ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 542683
האם המשבר ביוון הוא רק הדוגמה הראשונה לסדרת משברים שתפקוד את מדינות המערב, שרובן הגדול נטלו על עצמן התחייבויות שיהיה קשה מאד לעמוד בהן? האם הוא מבשר את סופה של מדינת הרווחה במתכונת שאליה הורגלנו?

ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 542684
נאמר ככה, אני מאוד מקווה שהוא מגזים.
אופטימי הבחור. 542686
אחד הדברים שלנדאו מתעלם מהם שחוץ מההתחייבות לאזרחים ולמשקיעים
הרבה מהמדינות שהוא מדבר עליהם משקיעות הון בתרומה לעולם.
במחקר מדעי, בסיוע כספי למדינות חלשות ובהפחתת זיהום.
כך שאפשרות מאוד ראלית היא שאם הדיסטופיה שהוא מתאר אכן תתממש המדינות יכולות להפחית את המימון לנושאים האלה.

לגבי ישראל זה אומר שלא יהיה סיוע פיננסי אמריקאי וגם לא אירופי (קצת יותר מסובך אבל בהחלט קיים) גם לא יהיה סיוע לירדן ומצריים מה שאומר שאחד התמריצים החזקים שלהם להישאר איתנו ביחסי שכנות טובה יעלם.
אופטימי הבחור. 542688
רוב התחומים שאתה מדבר עליהם נושאים תשואה חיובית בפרקי זמן בינוניים. זה נכון להוצאות כאלו של כמעט לכל מדינה, כשארה"ב היא אולי יוצאת הדופן הגדולה‏1.

חסכון במניעת זיהום יעלה בהוצאות בריאות, חסכון במחקר מדעי יבריח מוחות ויפגע אנושות בתעשיות עתירות ידע. מכל מקום, יוון לא ידועה בפילנטרופיות שלה.

1 למשל מענקי מחקר על בסיס מצויינות בכל העולם. חוקרים בארץ מקבלים כסף כדי לחקור בארץ עם סטודנטים ישראליים וציוד שנקנה כאן בעיות שאין להן שום קשר לנושאים שמטרידים את ארה"ב. בנוסף, גם פטנטים שנצברים בדרך נשארים כאן.
אופטימי הבחור. 542691
גם אירופה ויפן נותנות סיוע חוץ, אולי לא ברמה של ארה"ב אבל עדיין.

עובדתית ארה"ב משקיעה מעט מאוד במניעת זיהום. באותה מידה אירופה הייתה משקיעה פחות אילו השיקול היחיד שלה היה בריאותי . מעבר לכך יש בארצות הללו אפשרות "לקנות זיהום" כלומר אם יש מפעל מזהם בבירמינגהם הוא יכול לקנות מכסת פד"ח ממפעל נקי בקרית שמונה. וזה תסכים איתי חסר הגיון כלכלי, אלא אם כן אתה רוצה לתרום לעולם.

תעשיות עתירות ידע צריכות מדעים ספציפיים (ליותר פירוט http://dubikan.com/archives/1197 והמשכו http://dubikan.com/archives/1212).
אופטימי הבחור. 542692
הסיוע האמריקאי לנו (וגם לחלק משכנינו) הוא ברובו הגדול סיוע צבאי שחוזר אל התעשיה האמריקאית. לארה"ב יש אינטרס חזק להמשיך את הסיוע הזה, שמאפשר להחזיק את תעשיית הנשק הגדולה בעולם ויחד עם זה כובל את מקבלי הסיוע אליה. בכל מקרה, זה נראה לי החלק הקטן בענין; אם ארה"ב תגיע או אפילו תתקרב לחדלות פרעון העולם עלול להכנס למשבר כלכלי שיגרום למשבר הנוכחי להראות כמו ימי הגאות העליזים של 1999, ואנחנו נפסיד מזה הרבה יותר ממה שאנחנו מקבלים מהסיוע.

אני לא משוכנע שהניתוח שלו נכון, ונראה לי שאם המצב של מדינות יחמיר האזרחים יהיו מוכנים לקבל על עצמם קיצוצים שהיום לא נראים סבירים. לפני כמה שנים נתניהו הצליח להעלות את גיל הפנסיה כמעט בלי התנגדות חברתית; אני מוכן להמר ששינוי כזה של שנתיים בסה"כ בגילאי הפנסיה בארצות שאליהן מתיחסים הגרפים שלו היה מוריד משמעותית את הקפי ההתחיבויות של המדינות, ואני מנחש שגם גיל 67 אינו הגבול - אם יהיה צורך, זה יעלה עד 70. זה צעד יחסית קל משם שבניגוד לקיצוץ בבריאות או בחנוך ההשפעות שלו אינן מורגשות וכואבות באופן מיידי.

עוד שאלה מענינת היא ההשפעות של מגמות אחרות. מה תהיה ההשפעה של המהפכה הגנטית שאנחנו נכנסים/נכנסנו אליה? של הירידה בתפוקת הנפט והזינוק הדרמטי במחיריו כתוצאה מכך? של שינוי האקלים? ההתגרענות האיראנית? יש הטוענים שתוך חמש עשרה שנה יווצר מחסור עולמי גם בפחם - לגבי ארה"ב, לפחות, מצב כזה יטרוף את הקלפים כיוון שארה"ב היא "סעודיה של הפחם". כל אחת מהמגמות האלה היא בעלת פוטנציאל להשפעה מאד משמעותית גם על המצב הכלכלי באופן ישיר וגם על מה שהוא קרא "הכלכלה הפוליטית" כלומר מה שהבוחרים רוצים ומה שהמנהיגים מנסים לעשות באופן עקיף. השפעה כזו יכולה לאפשר קיצוצים שהיום נראים דרסטיים או להוביל לצמיחה מעבר למה שנחזה היום. נחכה ונראה.
אופטימי הבחור. 542694
למעשה כל החוב של ארה"ב הוא בדולרים, כלומר ארה"ב לעולם לא תאלץ לפשוט רגל, אלא מבחירה. כמובן שהימנעות מפשיטת רגל ע"י הדפסת כסף נושאת בחובה בעיית אינפלציה ופיחות המטבע (שבתורם יכולים לעיתים עזור לכלכלה במצוקה).

מי בדיוק טוען שעתיד להיווצר מחסור בפחם ?

בטווח הארוך כמעט כל הגידול הכלכלי הוא תולדה של טכנולוגיה, זה היה נכון במאה שנים האחרונות, אני מניח שהגידול האקספוננציאלי בתוצר ימשך גם במאה הבאה.
אופטימי הבחור. 542744
הדפסת כסף היא הטלת מסוי באמצעים אחרים. התוצאה שלה היא שלממשלה יש יותר כסף ולכל אזרח יש פחות (כלומר הכסף שהיה לו שווה פחות). אגב, דומני שרוב חובותיה של ישראל נקובים אף הם בשקלים.

מי טוען? למשל, Energy Watch Group הגרמנית טענה (בדו"ח מלפני שלוש שנים) שאנו עתידים להגיע ל-Peak Coal ב-‏2025. זה מועד קרוב מאד, יחסית לאופי השימוש בפחם ולרמת התלות של האנושות בו. ראה דיווח כאן:
והדו"ח עצמו כאן:
מן הסתם התפתחות הטכנולוגיה תימשך. זה לא מבטיח שהגידול בתוצר ימשך, או לא בהכרח באותו קצב. סיבה אחת לכך היא שלאורך המאה הנוכחית מדינות רבות הצליחו להתרומם מרמת חיים טרום-תעשייתית לרמת חיים מודרנית.העליות האלה היו אחראיות לחלק גדול מהגידול בתוצר. סין כבר מצויה באמצע התהליך הזה, הודו בשלב מוקדם יותר שלו. אם שתי אלה תגענה לרמת חיים מערבית או קרובה מספיק, יהיה קשה יותר למצוא את מוקדי הגידול הבאים בתור (הייתי מהמר על אינדונזיה-וייטנאם-בנגלדש; אזורים אחרים כמו מרכז אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית יתעכבו עוד מסיבות שונות). בכל מקרה, יהיה מדובר במספרים קטנים יותר של אנשים ולכן פחות גידול. סיבה נוספת היא הדמוגרפיה - עולם מפותח שאוכלוסייתו שומרת על גודל קבוע פחות או יותר ומצויה בהזדקנות מתמדת יתקשה להביא לגידול בתוצר שלו. יפן (שלדנדאו מזכיר במאמר) היא הדוגמה הבולטת לזה כבר היום.
אופטימי הבחור. 542755
בעניין ההזדקנות, חשבתי על חוק האוסר מכירת אמצעי מניעה למי שגילם עולה על, נניח, 24 (כדי שיספיקו לרכוש מקצוע כדי לפרנס את הזאטוטים). אבל נראה לי שזה יביא לשוק של צעירים שקונים אמצעי מניעה למבוגרים בתמורה לאלכוהול. בחזרה לשולחן החירטוט.
אופטימי הבחור. 542756
מעניין שדווקא בנושא אמצעי המניעה השוק לא מוצף בתוצרת זולה וירודה מסין.
אופטימי הבחור. 542792
ההבדל הוא שבמיסוי לא תמיד ניתן לשלם חוב במט''ח, בעוד שהדפסת כסף (מס אינפלציה) תמיד תכסה את החוב (במטבע מקומי). לישראל חובות ניכרים במט''ח ואסור על המדינה ע''פ חוק להדפיס כסף. הזכות הזו שמורה לבנק ישראל, שהמדינה מחוייבת לשמור על עצמאותו הן מתוקף חוק וכמדומני גם מתוקף אמנות כלכליות.

הטיעונים שלהם מתבססים בעיקר על העדר מידע זמין, לכן קצת קשה לי לקבל את המסקנות שלהם, ועוד בפורמט מספרי.

הגידול נמשך ביתר שאת במדינות מודרניות. גם בעשור האחרון ישנה צמיחה מכובדת במדינות העשירות ביותר. צמיחה זה לא משהו שרק עניים עושים, זה גם משחק של עשירים.
אופטימי הבחור. 542814
את החוב במטבע מקומי אתה יכול לכסות בדרך של הדפסת כסף או בדרך של מסוי; את החוב במט"ח אתה לא יכול לכסות באופן ישיר באף אחת משתיהן, תמיד תצטרך להמיר את הכסף. מבחינה זו (כמו גם מהרבה בחינות אחרות) יש יתרון למסוי: הדפסת כסף יוצרת אינפלציה ועל כן פיחות, ואתה נזקק ליותר כסף כדי לממן את החוב. לעומתה, מסוי אינו מעודד אינפלציה ולכן נוח יותר להשתמש בו כדי לכסות חוב במט"ח.

אין לי מושג אם הם צודקים או לא; הניחוש שלי הוא שהם פסימיים יחסית, אבל גם שהנתונים הרשמיים הם אופטימיים יחסית (עד היום לא תמצא אף דמות משמעותית בממסד האנרגיה הצבורי או בחברות הנפט שתעז להודות שהנפט מתחיל לאזול).

הצמיחה של מדינות המערב בעשור האחרון לא מרשימה במיוחד, בפרט אם אתה משווה אותה למדינות כמו סין. רק כדוגמה, קח את גרמניה - המדינה המובילה באירופה. מתוך 213 מדינות, שעור הגידול בתוצר שלה היה מדורג מאז 2002 במקומות: 175, 190, 179, 199, 167, 175, 176 (http://www.indexmundi.com/germany/gdp_real_growth_ra...). ספציפית, התיחסתי לדוגמה של יפן - מדינה שהמגמות הדמוגרפיות שלה מייצגות את מה שיקרה בעתיד גם באירופה. כידוע לך, אין שם צמיחה זה שנים רבות.
אופטימי הבחור. 542816
מיסוי לא תמיד יכול לכסות חוב, גם לא במטבע מקומי. כשאתה מעלה את המס, אתה מעלה את שיעור העלמות המס, אתה מבריח עסקים, מוריד את המוטיבציה לעבוד וכד'. תמיד הבטתי במדיניות המס של המדינה כנסיון למצא את נקודת האופטימום בה היא מצליחה לגבות את מירב הכסף, אני לא בטוח שזה לא נכון. העלאת המס עוזרת בטווח הקצר, אבל מזיקה בבינוני ובארוך. לרוב אי אפשר לפתור בעיית חוב בטווח הקצר.

גם לי לא.

תביט למשל בצמיחה של גרמניה
אני לא משווה לסין, כי ברור שמאפס קל יותר לטפס, במיוחד כשכל העולם עומד בתור להעניק לך טכנולוגיות שלקח עשרות שנים ומאות מיליארדים לפתח. אבל בזמן שסין צומחת ביותר מעשרה אחוזים שנתית, במערב ישנה צמיחה של שנים וחצי. זה עדין גידול אקספוננציאלי. התמדה לאורך זמן בקצב כזה תביא אותנו רחוק מאוד.

יפן זו לא דוגמה טובה, הם עשו כמה טעויות קשות, וגם אחרי הרבה שנים של עמידה במקום, הם רחוקים מזינוק. למשל מכפילי הרווח שם גם היום, אחרי אפס צמיחה לאורך כל כך הרבה זמן, הם גבוהים להחריד. גם האוכלוסיה מזדקנת בקצב מהיר בהרבה מהממוצע במערב. אני חולק על התחזיות העגומות לגבי הדמוגרפיה האירופאית, שילוב של הגירה וריבוי מצד אילו שמואילים בטובם יהפכו את הגלגל. ברירה טבעית של המתרבים.
אופטימי הבחור. 542817
ברור שהעלאת מסים אינה פתרון טוב לבעיות, ומעבר לרמה מסוימת היא מזיקה הרבה יותר משהיא מועילה; כמובן, אותו דבר נכון גם לגבי הדפסת כסף.

אינני סבור שמדינות מודרניות מנסות למקסם את הגביה - לפחות רבות מהן לא. מדינות שמונהגות על ידי שמרנים נוטות לחשוב שהמטרה היא לצמצם את המנגנון הממשלתי ואתו את הגביה.

צמיחה של שניים וחצי אחוז (גם אם נניח שהיא מתמשכת) לא תוכל להחזיק לנצח מדינות שהגרעון התקציבי שלהן הוא של שלושה אחוזי תוצר, או אפילו שניים וחצי.

תחזיות האוכלוסיה מביאות בחשבון הגירה. במחקר המובא כאן, למשל:
מניחים הגירה נטו של שישים מיליון איש בחמישים השנים הבאות אל מדינות האיחוד. על פי התחזית שלהם, החל מ-‏2015 הריבוי הטבעי במדינות האיחוד יירד מתחת לאפס והחל מ-‏2035 גם ההגירה לא תמנע את צמצום האוכלוסיה. גם אם יתכן שההגירה תהיה גדולה יותר, כדאי לזכור שהמהגרים הם ברובם נטולי השכלה וכישורי עבודה ברמה גבוהה והתרומה שלהם לתוצר (לפחות בדור הראשון) נמוכה מהתרומה הממוצעת של הותיקים.
אופטימי הבחור. 542862
העלאת המס במצבים מסויימים זה לא פתרון. לא שהוא לא טוב, הוא לא מספיק. הדפסת כסף יכולה להוות פתרון גרוע, אבל במטבע מקומי זה פתרון שתמיד יעמוד.

בגדול המאזן המסחרי של העולם הוא אפס. לכן אני לא מוטרד מזה כבעיה גלובלית. ברור שכשסין תגיע לרמת חיים מערבית, היא תאבד חלק מהתחרותיות שלה, מה שישפר את המאזן של המערב.

בשביל צימצום אוכלוסיה צריך לרדת אל מתחת לשני ילדים לאישה. זה קרה באופן גבולי בכמה מקומות ספורים, כל התחזיות מתבססות על ההנחה של המשך ירידה בפריון. אני דוחה את כל התחזיות הללו וחושב שהמגמה עתידה להתהפך. בנוסף להגירה, שלא מאמצת תמיד דפוסים דמוגרפיים מקומיים, אני חושב שאין חשש.
אופטימי הבחור. 542864
למה מקומות ספורים? בוויקיפדיה יש שתי טבלאות, לפי אחת מהן המסתמכת על הCIA ב93 מדינות וטריטוריות מבין 228 הנזכרות יש ריבוי של פחות מ2 ילדים לאשה. לפי הטבלה השנייה, של האו"ם, מדובר על 64 מדינות מבין 195.

אם מסתכלים על המפה המצורפת אז בצבעים של פחות מ2 ילדים לאשה צבועה כל אירופה (כולל הקווקז ורוסיה) למעט אזור מסויים בבלקן ואיסלנד. בנוסף צבועות בצבע הזה גם קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד יפן, שתי הקוריאות, סין, מונגוליה, תאילנד, צ'ילה, טוניסיה, קובה, סרי לנקה, ועוד כמה שטחים קטנים שאני לא מזהה. מדובר על *כל* העולם המערבי למעט ישראל וארה"ב, משהו כמו מחצית משטחי היבשה, ובערך שליש מהאוכלוסייה (בשני המקרים, הערכה גסה שלי).

יתרה מזאת על מנת שנשים יוכלו "להחליף את עצמן" כלומר שעל כל אשה תיוולד לפחות אשה אחת נוספת שתגיע לבגרות מינית ותוליד את מספר הילדים הצפוי, שיעור הילודה לאשה (אליבא דוויקיפדיה) צריך להיות כ2.1 (2.075 בבריטניה) בארצות מפותחות ו2.33 בממוצע עולמי (בגלל תמותה, ומשום שבאופן טבעי נולדים יותר בנים).

למה אתה חוזה שהתופעה עתידה להיעלם? לדעתי, עם המשך ההתפתחות הכלכלית, והחדירה של דרך החיים של המערב ליותר ויותר מדינות, אנחנו נחזה בהמשך הירידה בפריון. איזה סיבה יש להניח אחרת?

אופטימי הבחור. 542867
על אמינות הנתונים הללו אפשר ללמוד ממבט על ישראל, שיעור הפריון בארץ עומד על 2.96 לשנה זו‏1, לאחר שירד משנים קודמות. לעומת 2.75 לפי הטבלה בין 2005-2010.

אירן עם שתי לידות ? אני מניח שהם רוצים להסביר את זה
בהגירה ?

אתה צודק לגבי 2.1.

ראיתי בזמנו מחקר על הקשר בין רמת הכנסה לפריון, ודווקא בקצה העליון של הסקאלה ישנה עליה מתונה. אבל לא לזה אני מכוון. אנחנו בעיצומה של סלקציה גנטית ותרבותית לטובת אילו שרוצים להתרבות. ישנן תת-אוכלוסיות במדינות רבות ששומרות על אורח החיים שכולל ריבוי ילודה, תת-אוכלוסיות אילו ישתלטו לאורך זמן (לא רב כל כך) במידה ולא יהיו שינויים בדפוסי הלידה באוכלוסיה הכללית.

אופטימי הבחור. 542869
איראן לא עם שתי לידות אלא עם פחות. על פי אתר "העוּבדות הגלובליות" של ה-CIA, שעור הפריון באיראן ל-‏2009 מוערך ב-‏1.71 ילדים לאשה (https://www.cia.gov/library/publications/the-world-fa...). מאין וולפראם לוקח את הנתונים שלו, אגב?

מעניין לציין שבתוך איראן יש ויכוח על השאלה האם יש לעודד ילודה או לא. המדיניות הרשמית לא מעודדת ילודה. ידידנו הותיק אחמדינג'אד קרא לשנות את המדיניות הזו, אבל כמה איאתולות התיצבו מולו וטענו שעד שהוא לא מצליח למצוא איך לפרנס ולחנך את מי שכבר קיים אין מה לדבר על לעודד גידול.

לגבי תת-האוכלוסיות שאתה מדבר עליהן, זה דבר מאד נזיל. אתה מדבר על "ברירה טבעית" כאילו יש איזה יסוד גנטי שגורם לתת-האוכלוסיות האלה להמשיך להביא ילדים ועל כן יגרום גם לצאצאיהם לעשות כך, אבל מדובר בגורמים תרבותיים בלבד. גורמים כאלה יכולים להשתנות חיש מהר - ראה את הצניחה בשעורי הילודה במדינות הקתוליות באירופה, או באיראן שהוזכרה לעיל. מעבר לכך, כאשר אנחנו מדברים על הפן הכלכלי של הענין כדאי לזכור שהאוכלוסיות האלה גם נוטות פחות להעניק לילדים השכלה ולהכשיר אותם להשתלב בחברה, כך שהילדים האלה יהיו פחות יצרניים בממוצע.
אופטימי הבחור. 542872
קבל את ההסבר של גוגל...
נראה שבעוד שבעוד שב1990 שיעור הפריון עמד על 5 ילדים לאשה, ב1995 הוא עמד כבר על 3, ב2005 הוא ירד לראשונה מתחת לקו ה2.

אני סבור שיותר משיש פה עניין לסלקציה גנטית, שהייתה הרבה יותר חזקה בשנות ההתפתחות של האדם‏1, יש פה עניין סלקציה תרבותית, אבל, כמו שראינו באיראן (בגרף למעלה) ובישראל‏2, תרבות זה עניין שמשתנה בקלות, ונראה שבאופן גורף וכלל עולמי, חיים נוחים וגישה לאמצעי מניעה גוררים תרבות של שיעור ריבוי נמוך. מעניין לבחון את שיעור הריבוי בצרפת נניח, של מוסלמים בני הדור הראשון, והשני. אני מניח שהראשונים יהיו בעלי שיעור ריבוי שדומה לשיעור בארצות מוצאם ולשניים יהיה שיעור ריבוי שמתקרב לזה של הצרפתים.

1 בכמה אלפי השנים האחרונות שיעור השרידה של תינוקות היה כזה שאשה הייתה צריכה להביא הרבה יותר מ2 תינוקות (4? 6?) כדי ששניים מהם יגיעו לבגרות.

2 "בשנת 1993 לאחר הקמת ממשלת ישראל ה-‏25 חודש תשלום קצבת הילדים לכל ילד ללא מבחן הכנסות ובוטלה ההבחנה בין יוצאי צבא לשאינם כאלו" מתוך ויקיפדיה.

אופטימי הבחור. 542881
כדאי להוסיף על דבריך: נראה לי שהאלמוני המזוהה מוטרד מהסתירה-לכאורה בין שעור הילודה הנמוך לבין המשך הרבוי הטבעי. אין סתירה - מצב כזה יתכן בטווח הקצר. הסיבה לכך היא שהדור שמביא היום מעט ילדים הוא עדיין גדול בהרבה מהדור המבוגר שבו קיימת תמותה, כך שגם שעור ילודה נמוך עדיין מאפשר יותר ילודים ממתים. לדוגמה, בישראל נולדים היום כמאה וארבעים אלף תינוקות בשנה ומתים כארבעים אלף איש. אילו היה שעור הילודה אצלנו יורד למחצית מה שהוא, היינו עומדים על פריון של פחות מ-‏1.5 ילדים לאשה - ובכל זאת היה אצלנו גידול של שלושים אלף נפש בשנה. כמובן, לאורך זמן זה לא היה עובד; כשהדור של מאה וארבעים אלף איש בשנה יגיע לגיל שמונים התמותה תהיה בהתאם, ואז אנחנו נראה ירידה של האוכלוסיה. אם באיראן יש היום מיליון נשים בנות עשרים ובעוד עשרים שנה תהיינה שם רק שמונה מאות אלף כאלה, זה יביא בסופו של דבר לירידה באוכלוסיה האיראנית - אבל יקח זמן עד שזה יקרה. לכן גם הטענות של האלמוני המזוהה שאינו מאמין לתחזיות האוכלוסיה הן חלשות; אם ה-OECD נמצא כבר שלושים וחמש שנה מתחת שעור ההחלפה של 2.1, כפי שרואים במסמך שהבאתי, אז הדור שבתקופתו החלה הירידה הזו יגיע בעוד כמה שנים לגיל מבוגר והירידה תהפוך להרבה יותר ברורה לעין. מי שמסיק מסקנות מתוך מה שהוא ראה עד עכשיו פשוט מפספס את הענין.
אופטימי הבחור. 542934
וטוויסט קטן:
אפילו לאורך זמן זה עובד (כלומר הגרף ימשיך לטפס אפילו עם שיעור ילודה "שלילי") כל זמן שבמקביל מתקיימת עליה בתוחלת החיים.
"המצב היציב"‏1 למעשה מגיע רק "תוחלת חיים" שלמה אחרי הרגע בו תוחלת החיים מפסיקה לעלות.

1 כלומר התאמת הגרף לגרף המצופה לפי טור גיאומטרי. במקרה ומדובר *בדיוק* בממוצע של ילדה אחת לאשה‏2 "המצב היציב" משמעו גם אוכלוסיה לא משתנה
2 "ילדה אחת לאשה" נכון יותר מ"שני ילדים לאשה" משום שאחוז הבנות אינו בדיוק 50.
אופטימי הבחור. 542963
זה תלוי בשעור העליה בתוחלת החיים ושעור הירידה בילודה.

יש צורך בקצת יותר מילדה אחת לאשה כיוון שלא כל הילדות שנולדות יצליחו להגיע לגיל המתאים ולהביא ילדות חדשות בעצמן. בכל מקרה, אם הילודה תהיה רק של ילדה אחת לאשה אז אחרי "תוחלת חיים שלמה", כדבריך, נגיע למצב יציב של אפס לידות - אז בכל זאת עדיף שכל אשה תלד 2.1 ילדים.
אופטימי הבחור. 542969
הממוצע דואג לזה. (כלומר, כיוון שיש כאלו שלא תלדנה בכלל, אילו ש*כן* תצטרכנה ללדת קצת יותר כדי לקיים את הממוצע).

להבהרה: לא אמרתי שכל זמן שיש עליה בתוחלת חיים הגרף בהכרח יעלה, רק שהוא לא יתאים בדיוק לגרף של "גידול גאומטרי" ("גידול" במשמעות שינוי - לא חייב להיות חיובי) שאפשר לצפות באופן נאיבי אם לא מכניסים את השינוי בתו״ח לחישוב.
אופטימי הבחור. 542970
ילד. לו היית סטטיסטיקאי או אפילו בוגר תיכון היית יודע שלממוצע יש משמעות רק בהתפלגות נורמלית (כלומר גאוסית).

(ההברקה נמצאת ב:
בתגובות, תחפשו ממוצע).
אופטימי הבחור. 542865
זו לא שאלה של מאזן מסחרי. גם מדינה שמממנת את החוב שלה על ידי הלוואות של אזרחיה עלולה לפשוט את הרגל (או לגרום לאזרחים לפשוט את שלהם).

בשביל צמצום אוכלוסיה צריך לרדת מתחת 2.1 ילדים לאשה. זה לא "קרה באופן גבולי בכמה מקומות ספורים". אני מציע שתתבונן באיור מס' 1 (עמ' 14) במסמך הזה:
הפריון הממוצע של ה-OECD כולו נמצא מתחת לרמה הזו מאז אמצע שנות השבעים, ונכון למועד חיבור הדו"ח (2003) היה פחות מ-‏1.7 (אולי זו אחת הסיבות שהביאו אותם לצרף אותנו, עם ה-‏2.8 שלנו, לארגון). אגב, זו לא תופעה יחודית דווקא למדינות המפותחות - זה נכון גם לגבי מדינות כמו סין, רוסיה והמדינות שנפרדו ממנה, תוניסיה, קובה, איראן, לבנון, וייטנאם ועוד רבות. ראה כאן:
לפי האמור שם, הנתון העדכני לגבי האיחוד האירופי כולו הוא 1.50 ילדים לאשה.
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 542693
מרתק ומפחיד. שלוש תהיות:
1. האם יש מחלוקת על הערכת מצב מפורטת וברורה זו?
2. מדוע בכל הצעדים שהוא צפה שהממשלות ינקטו או שהן צריכות לנקוט, לא מוזכרת האפשרות לשלב העלאת מיסים בינ"ל מתואמת (כולל ביטול הסכמי הסחר עם הסרבנים)? כן, זה יעורר גם כן תגובות קשות ומפולות כלכליות זמניות, אך זה לא נראה חמור יותר מן האלטרנטיבות נטולות המיסוי הנוסף.
3. נניח שתחזיתו של לנדאו נכונה, פחות או יותר, מה מומלץ לעשות עם הכסף לפני תחילת המשבר?
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 542731
3. קנה נשק. הרבה.
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 542738
תצא אתה מהמקלט!
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 542750
אם אפשר, שאלה קטנה בעברית שמטרידה אותי הרבה זמן:
האם נכון לומר "תצא!" (זמן עתיד) במקום "צא!" (לשון ציווי ובקשה)?
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 542751
אני מניח שכאשר מצווים יש להשתמש בציווי, כך שאני מקווה שאינך רואה בלשונם של אלמונים באייל מודל לחיקוי.
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 542766
לא מדובר רק בקהילה האייל, אני שומע את זה סביבי כל הזמן. לפעמים זה קצת צורם לי, אבל אני לא יודע אם זה באמת טעות דקדוקית.
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 546321
מאמר מאוד מעניין, אשר סוקר בהרחבה ובצורה יחסית מרחיבה (לא תמיד מדויקת) את המשמעות של משברי החוב בעולם.
עם זאת, יש לי מספר הערות לפני הפרשנות הכללית:
1. המשברים ברוסיה וארגנטינה היו משברי מטבע, ולא משברי חוב. אמנם שתי המדינות ניהלו מדיניות חוב מרחיבה (כלומר, היה להם המון חוב באופן יחסי לתוצר), אבל מה שגרם למשבר היה מדיניות מטבע החוץ שלהם (בארגנטינה מדיניות שער המרה קבוע, ברוסיה משהו דומה).
3. נכון שחלק גדול מהמדינות המערביות נמצאות בגירעונות עתק, אבל זה עניין שהוא מאוד תלוי במחזור כלכלי (מחזור 5-7 שנתי שבו חווים עלייה ברמת החיים, שמלווה בד"כ במיתון) וכתוצאה מכך, בצמיחה כלכלית. רוב המדינות יכולות לחזור למצב של 50-60% חוב לתוצר, שנחשב נורמלי ותקין, בתוך שנתיים שלוש של צמיחה ועלייה בגביית המיסים + קיצוצים מסוימים במגזר הציבורי.
4. ביפן, החוב הציבורי נמצא ברמות של כ-‏180-200% מזה עשורים. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהממשלה מחזיקה חלקים משמעותיים בבנקים ותאגידים אחרים, ולכן החוב שלהם נכנס תחת תקורת החוב שלה. בנוסף, במידה והציבור יפסיק לממן את אגרות החוב הממשלתיות (שחלקן מודפס במיוחד עבור הבטחת הפנסיה של התושבים, בדומה למה שהיה נהוג בישראל עד לפני כמה שנים), הממשלה תעלה במקצת את שיעור המס, כך שהכסף בעצם מחליף ידיים בין הממשלה לתושבים ולהפך. היפנים נמצאים במצב של "מיתון זוחל" מזה שנים (מאז תחילת שנות ה-‏90), ודווקא ב-‏3-4 השנים האחרונות ניתן לראות מגמת שיפור מסוימת, בעיקר בשל הצמיחה החזקה של סין, אשר מאפשרת ליפנים למקור מוצרים יפנים קרוב לבית.
פרשנות כללית:
הייתי אומר שאני מסכים עם העובדות אבל לא מסכים עם הניתוח.
נכון שמדינות רבות נמצאות בחוב ציבורי אדיר במונחים היסטוריים (כ-‏80-110% שיעור חוב תוצר), אבל במדינות שיש להן יתרונות תחרותיים בשוק הגלובלי (כמו ארה"ב, בריטניה (במידה פחותה), צרפת, גרמניה ואפילו איטליה) קיים תזרים מתמיד של תשלומי מיסים, הנובע מהפעילות הכלכלית השוטפת ומרווחי התאגידים, אשר מאפשר צמצום של הגירעון, תחת מדיניות כלכלית נכונה. מדיניות כזאת צריכה לכלול קיצוצים במגזר הציבורי (ביוון המצב פשוט מגוחך- נהגי אוטובוס פורשים בגיל 55 עם פנסיה בגובה מלוא המשכורת), העלאת מסים מסוימים (בעיקר על צריכת מותרות), וכן- אולי שינוי מסוים בתנאי הפרישה (בצרפת כנראה יעלו את גיל הפרישה ל-‏62). בנוסף, כנראה שהצמיחה במדינות אלה תהיה נמוכה יותר בשנים הקרובות (חוץ מארה"ב אולי), בעוד שהשווקים המתפתחים יצמחו בשיעורים גבוהים משמעותית.
עם זאת, התיאור "אפוקליפסה כלכלית" איננו תואם את המצב, כפי שהוא נראה כיום (כמובן, ניתן לשער שאם לא ינקטו צעדים כלכליים נכונים, תגיע מדינה גדולה לחדלות פירעון, מה שבאמת יביא למשבר עולמי חמור יותר). מה שיותר נכון להגיד הוא שצפויה דפלציה של נכסים (ירידת ערך של נכסים), המלווה בצמיחה מתונה יותר, תוך כדי פגיעה מסוימת בהטבות הסוציאליות בחלק ממדינות המערב (מלבד ארה"ב, בה צפויה התחזקות הזכויות הסוציאליות, עקב הרפורמה בבריאות). עם זאת, מדיניות הרווחה הכוללת לא תיפגע באופן גורף, להערכתי.
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 546328
בארה''ב יש נסיון לאזן את התקציב על ידי קיצוצים בתחום הרווחה.
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 546331
לעומת זאת, הני"ט טוען שביחס לידידותיה באירופה, ארה"ב מעוניינות פחות בצמצום תקציבי.

ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 546368
תשים לב שגם המדינות באירופה
endorsing a goal of cutting government deficits in half by 2013

and stabilizing the ratio of public debt to gross domestic product by 2016

כלומר עד 2013 החוב רק יגדל (אם כי בצורה יותר מתונה מאשר בעבר) ורק מ2013 הם יתחילו להקטין אותו.

מעניין אם בשלוש שנים האלה הם יצליחו ליצור תכנית שבאמת תאפשר להם להקטין את החוב.
ניתוח מעניין של פנחס לנדאו. 546332
הרגעת אותי - תודה. עכשיו אוכל להמיר סוף סוף את כל הנשק שרכשתי בחוף-השנהב ליהלומים זימבבואים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים