימה שפעם היו מקרינים כאן בשנות השבעים בתור פילרים בטלויזיה הלימודית. אם כבר אנו בנושאי אנימציה, למרות שמיקי מאוס נראה כסמל האולטימטיבי של דיסני, אינני מצליח כמעט להזכר בסרטון אנימציה בכיכובו שהותיר עלי רושם כילד. דונלד דאק- כן, אבל מיקי גם נראה לעיתים נדירות וכשהוא כבר נראה, הוא היה יצור אנמי וחסר אופי, לעומת דונלד ההיפראקטיבי והנוירוטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ה"כמעט" הוא בגלל "שוליית הקוסם"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פנטסיה? פנטסיה זה לבנות. פיות רוקדות וכאלו? אבל זה באמת הקטע הכי טוב בסרט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם הדינוזאורים וכל היצורים המיתולוגיים? אל הקטע הסופי בסרט הצלחת להגיע? בקיצור צפיה מחדש ומיד :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזכרת לי. מישהו מכיר סרט מצוייר של דיסני פרט לפנטזיה שבו רואים עירום פרונטלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ואפילו לא מצויר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נו, התכוונתי למשהו ''חוקי''. אבל גם זה משעשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפיתי לאחרונה ב"פנטזיה" לראשונה1, והיה משעמם בעיניי. פשוט ארוך ואיטי מדי. מעניין אותי איך ילדים היום מגיבים לו. זאת לעומת קלאסיקות אחרות של דיסני שצפיתי בהן לאחרונה לראשונה2, ואת כולן אהבתי מאוד. 1אם לא מחשיבים את כל הפעמים ש"שוליית הקוסם" הוקרן ב"מסך אישי", תוכנית מהאייטיז שבה כל שבוע התארח אצל אהוד מנור מישהו מפורסם, לרוב פוליטיקאי, ובחר קטעים שהוא אוהב, שמשקפים את ייחודיותו וטעמו המשובח, תמיד אותם קטעים. 2לא ברור לי איך זה קרה, אבל הגעתי לגיל 35 כנראה בלי לצפות ולו בסרט מצויר אחד של דיסני באורך מלא - לא קלאסיקות, לא חדשים, כלום. עכשיו אני מדי פעם משלים השכלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, ראיתי את ''פנטזיה'' איפשהו בשנות התשעים המוקדמות, וכבר אז הוא די שעמם אותי (למיטב זכרוני, חוץ מהבלט של ההיפופטמיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, אותי הוא שיעמם כבר בשנות השישים. חוץ משולית הקוסם, ששיעשע אותי. לזכותי (או לחובתי) ניתן לטעון שהייתי קטן, לא הבנתי מה הסרט רוצה מחיי, ואיך הקטעים אמורים להתקשר זה לזה (הם לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כי קשה לי לזכור מה חשבתי שהייתי קטן, נראה לי שאהבתי את השוליה, פחדתי מההר הקרח, צחקתי מריקוד ההיפופוטמיות וגם מהפתיחה שמיקי מנדנד למנצח, נהניתי ממפצח האגוזים, והשתעממתי מהצבעוניות הפסטורלית (ויכול להיות שזה פשוט מה שהרגשתי כששראיתי את הסרט פעמים נוספים כמבוגר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת "אלגרו נון טרופו" ראית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ראיתי. אחד האהובים עלי (בעיקר דבוז'אק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ונדמה לי שהשתעממתי, אבל בכל מקרה הייתי בן עשרה, ואני לא סומך במיל על השיפוט שלי אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יושב אצלי בסימניות, כדאי לנסות שנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף (הן ויזואלית והן מוזיקאלית) את זה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואילו אני הייתי מכור לזה: אבל גם שני האחרים מצויינים (ולטעמי, כל קטע בסרט הזה מצויין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שמיקי הגיע לשיא כזה של מיסחור שכל שילוב שלו בעלילה יכול רק לפגוע בדמותו. כמו Uncle sam, מריאן הצרפתית, שרוליק וכו'-די לו להופיע בסיטואציה, הוא לא צריך לעשות משהו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |