בתשובה לדב אנשלוביץ, 12/04/10 17:30
יחס הקוראים 540238
מכיוון שהידיעות שהועברו לעיתונאי לא היו כאלו שלדעתי מסכנות את המדינה, האספקט הזה נראה לי דווקא הרבה פחות חשוב מאשר מה שאובדן הדיסק מראה - שלא באמת היה אכפת לה אם מישהו ייפגע; לפחות לא מספיק כדי לדאוג שהמידע אכן יגיע רק לעיתונאים.
יחס הקוראים 540240
''מסכנות את המדינה'' זה משהו מאד מוגזם. איני יודע אם אפשר למצוא בכלל חומר שיש בו מידע שיכול ממש לסכן את המדינה, כלומר העברתו לידי האויב תביא לחורבן המדינה תוך זמן קצר.
אנו מדברים על ''לגרום נזק'', ומסמכים שמקבלים סיווג סודיות, זה שנתן להם את הסיווג הזה, אכן חשב שחשיפתם עלולה לגרום נזק.
''לא היה איכפת לה שמישהו ייפגע'' זה, לפי מה שהתרשמתי, הרבה פחות ממה שהיא עשתה.
יחס הקוראים 540242
אכן, מן הסתם לא התכוונתי לחורבן המדינה.

בקשר לטיעון שסיווג סודיות ניתן אם ורק אם זה שנתן את הסיווג חשב שחשיפתם תגרום נזק למדינה - כמובן שאיני מסכים ואיני מאמין לכך. אני מאמין שנבלות רבות נכתבות תחת הסיווג הזה, ובשל העובדה שמדובר במעשי נבלה, לא בהצלת המדינה. למה? כי בצבא יש חארות כמו בכל שאר המין האנושי, וכשנותנים להם את היכולת, הם מנצלים אותה.
יחס הקוראים 540252
האם עברו פעם תחת ידיך שלך (הפרטיות) מסמכים מסווגים, שסיווגם ניתן להם בגלל "חארות" ?
יחס הקוראים 540255
לשמחתי לא. אפשר לתלות זאת בכך שהמסמכים היחידים שעברו תחת ידי היו של המפקדים האישיים שלי, שלא היו חארות והתעסקו בדברים משעממים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים