בתשובה ליהונתן אורן, 03/05/10 21:16
Gattaca 542219
היי, "נאראטיב" ואפילו "סיפור" זה לא רק לילדים, אתה יודע ומכיר את המונח, נכון?

לא יודעת לגבי חינוך, אני מסכימה איתו לפחות בנקודה שבה מדענים אמורים "לרדת אל העם". מן הסתם זה לא מתאים לכל מדען, לכל תחום ואולי אפילו לא לכל עם, אבל זה קורה פחות מדי בימינו. נושאים רגישים כמו הנדסה גנטית, שיבוט וכולי, היו מאבדים הרבה מהגורם המסתורי והמתסיס שבהם לו המדענים היו מדברים עליהם בגלוי, כחלק מחיי היומיום (ולא בסקציות תקשורתיות מוכתבות מראש). המדענים הנכונים יוכלו לעשות את זה באופן לא דמגוגי, שלא ישטיח את הנושא לצד הלא נכון כפי שאנשי תקשורת נוטים לעשות.
Gattaca 542221
אולי זה היה בטקסט הגולמי. בכתבה לא קראתי שהוא מציע למדענים "לרדת אל העם". קראתי שהוא חושב שתפקיד המדענים לחנך את העם, וגם להחליט מתי לספר להם סיפורים וכיצד לספר להם אותם.
הוא נשמע כחסיד ה"המטא-נראטיב" המדעי הגדול, זה שהתערער מאוד מאז מחה"ע ה-‏2. ז'ול וורן היה יכול לכתוב ככה. בימינו זה מוזר (אך, אני מודה, מרענן).
ולדעתי - סיפור, לשיטתו, זה כן לילדים. אני חושב שלא יתכן שמי שמאמין במטא-נראטיב שבנוי על פירוק סיפורים לטובת מידע מדעי מחזיר פתאום את הסיפור לתמונה, אלא אם כן הוא חושב שהאנשים הפשוטים לא מסוגלים להתמודד עם המידע והשלכותיו.
Gattaca 542224
הוא אומר "האוכלוסייה אינה מוכנה עדיין לסיפורים האלה, ואנחנו המדענים עדיין לא למדנו איך לספר אותם".

אפשר בקלות לראות כאן פטרונות, אבל אני בוחרת לראות דווקא את מה שנכון באמירה שלו: הציבור באמת לא יודע איך להתייחס לנושאים חדישים כאלה, כי מסגרת ההתייחסות הרגילה שלו אליהם היא ספרי מד"ב מהסוג האפוקליפטי או סיפורים מצוצים מהאצבע בצהובונים.

והמדענים באמת לא יודעים איך לספר אותם, כי כשהם מנסים להיות "אובייקטיביים" ולמסור את העובדות כפשוטן, הן נראות קרות ולכן מצמררות, שלא בכוונה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים