בתשובה לאמיר קורן, 25/01/02 0:02
הרוס על הסגנון המנומס שלך 54362
נתנאל • בתשובה לאמיר קורן יום ו', 25/1/2002, 12:49
כשיהיה טוב לפלסטינים יהיה טוב לנו ולהיפך. זהו לא משחק סכום אפס למרות מה שמנסים למכור לנו.

המשחק סכום אפס בא בסכסוך שלנו לידי ביטוי בנקודה אחת עיקרית- אנחנו אמורים לוותר על שטח שהפלסטינים ירוויחו, ובנקודה זאת אנחנו לא מוכנים להתפשר ומנסים להצדיק זאת באלף ואחד דברים, ובמרכזם הטרור. (סתם לרענון הזיכרון: ב- 15 באוגוסט 47' תקפו לוחמי ההגנה את ביתו של עובד פרדס ערבי בתל אביב ששימש ככל הנראה למפגש כנופיות ערביות. במתקפה נהרגו 11 ערבים בהם אישה וארבעת ילדיה הקטנים. האם ההגנה היה ארגון טרור?)

הוויתור על השטח הוא רק אספקט אחד של המציאות. בכל המישורים האחרים כולנו נרוויח. היום כולנו מפסידים, ראה מצב העסקים הקטנים, מרכזי הקניות, השקעות החוץ, מצוקת הנכים, הנשים המוכות, הרופאים המוכים, הילדים שעוברים התעללות, המובטלים, העניים, ערביי ישראל, האתיופים וכו'.

בישראל יש אנרגיות מדהימות ויכולת להגיע רחוק מאוד, אבל כשכל האנרגיות מופנות למאבק מ-י-ו-ת-ר, אנחנו מאבדים את היתרונות שלנו. אני לא דואג לפלסטינים יותר מאשר לנו; ההזדהות עם מצוקותיהם ודרישותיהם אינה באה על חשבון צרכינו אלא משתלבת איתם. כל אדם בוגר יודע שבנישואין שווה לעשות וויתורים, גם אם הם גדולים, כי הסך הכולל משתלם. ואנחנו נשואים לפלסטינים לדורי דורות, אלא אם נחליט על ג'נוסייד או גירוש המוני. אני עדיין מאמין שבסוף נבחר באנושיות במקום בלאומנות המבוססת אך ורק על הגזע שלנו, כיאנחנו קודם כל בני אדם ורק אחר כך יהודים. אדם וחווה שהם ראשית האנושות על פי המסורת היהודית לא היו יהודים. הם היו בני אדם אוניברסליים. כל ההפרדות ללאומים ודתות באו רק לאחר מכן. יש דרכים אחרות והרבה יותר מועילות להביא לידי ביטוי את עובדת היותנו יהודים וישראלים. זה לא חייב להיות ב"מלחמת קודש" או "מלחמת אין ברירה" כפי שוודאי נספר לעצמנו.
תודה...אני חושב 54625
אמיר קורן • בתשובה לנתנאל יום ב', 28/1/2002, 1:01
מאין לך שזה לא משחק סכום אפס. כלומר באמת ערכת מחקר במאזן החברתי בין ישראל לפלסטינים שמראה שאם יהיה טוב לפלסטינים (מדינה על גבולות 67,48 וחצי מליון פליטים בתוך מדינת ישראל) בהכרח יהיה טוב גם לנו ?

אם אנחנו לא מעוניינים לוותר על משהו כדבריך. סימן שאתה מודה שאנחנו כבר נצטרך לוותר על משהו. ואם אנחנו כבר מוותרים על משהו. סימן שכל המערכת שלנו קצת דומה לתיאור של משוואה שמרכיביה שווים לאפס. ואם לא משוואה בעלת סכום שווה לאפס, אז לפחות למשוואה שהסכום שלה כל כך קטן עד שהוא לא רחוק כל כך מאפס.

בכל מקרה. מישהו יפסיד משהו. השאלה היא לא באיזה משחק מדובר, אלא האם שווה להילחם על הרווח באופק או המעט שכבר הרווחת. התשובה שלך בנושא כבר ידועה לי.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות