 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה ציטוטים מהספר שלו "שותף סוד" (ספר מטריד לכשעצמו ולא בגלל הציטוטים להלן): "מיד עם תחילת עבודת הוועדה [לבדיקת כשלון ההתנקשות במשעל בירדן] היה ברור כי האינפורמציה דולפת ממנה כמו מרשת מחוררת". הוא מזכיר את אמנון אברמוביץ' "שנהנה מהדלפות יומיומית" ויתום לא משאיר הרבה מקום לספק שהוא חשד בחבר הוועדה רפי פלד. יתום ביקש ש"כל מי שמעורבים בפרשה ושהעידו בוועדה - מחברי הוועדה ועד הקצרניות והמזכירות - יבדקו בפוליגרף" כדי למצוא את המדליפים. לא נערכה בדיקה כזאת ויתום בטוח ש"היה נמצא המדליף והיתה נחסכת פגיעה מיותרת במוסד ובבטחון המדינה. הדברים שפורסמו, בין אם הם נכונים ובין אם לא, פורסמו בכל העולם ופגעו בביטחון המדינה..." וזה היה בזמן אמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שיתום לא היה צריך להיות מופתע כלל ועיקר. את ההדלפות הוא לא היה צריך לחפש אצל הקצרניות והמזכירות. ראשי ובכירי זרועות המודיעין של מדינת ישראל נוטים להפגין חוסר הבנה כל כך בסיסי של האחריות המוטלת על בעל תפקיד מהסוג הזה, שאין מה להתפלא שם על כלום. במדינה שבה אלי זעירא עוד לא עמד לדין, חקירה של הדלפה מאיזו ועדת חקירה היא חסרת טעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמתמיה הוא שאחד מהמופקדים על בכירי המדינה טוען בזמן אמת להדלפות שפוגועות בבטחון המדינה ומאשים במובלע בכיר בכירים אחרים, שום דבר לא נעשה, ויתום טוען שכתוצאה אכן נגרם נזק בטחוני. זה לא עניין לוויכוח בין דעות אלא הערכה של האדם המוסמך. אז או שיתום הגזים או שהיתה כאן הזנחה. בכל מקרה זהו מקרה שאמור להטריד אותנו מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיר עמית, שהיה בדיוק באותו תפקיד, טען שזעירא הדליף לעתונות מידע, וכתוצאה מכך נרצח הסוכן הבכיר ביותר שהיה לנו אי פעם במצרים. אם זה לא נזק בטחוני איני יודע מהו נזק כזה. זעירא תבע אותו על הוצאת דיבה והפסיד; בבוררות שהיתה ביניהם פסק הבורר (שופט העליון בדימוס) שעמית צודק וזעירא אכן אחראי לרצח. למרות זאת, מנגנוני אכיפת החוק עושים ככל יכולתם להמנע מעיסוק בנושא והם "בוחנים" את הענין כבר שנים ומן הסתם יוסיפו "לבחון" אותו עד שזעירא (בן 82 כמדומני) ילך לעולמו. אז איזו סבה יש למישהו במדינה הזו (בעיקר אם הוא בכיר בהווה או בעבר) לחשוש מלהדליף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הסוכן הזה יש דעות מנוגדות. יש החושבים שהוא היהב הסוכן הבכיר ביותר שלנו במצרים ויש הטוענים שהוא היה סוכן כפול והשתלתו אצלנו היתה פעולת הונאה מצרית. הוזרמה דרכו הרבה אינפורמציה אמיתית כדי לשכנע אותנו באמינותו. הוא דיווח על מלחמה ביום הכיפורים בשעה 6 בערב ודיווח את הדיווח מאד מאוחר. כל זמן שלא דיווח, לא האמינו שתפרוץ מלחמה. הדיווח שתפרוץ מלחמה בשעה 6, היה אמור לתת למצרים שעתיים פור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שפורסם הוא אמר משהו כמו 'לפנות ערב'. את התרגום לשעה שש בערב עשה מישהו במודיעין הישראלי. אני לא יודע אם מרוואן היה סוכן כפול או לא, אבל בהתחשב בעובדה שלוח הזמנים של המתקפה המצרית הוזז איזה פעם-פעמיים, ההבדל בין 'לפנות ערב' לבין שתיים בצהריים אינו מוכיח הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא יודע אם היה סוכן כפול או לא.עניין ה''שש בערב'' הוא מישני. הטענה הראשית היא שעד סמוך-נדמה לי יום לפני או בבוקר-אינני זוכר-הוא לא דיווח בעניין הזה דבר. בגלל האמינות הרבה שלו כסוכן, לא דחו את הסימנים הרבים שהראו שתהיה מלחמה. אלו הטענות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |