בתשובה להוגג, 17/05/10 23:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו דווקא דוגמה גרועה. האמריקאים אסרו על כניסת לא מעט אזרחים ישראלים ממוצא פרסי, בלי שום סיבה מיוחדת למעט שנולדו באיראן (אפילו הרמטכ''ל לשעבר התקשה לקבל ויזה בגלל זה). הבריטים אוסרים על פייגלין ווילדר להיכנס, אבל לא ראיתי שהדוגמאות לעיל עוררו איזה גל של שלמונים ורעות חולות אחרות, כמו שאני גם מתקשה לדעת איך תעורר אי-כניסתו של חומסקי גל כזה. אפשר לעתור מול החלטה ספציפית לבג''ץ, אבל התוצר של עודף ביורוקרטיה ונהלים מפורטים הוא שתמיד יווצר שטח אפור, ושוב חזרנו לנקודת ההתחלה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
העקרון שלא רצוי שהרשויות ינהגו בשרירות הוא כללי, וכמו כל עקרון בדרך כלל לא נשמר ב-100%. שלטונות ארצות הברית יכולים למנוע (או להקשות) כניסת אזרחים זרים ממוצא פרסי גם בלי שהדבר יהיה שרירות - לי זה דווקא נשמע כמו קריטריון. אפשר להתווכח עם הקריטריון הזה (זה מה שיפה בקריטריון - אפשר לדון בו ולערער עליו, מה שאין כן בהחלטה שרירותית), אבל גם אם זו דווקא *כן* החלטה שרירותית, כלומר פקיד א' יכניס ביום א' אירני א', ופקיד ב' ישלח ביום ב' אירני ב' בבושת פנים בלי להכניסו למדינה - זה רק יראה שאפילו ארצות הברית הנהדרת אינה מושלמת. שוב, אני לא מצפה להתנהלות של אפס שרירות, ולא מופתע מכך ששרירות שלטונית קיימת, אני רק אומר שמבחינת האזרח זה הנושא שראוי לשים אליו לב, להתריע עליו ולהיאבק בו (יחד עם עוד הרבה נושאים אחרים כמובן). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |