בתשובה לצפריר כהן, 18/05/10 10:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תיקון: מקור אחר שמובא שם הוא: ציטוט משם (שנראה לי שמתייחס למחקר שנערך במסגרת אותם המחקרים שעליהם נסוב הדיון הזה) "בישראל, התנהל המחקר ע"י דר' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, ביה"ח שיבא. מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר מובהק בין שימוש מתמשך בטלפונים הניידים לעליית הסיכון להתפתחות גידולים בבלוטת הרוק. הסיכון בולט בעיקר בקרב אנשים שמאריכים בזמן השיחות ובמספרן, ואצל אלו שמרבים בשיחות בעיקר באזורים כפריים בהם קיים מיעוט יחסי של אנטנות (דבר המגביר את הקרינה הנפלטת מהמכשיר)." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
סיגל סדצקי התראיינה אתמול לגלי צה''ל ואמרה שהמסקנה הכי ברורה מהמחקר הוא שדיבור עם פלאפון צמוד לראש איננו בריא (בגלל החום שנפלט), ושהיא ממליצה להרחיק את הפלאפון מהראש. על כל השאר היו הסתייגויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד הבריאות ממשיך בדרכם של העיתונים. ראה מחקר מקורי כאן :http://aje.oxfordjournals.org/cgi/reprint/167/4/457 " For the entire group, no increased risk of PGTs was observed for ever having been a regular cellular phone user (odds ratio = 0.87; p = 0.3) or for any other measure of exposure investigated." הסיכון *יורד* לאוכלוסיה הכללית (ועולה אחרי שמשמיטים את מה שלא נוח, בוחרים חלקיק מאוכלוסית המקור ושאר מניפולציות כדי להימנע מדיסוננס קוגניטיבי).
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד הבריאות מזהיר גם מפני טלפונים אלחוטיים מקומיים: אם כך אני מבין שהם לא ממליצים על אוזניה אלחוטית עבור טלפון סלולרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שעל נתבי אינטרנט אלחוטי הם פסחו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדיר למדי לראות אנשים מחזיקים נתבים במרחק של שני סנטימטר מהמוח שלהם למשך זמן ממושך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם הזכירו תחנות בסיס אלחוטיות בחדרי ילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחנות בסיס זה איפה שאתה מניח את השפופרת של הטלפון האלחוטי כדי שיטען, לא נתבים. אבל מעניין לבדוק מה עוצמת השידור של נתב לעומת טלפון אלחוטי - אם ייצא לי אחפש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נתב אלחוטי" יכול להיות אחד (או יותר) מהשניים הבאים: 1. "נתב" שאמור לספק חיבור סלולרי לרשת מקומית. סלקום, לדוגמה, מוכרת מכשירים כאלה בארץ. מבחינת קרינה, דינם באופן כללי כדין טלון סלולרי עם דיבורית (כלומר: שלא יושב על־יד האוזן). 2. "נתב" שמשמש גם כנקודת גישה אלחוטית לרשת המקומית. כלומר: הוא תחנת בסיס לרשת ה־wifi האלחוטית המקומית. טלפונים אלחוטיים נפוצים הם בד"כ טלפוני DECT (ולא תואמים יותר מדי האחד למשנהו, למרות התאימות הבסיסית לתקן DECT). אפשרות מעניינת אחרת למתחכמים היא להשתמש במרכזיית VoIP, גישה אלחוטית אליה דרך wifi, טלפונים ניידים עם אפשרות ל־wifi ולקוחות SIP. במקרה הזה הקרינה היא בדיוק אותה קרינה :-) . כלומר השאלה היא DECT לעומת wifi (בהזנחת טכנולוגיות מתחרות). דרך אגב, מעניין להשוות את הניסוח הזהיר של: למקור שמצוטט שם: (מומלץ להיזהר בפעם הבאה שאתה נוהג בחדר השינה של ילדיך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרבה הצער ויקיפדיה לא טורחת לציין את הספק השידור של רשת אלחוטית. לעומת זאת, כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/DBm ניתן למצוא שהספק שידור אופייני לנתב הוא מאה מיליוואט ולמחשב נייד הוא 32 מ"ו - זאת בהשוואה לעשרה מ"ו לטלפון DECT אירופי. טלפון סלולרי, לפי אותו מקור, משדר בעוצמה של 500 מ"ו - בלי ספק מטריד בהרבה לעומת שני קודמיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחילופין, אם נקרא את דבריה של פרופ' סדצקי: "בעוד שקשה להתווכח עם הנוחות שבשימוש בטלפונים ניידים מחוץ לבית, מבחינה קונספטואלית אני בכלל לא מבינה למה בסביבה הביתית צריך בכלל להשתמש בטלפון אלחוטי או נייד. אנשים צריכים להחליט מה הם מעדיפים. מי שרוצה להוריד את החשיפה לקרינה יכול לעשות זאת בקלות - על ידי שימוש בטלפון קווי רגיל. מה יותר פשוט מזה?" הסיבה ברורה למדי: אם צריכים להשתמש בטלפונים קוויים בבית, צריכים לחבר אותם לשקעים עם כבלים מספיק ארוכים שיאפשרו להשתמש בהם בנוחות משטח מספיק גדול בבית. כבלים ארוכים שמשתרכים על הרצפה הם כמובן גורם לתאונות. המסקנה: טלפונים אלחוטיים טובים לבריאות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |