 |
|
 |
||
|
||||
 |
במשך שנים קראתי את האתר בשקיקה - בשלב מסויים לא היו בכלל תגובות שלא קראתי. באייל נחשפתי לעושר האנושי שבחברה דוברת העברית. כל רעיון, מחשבה, טיעון, תאוריה - פה מצאתי מישהו שמיצג אותה ומישהו שיסתור - והדיון בניהם (בד"כ) היה דיון ולא ויכוח - אם טיעונים ולא רטוריקה (פרט לדיונים על רטוריקה, כמובן). אבל השנים עברו, והתחלתי לקרוא פחות ופחות, הדיונים התחילו לחזור על עצמם והיה יותר קשה לעקוב אחריהם למבקר הספורדי (כמו שנהייתי). חבל לי שהאייל מתכבה - אבל אני לא מצטער על זה. כמאמר השיר, לכל דבר יש זמן - והזמן של האייל הגיע. נשאר רק להגיד "תודה" ענקית לכל מי שהעשיר אותי בעשור האחרון - הכותבים והמתדיינים: תודה! וכמובן גם לצוות העורכים והמתכנתים1, שהשקיעו מזמנם ומכספם כדי שהאייל ימשיך. --------------- 1 טל - אני יודע שזה רק אתה, אבל לפחות בחלקים מהזמן זה נראה כאילו אתה חמישה אנשים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |