בתשובה לLG, 07/05/10 9:33
Go North 542560
===>"ומייתר את הצורך ללוות לכמה שנים טובות."

את זה אני לא מבין. איך שמיטת חובות מייתרת את ההלוואות, אם הגירעון השוטף (ייצור-צריכה) חיובי?

ואם זה מייתר את ההלוואות לכמה שנים, מה יקרה אחר-כך למי ששמט את חובותיו?
Go North 542629
אני לא כלכלן, אבל היקף הגירעון של יוון הוא בערך 12% מהתל"ג, ותשלומי הריבית על החוב - בערך 15%. נראה שאם הממשלה תפסיק לשלם את הריבית (והקרן) על החוב, ייווצר עודף תקציבי של 3% מהתל"ג.

מנסיון העבר, מי ששמט חובות ספג בריחה המונית של משקיעים זרים, שחזרו כעבור מספר שנים כשהמצב הכלכלי השתפר (כך אירע, למשל, ברוסיה ובארגנטינה). כמובן שאין מדובר בפתרון קסם ומדינה הנחשבת "מצורעת" מבחינה כלכלית סובלת מכך קשות, אבל אולי מעניין לדעת שמדינת מיסיסיפי בארה"ב החליטה במאה ה- 19 שלא לשלם חלק מחובותיה ובכל זאת נשארה חברה בברית.

מצד שני, כפי שכתב המגיב הראשון למאמר שהתפרסם כאן:
חוב הוא סוג של אמון באחרים, ושמיטת חובות של מדינה היא פגיעה חמורה באמון, שמקטינה את שיתוף הפעולה בין אנשים והופכת את העולם למקום ציני ומושחת יותר.
Go North 542663
גם אני לא. אבל נראה לי שמה שאתה אומר זה שלשמיטת חובות יש מחיר כבד וכואב, גם אם מאזן התשלומים נראה חיובי.

בטווח הקצר - בריחת משקיעים, שמשמעותה אבטלה גבוהה, ירידה בתל''ג, ומכאן פגיעה ברמת החיים וגם במאזן התשלומים.

בטווח הארוך - אובדן אמון, מדינה מצורעת וגו'. כלומר הלוואה בריבית גבוהה יותר שמשמעה פגיעה במאזן התשלומים.

כמובן בטווח ארוך מאוד הדברים עשויים להתאזן ולהישכח, אבל אד אז אנשים סובלים.
Go North 542665
אני גם לא כלכלן, אבל אחד שכן‏1 טוען לנתונים אחרים משלך. יש לך רפרנס ?

1 פול קרוגמן, זוכה פרס נובל.
Go North 542675
אגב, מקרה מעניין של שמיטת חובות הוא, שוב, רודזיה של 1965. בריטניה הודיעה על החרמת כל עתודות המטבע הרודזיות בבריטניה, הוצאת הקולוניה מאזור הסטרלינג והקפאת כל מגע כלכלי איתה.
רודזיה איבדה ככה עשרה מליון ליש"ט, אבל קיבלה בתמורה הקפאה של חובות בסך 160 מליון ליש"ט - כי כל הגורמים הבריטיים, להם הייתה חייבת, היו עתה מנועים בידי הממשלה הבריטית מלנהל איתה שום מגע, והרודזים הודיעו שעד שיוסרו הסנקציות - גם אין תשלומים.
Go North 542679
טוב, גם אנחנו חייבים לאיראנים סכום נכבד שאנחנו לא משלמים אותו כל עוד הם לא מנהלים אתנו אפילו מגע של בוררות על גובה הסכום.
Go North 542700
אפשר פרטים?
Go North 542743
ראה כאן למשל:
Go North 542749
כבודו הבעלים של פז, דלק, או של סונול?

(וחוץ מזה, נראה לי שגם לחברות הדלק יש קייס לא רע אחרי שאיראן הפרה את ההסכמים חד צדדית וללא התראה)
Go North 542758
קרא היטב את הכתבה. החובות של חברות הדלק הם החלק הקטן בענין. החלק העיקרי הוא חוב של 500 מיליון דולר (ערכי 1979) של נפט שאיראן מכרה לישראל דרך טרנס-אסיאטיק באשראי לשלושה חודשים וישראל לא שילמה עליו לאחר ההפיכה.
Go North 542765
וכאן נמצא גם הקייס המשפטי בנוגע לנזקים הלא מבוטלים שנגרמו מהפרת החוזים מהצד האיראני.

ופרט נוסף שחמק ממני קודם, האיראנים מסרבים אפילו לדון על חובות איראנים לישראלים (שלא לדבר על שילומם). פרט מעניין, אבל די אופייני.
Go North 542768
מאיפה כל האינפורמציה המעניינת עלהחובות ההדדיים של איראן לישראל וישראל לאיראן?
Go North 542773
יש קייס, אבל אתה יכול לראות שם ש-''ישראל נוקטת בטקטיקה של סחבת'' ופשוט משתדלת למשוך זמן. מכאן סביר להניח שהיא מעריכה שהסיכום הכולל לא יהיה לטובתה.
Go North 542775
זה נכון אם מניחים שכל החלטה או מדיניות ישראלית היא חוכמה צרופה, שיקול דעת נבון, וראיה מושכלת לטווח ארוך.

(מישהו אמר בלבניזם?)
Go North 542777
לא, אין כאן צורך בחוכמה מיוחדת. למדינה יש יצוג משפטי. אם עורכי הדין האלה היו סוקרים את החומר ואומרים ''תשמעו, אפשר לעשות כאן ים כסף על הגב של החומייניסטים האלה, בואו נריץ את זה'' אז כנראה היו מנסים לעשות את זה. לעומת זאת, אם הם אומרים ''תשמעו, אם הבוררות הזאת תסתיים אי פעם אנחנו כנראה נצטרך לתת להם טונות של כסף ונצא האהבלים של העולם, שביד אחת נותנים לאחמדינג'אד כסף לבנות צנטריפוגות וביד השניה מנסים לנפנף שלטים שכתוב עליהם שזו הסכנה מספר אחת לבטחון העולם'' אז כנראה שומעים להם גם בזה.
Go North 542795
איך אפשר לעשות ים כסף מבוררות בררנית, שבוררת רק את החובות ההסטורים של ישראל לאיראן אבל לא את הברירה השניה?
אילו נציגי ישראל היו יותר חכמים, האיראנים היו אילו שנאלצים למשוך זמן בפאניקה לפני שהם יוצאים האהבלים של העולם.
Go North 542778
אכן, טעות. כתבתי על אחוזים מתקציב הממשלה ולא מהתוצר. כאחוזים מהתוצר מדובר ב- 8% בלבד, מול גירעון של 12-13%.
Go North 542852
כפי שמופיע כאן (מצריך רישום חינמי):
הכלכלן הראשי של סיטיגרופ, Willem Buiter, חושב שלממשלות יהיה אינטרס לשמוט חובות אם הפסקת תשלומי הריבית תאפשר להן להגיע לאיזון תקציבי, מצב שעדיין לא התממש עבור יוון, אבל יקרה תוך שנה-שנתיים אם הקיצוצים שהבטיחה הממשלה יתממשו.

התכנית הגרנדיוזית של מדינות האיחוד כנראה לא תוכל למנוע שמיטת חובות, אם ע"י ארגון מחדש של החוב ואם ע"י אינפלציה גבוהה בגוש היורו. קשה לראות תסריט שבו החוב מוחזר ע"י צמיחה הדרגתית בתוצר בהנתן הקושי לצמוח תוך כדי צמצומים, איזון תקציבי, ונטל חובות גבוה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים