בתשובה לארז לנדוור, 17/04/10 10:33
טאגליין בריבוע-בוע 540692
לדעתי אתה מיתמם, כי אתה דובק בהיבט הכמותי של מעשי קם במקום בהיבט המהותי שעליו דיברנו.

בהיבט הכמותי, העבירה שלה כנראה שולית, ולא איכפת לי אם יסלחו לה, במיוחד בגלל שהיא ילדה צעירה כל-כך ונלהבת - כדרכם של ילדים. שמעתי את אמא שלה אומרת שזה היה מעשה מטומטם, ואני נוטה להסכים.

אבל ההיבט המהותי הוא החשוב בדיון הזה, ואותו אתה מקפיד להצניע.

===>"כיצד ניתן להעביר מידע על שחיתות לכאורה בצבא ללא מסמכים מגבים?"
זו היתממות. אם היא מצאה מסמך שבו יש הוראה של האלוף להפר את החוק, היא יכולה לחשוף אותו (תוך מחיקה של כל התייחסות לחומרים חסויים), ושליחת עותק לפצ"ר, ליועץ, למבקר ולנציב הקבילות. מי שמוציא הרבה מאוד מסמכים של תוכניות מבצעיות, בתקווה שאפשר יהיה למצוא בהם פקודה לא חוקית, איננו פועל בתום לב לחשיפת שחיתות. הוא פועל ממניעים אידיאולוגיים בכוונתה להכשיל את הצבא. (כמו שהכתומים הכימו חמ"ל להכשיל את ההתנתקות).

שוב, מסירת מידע מבצעי לעיתונאי אולי פחות חמורה ממסירתו ישר לחמאס, אבל השאלה החשובה איננה של חומרת המעשה אלא של מהות מניעיו. המעשה שלה הוא רוע בהתגלמותו לא בגלל החומרה אלא בגלל המניע - לפגוע מטעמים אידיאולוגיים במוסדות הדמוקרטיים של המדינה, כי "אני יודעת, אני קובעת". את אלו צריך לדעתי להעניש בחומרה שאיננה עומדת בפרופורציה לחומרת המעשה, אלא לחומרת המניע - למען יראו ויראו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים