 |
|
 |
||
|
||||
 |
מכל מלמדי באייל השכלתי. מקיץ 2002 תחת ניקים שהס מלהזכירם בחברה טובה, לעיתים בשם מלא, בדרך כלל כגרושו. הייתה עת בה ביקשתי תודעה איילית שלמה שצרובים בה גם זיכרונות מדומיינים של כותבים שנגוזו לפני שהגעתי, לכן הבטחתי בלי לקיים, שטרם פורענות אתחיל שוב מהדיון הראשון. כשניסיתי להוריד את האתר, התוכנה תקעה את המחשב. טוב, כנראה שכבר לא אספיק לקרוא הכל, לכתוב את המאמר ההוא... בשנים האחרונות הייתי בגמילה מהאייל, כך יכולתי להתמכר לדברים אחרים. מה אברך לו? אשתי: אמור ברוך שפטרנו. אני: שטיא, מדובר באוצר תרבותי, בעולם לא ברברי היו יודעים לשמור עליו לדורות הבאים. שיבורך בהישארותו זמין לעיון ולו כארכיון למחקר. תודה לעורכים. תודה מנוע חיפוש איילי. תודה טל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב שאתה נשוי לאשתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלחנן שליכט? שטיחמוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לפחות גיבור-על אחד גילה את זהותו הסודית. נישאר הקשה המקשה (כן, נכון, יש עוד אחד, אבל הוא מגיב לדוא''ל אז מבחינתי אין דוחק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מעדיף, כמובן, להיות גיבור-תחת, אבל מהדיון הנוכחי אני למד שהפוזיציה הכה-נחשקת כבר תפוסה. _______ אחרי שכל גדולי האומה כבר נשאו את הספדיהם המרגשים (אבראווֹ אבראווֹ אבראווֹ), אני מבקש להוסיף תודה אישית צנועה לע' טריוויה ולמחברי החידות (הרשמיות והפרטיזניות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |