בתשובה לאסף נחמיאס, 31/05/00 19:54
על המוות כבעיה פילוסופית 5405
אינני מקבל את הדעה כי ניתן להתייחס אל המוות כיום כבעיה מדעית גרידא, ולו משום שאיננו מסוגלים להגדיר באופן מדעי טהור מה הם החיים. האם תאים המתרבים הם "חיים"? האם לאחר שהתא מתפצל לשניים הוא "מת"? מה האבר ה"קריטי" אצל אדם? המוח? הלב? הרי אנחנו יכולים להשאיר כיום לב "בחיים" גם ללא מוח, ובעצם גם ללא בן-אדם. אולם האם אלו הם "חיים"?
שאלת החיים לדעתי היא חלק מבעיה גדולה יותר (ובלתי פתורה) - הבעיה הפסיכו-פיזית. מה הוא אותו קשר נעלם בין הכימיה של גופנו לבין עובדת תודעתנו?
על המוות כבעיה פילוסופית 5413
הלב הוא משאבה. ניתן להחליף אותו בלב של אדם אחר, בלב של חיה ומשאבה מלאכותית.מכיוון שהשתלת לב אינה הופכת אדם לאדם אחר, לא לחזיר ובטח שלא לרובוט, אני מניח שהקביעה שהלב הוא האיבר הדומיננטי היא שגויה.
על המוות כבעיה פילוסופית 5449
אין צורך להיכנס להגדרות של מהם בעצם "חיים" כדי להיות מסוגלים להגדיר לנו בצורה האופטימלית לחלוטין מתי יש לקבוע את רגע המוות (שמבבחינה הפרקטית,בסה"כ אומר שאין מה להמשיך לטפל בחולה).

לא אמרתי שזו בעיה מדעית להגיד _מה_ זה מוות. אבל זו כן בעיה מדעית גרידא להיות מסוגלים להבדיל בין אורגניזם חי למת. יכולת הבדלה זו התפתחה במשך ההיסטוריה המדעית והשתנתה בגלל תגליות מדעיות בצורה הכי טבעית בעולם. לאחר שנתגלתה היכולת להחיות אנשים באמצעות מכות חשמל ועיסויים - הפסקת פעילות הלב כבר לא נחשבה לסימן של רגע המוות. וזה קושר אותנו לנושא הדיון המקורי.
על המוות כבעיה פילוסופית 5456
"מבחינה פרקטית, בסה"כ אומר שאין מה להמשיך לטלפל בחולה"?
מבחינה פרקטית, אנחנו כולנו בגסיסה איטית מרגע היוולדנו, ויש אנשים אשר מחליטים ש"אין מה להמשיך לטפל בחולה" - אפילו כשהחולה הוא הם עצמם - הרבה לפני שליבם או מוחם מפסיק לעבוד.
וזה עוד רק כשמדברים על כאלו שאצלם המוח -התחיל- לעבוד.
על המוות כבעיה פילוסופית 5496
מה בדיוק ניסית להגיד?
הסברתי בדיוק מדוע רגע המוות הוא לא דבר קבוע אלא מתפתח עם יכולות הרפואה להאריך חיים - כלומר, זה כן משהו טכני/מדעי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים