 |
|
 |
||
|
||||
 |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה צביעות במאמר אחד. הכותב מתהדר בתפקידו של עיתונו לשעבר בפרשת קו 300. אין לו מה להתפאר בכך. כל העיתונים נענו לתביעת הצנזורה הצבאית לא לפרסם את תמונות המחבלים הכפותים מלבד חדשות שנתבע למשפט וזוכה לאחר כמה שנים. למי שלא זוכר, חדשות גם היה עיתון של רשת שוקן. באשר לפרשת קם-בלאו, זה רק טבעי ומתבקש שהעיתון יגן על כתבו ומקורותיו ואין בכך סכנה לביטחון המדינה או שותפות במעשה ריגול כפי שמקהלת הביטחוניסטים אוהבת לטעון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע שאין בכך סכנה לביטחון המדינה? יש לך מושג מה נמצא על אותו דיסק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להמשיך את קו המחשבה שלך: יש מקום בארץ רק לעיתונאים שמקבלים הרשאה מצה"ל כמו הכתבים הצבאיים שיכולים לקבל משכורת מדובר צה"ל. מילות המחץ "בטחון המדינה", הן מילים כלליות והממסד הצבאי משתמש בהן באופן חופשי לגמרי. גם מה שאני כותב כאן נכנס לקטגוריה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת דרך מעניינת להמשיך את קו המחשבה שלי. באותה מידה אני יכול לנסות להמשיך את קו המחשבה שלך לפיו כל הדלפה שהיא, בכל תנאי שהוא, היא כשרה אם יש בה ביקורת כלפי מערכת הבטחון. אולי יהיה יותר מועיל להתייחס למחשבות שאני טורח לנסח במלים, במקום לנסות (נסיון כושל) "להמשיך" את קו המחשבה שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לתוכן הדיסק. התכוונתי לכך שאורי בלאו ועיתון הארץ לא יעבירו את המידע לשום גורם אחר ושהם מספיק אחראים לשים את הדיסק במקום מוגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא חוכמה גדולה אם מספיק אחראים = לא פחות אחראים מאלה שהחומר היה ברשותם במקור, ברשות ובסמכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שהוא נגנב מעידה שאלה שהחומר היה אצלם במקור כנראה לא היו מספיק אחראיים לשמור עליו. בינתיים הוא לא נגנב מהארץ (ולא שאף אחד לא ניסה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה יודע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, אני מעריך הערכה מושכלת. הסבר: 1. אני יודע שהארץ השיג את המסמכים ממערכת הביטחון. 2. אני מניח שמערכת הביטחון לא השיגה את המסמכים מהארץ (כי אחרת היא לא היתה ממשיכה להתאמץ כל כך להשיג אותם). 3. אני יודע שהמשאבים שמערכת הביטחון השקיעה בהשגת המסמכים גדולה בכמה סדרי גודל מהמשאבים שהארץ השקיע. 4. לכן, אני מסיק שקל יותר להשיג את המסמכים ממערכת הביטחון מאשר מהארץ. 5. ולכן, אם מישהו רוצה להגיע למסמכים, מן הסתם הוא היה מנסה לקחת אותם ממערכת הביטחון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מע' הבטחון מנסה להבין מהם המסמכים והיקפם, הרי היא כבר "השיגה" אותם מזמן. 3. אני מניח שהמשאבים של ארגון ביון זר יכולים להיות גדולים אף יותר. 4. מע' הבטחון מוגבלת ע"י החוק הישראלי (צו חיפוש, צו האזנות סתר); ביון זר אינו מוגבל ע"י אלו. 5. "מע' הבטחון" זה מקום גדול, נראה לי שיותר קל למצוא את "המחשב של בלאו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. נו, באמת. אם היא "מנסה להבין מהם המסמכים והיקפם" סימן שהיא לא יודעת מהם, ואם היא לא יודעת מהם, סימן שהיא לא השיגה אותם. (ז"א, לא את המסמכים שנמצאים אצל בלאו, זה שהמקור היה אצלה רק מוכיח כמה היא לא אחראית. אם יש במסמכים האלה את התוכניות למילואים הבאים שלי, אני מעדיף שמערכת הביטחון תתן אותם לבלאו ותמחוק את כל העותקים אצלה). 3. על אחת כמה וכמה. אם מערכת הארץ, שמשאביה קטנים ממערכת הביטחון השיגה את המסמכים בזמן שמערכת הביטחון שמרה עליהם ואם מערכת הביטחון, שמשאביה גדולים ממערכת ההארץ לא השיגה את המסמכים בזמן שמערכת הארץ שמרה עליהם, אז בוודאי שמערכת בעלת משאבים גדולים יותר ממערכת הביטחון *תתקשה יותר* להשיג את המסמכים ממערכת הארץ מאשר ממערכת הביטחון. 4. צו חיפוש וצו האזנת סתר מגבילים רק לצורך השגת ראיות לבית המשפט, וגם זה לא תקף (בגלל שבישראל, כידוע, בית המשפט מכיר גם בעדויות שהושגו בניגוד לחוק, להבדיל ממדינות אחרות). מערכת הביטחון מחפשת ומאזינה בלי צווים. וכמובן שגם הארץ מוגבל על ידי החוק, ולהבדיל ממערכת הביטחון, כשהארץ עובר על החוק, הוא עומד לדין. ויותר מזה, הארץ לא יכול להשתמש בכח נגד מערכת הביטחון, למערכת הביטחון יש מונופול חוקי על שימוש בכח במדינה. 5. המחשב של בלאו כבר הושמד ממזמן. אתה צריך למצוא איפה (ואם) הוא הסתיר את המסמכים. עובדה שמערכת הביטחון עדיין כושלת לעשות את זה. כזכור, בזמן שכשמערכת הביטחון שמרה עליהם בלאו הצליח להשיג אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אפשר גם להניח שהיא יודעת "לא-בדיוק-אבל-בערך" (אוקיי, נחשפו תוכניות א' ב' ג', תוכניות ד' ה' ו' - היו על המחשב ולא ברור אם זלגו, תוכנית ז' זלגה אבל לא ברור אם מדובר בגרסה העדכנית או בטיוטה וכולי). "השיגה" = כל המסמכים היו ועדיין נמצאים במחשב כלשהו, עכשיו רק צריך להבין מה בדיוק זלג. לא צריך "להשיג" שום מסמך, רק להבין איזה מסמך בדיוק. 3. למה אתה בטוח? 'הארץ' השיגו את המסמכים בהדלפה; מכאן אפשר להסיק שקלות ההדלפה ממע' הבטחון גדולה מקלות ההדלפה ממחשבי 'הארץ' (והמהדרין יאמרו "אפשר להסיק רק ש*במקרה דנן* קלות ההדלפה..." וכו'). אם המודיעין האיראני משיג את המסמכים שלו ע"י פריצות למחשבים ולא ע"י שיבוץ סוכנות כפקידות-לשכה, ייתכן והפריצה למחשבי הארץ (או למחשב של בלאו) תהיה קלה יותר מפריצה ל"מחשבי מערכת הבטחון" (מה זה בדיוק?). 4. למע' הבטחון יש מונופול, אבל גם הוא מוגבל. בגדול, אי אפשר לעצור את אורי בלאו או את ענת קם ללא משפט ולענות אותם עד שיחשפו את מיקום הדיסק הסודי. אתה חושב שהמודיעין האיראני מוגבל ע"י אלו? 5. אז מה? אם הוא שומר את המידע על מחשב אחר? או בג'ימייל? או על דיסק בדירה שלו בלונדון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. מסקנה, היא עדיין לא הצליחה להשיג את המסמכים שנמצאים אצל בלאו. מש"ל. 3. אם אפשר היה להשיג את המסמכים על ידי פריצה למחשבים מערכת הביטחון היתה פורצת למחשבים. 4. ההגבלות עליו נמוכות בהרבה מאשר ההגבלות על הארץ והארץ בכל זאת הצליחו. מסקנה, מערכת הביטחון אחראית פחות. 5. אז, בניגוד למה שאמרת, לא יותר קל "למצוא את המחשב של בלאו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(מצטער על התשובה האיטית) אני יכול לחשוב על אפשרות אחרת: ממערכת הבטחון יותר קל להשיג את המסמכים ע"י הדלפה. הבעיה עם הדלפה שלא כולם מוכנים להדליף לכולם - ענת קם הייתה מוכנה להדליף לעיתונאי ישראלי, אבל אם מוחמד מהביון האיראני היה פונה אליה, היא לא הייתה מסכימה. מהמחשב של אורי בלאו יותר קל להשיג את המסמכים ע"י פריצה למחשב - וכאן ארגון ביון זר (סיני? איראני?) יכול להשקיע יותר משאבים מישראל: הם יכולים לפרוץ למחשב איפה שישראל נכשלה, הם יכולים למצוא את המחשב היכן שישראל נכשלה וכד'. אין כזה דבר "קל יותר להשיג את המסמכים ממערכת הביטחון מאשר מהארץ". כמו שאין כזה דבר "קל יותר לנצח במרתון מלנצח בהרמת משקולות". בשיטה מסוימת קל יותר לפלוני, באחרת קל יותר לפלמוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענת קם לא היתה הפקידה היחידה בלשכת אלוף פיקוד המרכז. אם כל פקידה זוטרה היתה יכולה להעתיק משם כמה מסמכים שהיא רוצה, אז מוחמד מהביון האיראני (שבכלל קוראים לו יוסי, והוא בכלל לא נראה מזרחי, יש לו מבטא אמריקא והרבה צ'ארם, והוא יכול להבטיח הרים וגבעות) היה מוצא את הפקידה שהיתה מדליפה לו את המסמכים. ככה זה מסננת, כל טיפה עוברת בחור אחר. אם לביון זר כל כך קל להשיג את המסמכים, אז מה הבעיה של השב"כ? למה הוא עדיין לא השיג את המסמכים? השב"כ משחק במגרש הפרטי, בלי שום מעצורים חוקיים, עם הקלפים צמוד לחזה ובלי בעיית משאבים מיוחדת. בוודאי שיש דבר כזה "קל יותר להשיג את המסמכים ממערכת הביטחון מאשר מהארץ". כמו שיש דבר כזה "קל יותר לנצח את מכבי תל אביב מאשר את הפועל חדרה". לא קל לשב"כ בשיטה מסויימת, שיעבור לשיטה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אחרי שפרשת ההדלפה נחשפה, ואותה ''פקידה זוטרה'' רואה איזה זובור עושים לקם, היא תחשוב פעמיים לפני שתדליף את המסמכים, גם ל'יוסי'. אדרבא אם הפקידה מכירה את קם, ויודעת מה עלה בגורלה הרבה לפני כן. ב. עיתונאי ''הארץ'' נראה אמין יותר למי שעבדה ב''הארץ'', יותר מכל יוסי עם כל מבטא שהוא. ביון זר עם משאבים גדולים יותר משל השב''כ (נניח, הביון הסיני) לונדון היא לא המגרש הפרטי של השב''כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה צריך להבדיל בין הערכות לעובדות. מה שיקרה בעתיד (הפקידה תחשוב פעמיים) זאת הערכה. מה שקרה בעבר (הפקידה הדליפה מסמך) הוא עובדה. יותר מסביר להניח שענת קם חשבה פעמיים, כמובן שגם הפקידה הבאה תחשוב פעמיים, ובכל זאת, להניח שאם ענת קם תשב עשרים שנה בכלא אפשר להתעלם מהחור שקיים בלשכת אלוף פיקוד המרכז זה טמטום לשמו. ב. נו, אז הוא יתחזה לעיתונאי שעובד בהארץ. אתה באמת חושב שיש למודיעין האיראני בעיה לשתול עיתונאים במערכת הארץ (או מעריב, או ידיעות)? אבל מה שחשוב, אתה מחפש את המטבע מתחת לפנס, פקידה אחת הונעה של ידי עיתונאי, פקידה אחרת על ידי כסף, פקידה אחרת על ידי דרכון זר, אחרת על ידי אהבה, אחרת על ידי סמים, אחרת על ידי שוחד, אחרת על ידי הצעת עבודה, אחרת על ידי סחיטה... לכל אדם יש מניע אחר. לביון הסיני יש משאבים רבים יותר מלשב"כ, אבל החלק בהם שמופנה לישראל קטן בכמה סדרי גודל מהחלק במשאבי השב"כ שמנופנה לריגול נגדי. תל-אביב היא המגרש הביתי של השב"כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Judging by where Kam put the documents ( in her home computer, connected to the internet), I wouldn't bet on Blau and Haaretz not doing the same thing...
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |