בתשובה לאפופידס, 26/01/02 23:55
פרמינידס והזמבורה 54604
אם המסקנה בעניין הדטרמיניזם מקורה בידע הפיזיקלי הקיים ראוי להבחין כי ידע זה, או ליתר דיוק האופן בו הוא מנוסח, מניח מראש דטרמיניזם או לפחות הישנות של תופעות ומיקרים.
ועדיין אין ספק כי כל מסקנה שתגרוס כי אין דטרמיניזם תהיה לא רציונאלית מבחינת התנגשותה עם הלכות האדם המניח באופן טיבעי ובילתי נמנע כי שהיה הוא שיהיה (בעידכון לתנאים המשתנים כמובן).
הפיסיקה מניחה דטרמיניזם? 54662
נדמה לי שהפיסיקה *מחפשת* גילויי דטרמיניזם. מצאה? יופי. לא מצאה? לא מתביישת להודות בזאת.

בנפש רובנו טבועות אינטואיציות דטרמיניסטיות (הדרושות לשם הערכת העתיד על סמך העבר). אך גם אינטואיציות הפוכות, שנותנות לנו תחושה של הווה יחיד, זמן מתפתח ובחירה חופשית.

למרבה המזל, אנו מסוגלים להתרומם מעל אלה וגם מעל אלה ולבחון טיעונים ועובדות המנוגדים לחלק מהתניותינו ולפסוק באופן רציונלי.
הפיסיקה מניחה דטרמיניזם? 54734
המדע "הפשוט" בו אנו עוסקים (לא "מדע אנכי" וכיו"ב) עוסק בניסוח דברים מלשון הכנסתם לנוסחה.
נוסחה באשר היא מהווה קשר דטרמיניסטי בין המשתנים השונים (עיתים באופן שלם ועיתים באופן סטטיסטי).

"אינטואציות הפוכות בדמות... זמן מתפתח ובחירה חופשית"?
הזמן מתפתח כי כך הוא עשה עד עתה ומהנחה דטרמיניסטית פשוטה תסיק כי הוא ימשיך באותו אופן.
עצם המושג "בחירה חופשית" מניח חוסר דטרמיניזם כך שאינו יכול להוות דוגמה מצדיקה לטענה.

דומני כי גם בחלומותינו הפרועים ביותר איננו מגיעים מעבר לסינתזת חלקים ידועים לכדי הרכב חדש אך בל נטעה ההרכב החדש אינו תוצר שאינו דטרמיניסטי (ושוב חוגג לו ה-double negative) האינטואציות הדטרמיניסטיות שלנו אינן חדלות לרגע ואין לנו בילתן.
הפיסיקה מניחה דטרמיניזם? 54740
>דומני כי גם בחלומותינו הפרועים ביותר איננו מגיעים מעבר לסינתזת
>חלקים ידועים לכדי הרכב חדש

בדיוק קראתי פרקים מענינים על הנושא ומאוחר יותר אנסה לתת תגובה מורחבת יותר (כשאסיים את המאמר ששלחת לי, ואחרי שאמלא את ההתחייבות שלי לקרוא את השעמומון האחרון של סמי מיכאל)
היכולת לחדש רעיונות 54754
>דומני כי גם בחלומותינו הפרועים ביותר איננו מגיעים מעבר לסינתזת
>חלקים ידועים לכדי הרכב חדש

כמדומני שיש ויכוח עז על מה שקוראים לו תאוריות הידע. מצד אחד נמצאים האפיריסיסטים שטוענים, בדיוק כמו שכתבת, שלא ניתן להמציא רעיונות חדשים. אנשים כמו היום או לוק שכתב שכל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להעתיק, לחבר או להשוות חלקים ידועים אבל לא ליצור רעיונות בסיסיים חדשים. מצד שני יש לנו את הרציונליסטים שחשבו שניתן להגיע לרעיונות חדשים כך שבנוסף לפסיביות האמפירית יש מקום לאינטואיציה אינטלקטואלית. למעשה גם לפיהם אין אפשרות ליצור ידע חדש כי ישנם קטגוריות אפריוריות שהם התוכנית לכל המדע, אליבא דקאנט.

(פה זה בדיוק המקום להתערבות הקאנטיאנים שבקהל)

הבעיה היא שעל פי שתי הדעות האלה, הידע המדעי מתקדם בצורה הדרגתית וחלקה פחות או יותר, או על ידי בניה מחלקים קיימים או על ידי לימוד של אותם קטגוריות אוניברסליות אפריוריות.
היכולת לחדש רעיונות 54757
התיאור שלך את תהליך רכישת הידע- הוא שגוי בהתייחס לקאנט.
לפי קאנט, הקאטגוריות האפריוריות הינן מושגים *צורניים* אשר מקיימות את הכרתינו באופן צורני.

מן הקטגוריות האפריוריות ישנם שני סוגים: המושכלים, והחושיים (שגם הם צורניים): זמן ומרחב.

קליטה חושית של (אסתטית- מלשון צורה) המציאות נעשית ע"י סינתזה בין היסודות הצורניים המושכלים ליסודות הצורניים החושיים. -זהו הסינתטי-אפריורי.
כלומר- האפשרויות הפוטנציאליות ליצירה (כמו מדע או חלומות) הן אינסופיות מתוך הסינתזה בין (1)יכולת *אינסופית* של (משחק בין) כושרי הכרה, (2)והאינפורמציה הנסיונית החדשה שמתקבלת כל הזמן.

קליטת הדברים כשלעצמם דרך הפילטר של הסינתזה החושית מושכלת-אפריורית, היא אינסופית מבחינה של אינפורמציה פוטנציאלית. הסיבה לכך היא שההבנה- כלומר השימוש שיכולה לעשות התבונה באינפורמציה הנסיונית היא אינסופית. אותו היסוד האינסופי מתקיים *מבנית* ובאופן מהותי, בכל זוג של אותם מושגים אפריוריים (קטגוריות) עליהם דברת. (כוליות אל מול האין, תורת הקבוצות אל מול האין/הנקודתיות..השאלתי את ביקורת התבונה הטהורה לחברתי. תקבל פירוט של הזוגות תוך כמה ימים.)
דוגמא לפעולה אינסופית ממומשת של ההכרה:
השיפוט האסתטי: "משחק אינסופי בין כשרי הכרה"- לעניין זה ישנו פירוט מורכב בביקורת.

בניגוד לתהייה שפתחה את תגובתך- על כך שאיננו מגיעים לכדי הרכב חדש: כל פעולה הכרתית שהיא שיפוט אסתטי (חריצת משפט שאינו דטרמיננטי=סופי. כלומר- אנליטי) היא אינסופית, ובהכרח יוצרת לאורך כל פעולתה סינתזות חדשות. [או מבינות. הבנה- פירושה הבנה של דבר מה חדש- דבר מה שלא היה מובן קודם לכן. וודאי שהפוטנציאל ישנו, אך לא באופן דטרמיניסטי-(אין כלים חיצוניים לטעינת דטרמיניזם, ובאופן עקרוני אנו מעדיפים שלא לעשות כן, אבל זהו תחום הביקורת המעשית), כי אם פוטנציאלי. ]
נקודה זו היא הכרחית לכך שיהא האדם יצור תבוני באמת. כלומר-יצירתי, וכאן מקום התוקף להיות הכרתו ותודעתו בעלות ערך יוצר- אנושי (כייחוד ליצור תבוני באשר הוא), בעל חופש בחירה ובעל אחריות מוסרית, והיותו בעל תודעה בכלל.
היכולת לחדש רעיונות 54869
היה לי טיפה כבד אך באופן כללי התיאור בהחלט יפה פרט לדקות סמנטית והיא שראוי להתייחס ל-''מגוון אפשרויות אדיר'' על פני ''מגוון אפשרויות אינסופי'' (מסינתזת מספר חלקים מוגבל ניתן להגיעה למספר הרכבים מוגבל וגם התווספותם המתמדת של רכיבים ברי הרכבה אינה הופכת את מספר ההרכבים האפשרי לאינסופי אלא מותירה אותו, באופן טאואיסטי משהו, סופי אך גדל)
היכולת לחדש רעיונות 54915
ראשית היתי מעוניין שנשמור את הדיון על רצון למאמר הבא בסדרה שיתפרסם בקרוב אי"ה. אני חושב שיהיה שם די בשר עבור קנטיאנים ואו רציונליסטים.

בכל אופן, הידע שלי על קאנט הוא לא גדול אבל ממה שהספקתי ללמוד ולקרוא, ישנה בקורת קאנטיאנית (משפט מוזר, כמו שירדן העיר) למשל של רורטי, וואטקינס ועוד.

כמו שכתבתי, הרציונליסטים שיכללו והוסיפו על הפסיביות האמפירית. זו האחרונה לא מאפשרת בכלל תוספת ידע, למשל לוק

But it is not in the power of the most exalted wit...to invent or frame one new simple idea

וזה בתשובה לדותן.

אבל איך תסבירי את מה שקאנט עצמו כתב שהקטגוריות נותנות "את התוכנית המושלמת של כל המדע"?
היכולת לחדש רעיונות 54965
ה'תוכנית' כוללת את כל המדע באופן מושלם, כשם שתוכנה מאפשרת בדיוק ליצירה מסויימת (מושלמת, או במילים אחרות אולי מוגבלת: אפשר רק כך ולא אחרת- זה עניין של שיפוט אסתטי).. להווצר בתוכה- בהתאם לצורות שהיא עצמה מכתיבה (מפאת המבנה של עצמה). הנקודה החשובה היא, המאפיין המובנה של 'תוכנת התודעה' -והוא שהיא מקיימת פונקציות אינסוף מרובות, ומאפשרות ליצור אינסוף צירופים. חשוב לציין- שאותו אינסוף דה פקטו מתקיים באופן פוטנציאלי-פונקציונלי (מאחר ואנו יודעים שליצירה הסופית יש סוף) כל זאת יוצא לפועל רק כאשר נתקלת תוכנת התודעה ב'חומר למחשבה'- בנסיון- בסינתטי. כזה מתקבל כל הזמן.
השיפוט האסתטי הוא דוגמא טובה לפונקציית אינסוף, מכיוון שבסופו של שיפוט ספציפי זה-לא נחרץ משפט. כלומר- הוא נמשך ושנמשך..עד שנפסק- אבל בלי מסקנה, ויותר מכך- עם היכולת להמשיך (בחשיבה- הגות היא דוגמא טובה לכך) וליצור עוד ועוד.
היכולת לחדש רעיונות 55001
סליחה על מחסור מינימלי בעריכת התשובה הנ''ל, אכתוב משהו יותר מתקבל על הדעת מאוחר יותר.
היכולת לחדש רעיונות 55061
1) אני מחכה לאותו "משהו שיותר מתקבל על הדעת", למרות שאני חושב שהצלחתי להבין משהו מהתגובה הזו.

2) אם את רומזת לנסיון לתאר את התודעה כתוכנת מחשב, אז עד כמה שאני יודע הטענה הזו נתקלת בקשיים. אחד מהם הוא עניין היישום המרובה, ז"א לא חשוב באיזה חומרה התוכנה מיושמת.

3) תקני אותי אם אני טועה. אם התוכנה (שקיומה עצמה מוקשה, אבל נתעלם מכך) היא "מושלמת או במלים אחרות אולי מוגבלת" אז החידוש היחיד האפשרי הוא זה שנובע מהגילוי של צרופים חדשים, אבל, כמו שיום כתב, לא ניתן ליצור רעיונות בסיסיים חדשים
היכולת לחדש רעיונות 55092
כפי שדותן ציין, ישנו צורך להגדיר מהו *ידע*. נראה לי מדבריכם, שכשאתה ודותן מדברים על ידע, אתם מדברים על יצירה יש מאין- וזה, הרי, ממש יכול להיות מומשל ללהיות אלוהים (אני חוזרת-כמשל).

1)מאחר וכבר שאלת מכאן, אז נמשיך בדיון מבלי שאערוך את התשובה הישנה.

2)בהחלט. ביקורת התבונה הטהורה מתארת את מבנה התודעה האנושית: מבנה החומרה: הפונקציות, התכונות, הפוטנציאל, המאפיינים וכולי (בשביל שאלות כאלה טוב ללמוד מדעי המחשב). יש לציין- שקאנט מפרט מהי התבונה בלי להתייחס לעולם המציאותי, לדוגמאות פרטניות בפגישה עם עולם הנסיון. זאת מכיוון, שלאדם יש יותר מדי ואריאנטים שמשפיעים על ה'פלט' שלו בעולם הנסיון, שחלקם מובנים בתוכו, וחלקם חיצוניים לו:
מצב נפשי, גופני,תנאים סביבתיים, הסטוריה שונה לכל אחד.. כלומר- קאנט העמיד את המבנה התבוני המלא (יסודות ופעולה) המשותף לכל בעלי התבונה באשר הם- והיא איננה יכולה באופן עקרוני להגיד דבר באופן אובייקטיבי- אלא דרך אינטרוספקציה בלבד. כלומר- כל אחד יכול לבדוק התאמה זו באופן סובייקטיבי.
(כאשר מעוניינים לבדוק שיפוטים שונים, לדוגמא)
המבנה הוא שלם וקוהרנטי,ואינו חסר שום פונקצייה תבונית, שמישהו הצביע על חסרונה.
-ומהי בעית היישום המרובה?

1(3. "לא ניתן ליצור רעיונות בסיסיים" הוא כמעט משפט סתירתי- ישנו בסיס וממנו יש רעיון. (רעיונות מורכבים צומחים זה מזה)
מה יהיה רעיון בסיסי אם לא בתוך מבנה כלשהו- אם לא על בסיס של 'חומרה' כלשהי?
מה יהיה המכנה המשותף להבנה של רעיון אשר מקורו בתבונה שונה בבסיסה?
2. מהי כל מחשבה שיש לאדם אם לא רעיון חדש? (לא מבחינת המקוריות שלה, אלא מבחינת היותה סינגולרית)
מהי כל תיאוריה גדולה (כמו שכתבת לדותן) אם לא רעיון חדש? ושוב- למה אתה מתכוון כשאתה אומר *ידע*? (או *רעיון חדש*)
צירופים חדשים ראויים לשמם אינם עומדים בקריטריון של חדש מכיוון שהם מורכבים מדברים אחרים? או בהשאלה: בעולם הפיזיקלי כל פרט יחידני איננו מקורי מכיוון שהוא מורכב מזוגות חלקיקים אלמנטריים שנוצרו זה מזה, או שהיו מאז הביג בנג?- מה זה מקורי?
היכולת לחדש רעיונות 55128
אני נאלץ להביא לכן הגדרה ל-"ידע"
Knowledge is the act or state of knowing; clear perception of fact, truth, or duty; certain apprehension; familiar cognizance; cognition; understanding of or information about a subject which has been obtained by experience or study, and which is either in a person's mind or is possessed by people generally
דיון מעניין בעניין ניתן למצוא ב-
ידע למיטב הבנתי אינו נוצר יש מאין אלא מתבסס על מידע הנאסף בהתנסויות שונות. למרות האמור תהליך התמרת המידע לידע יכול להחשב כיצירת יש מאין בהסתכלות על מצבי הידע בלבד.
הידע הוא מידע שנתפס בתודעתנו, ככזה הוא מתחיל את דרכו מאין והולך ומצטבר, ככל הנראה ללא גריעת ידע ממקום אחר (האמירה האחרונה אינה מבוססת על עובדות אלא על אמונה בלבד) אך שוב התמונה השלמה יותר צריכה לכלול את ההארעות שהביאה לגיבושו ואזי מדובר על התמרה ולא על יצירה מאין.
בעית היישומים המרובים 55180
אם את טוענת שקאנט תיאר את התבונה כמחשב, היינו כמערכת שיש לה קלט, רצף פונקציות עיבוד ופלט, אז נראה לי שיש בילבול בין "יכולת חישובית" ל"מערכת חישובית".

אין עוררין על העובדה שהמוח מבצע חישובים, ולתרומה הגדולה של תאוריות פונקציונליות להבנת הפעילותו הקוגניטיבית. אבל אם מתארים את המערכת כולה ככזו, נתקלים למשל בהפרכה שנובעת מהחדר הסיני של סירל.

הנפש mind פועלת על סמנטיות (משמעויות) ולא על סינטקס (סימנים). למשל, את חושבת believe ש"יורד עכשיו גשם" למעשה יש שמצב התכוונותי intentional שהתוכן שלו הוא "יורד גשם" והתוכן מייצג שת מזג האוויר. המחשבה הזו גרמה causality למחשבה נוספת שצריך לקחת מטריה, ולא למחשבה שצריך לבוש את הבגד החדש. התהליך המנטלי מונע על ידי תכנים מייצגים, משמעויות. תוכנה, משוכללת ככל שלא תהיה, לא גוררת שהיא מייצרת משמעות.

כמו כן, היישום המרובה אומר שאם יש תוכנה אז היא ניתנת להרצה על כל חומרה שהיא. יתרה מכך, אפשר להריץ אותה במדיום לא-חומרי, תוכנה נטו. משמע, שוב נפלנו לתוך התהום הקרטזיאנית המפרידה בין הנפש לגוף.

כבר כתבתי לא פעם על brain in a vat כי אי אפשר להפריד בין העובדה שאנחנו חומר ביולוגי בעל הרכב מסוים, מבנה ופונקציות מסוימות. אבל זה, להבנתי, מה שקאנט מנסה לעשות עם הקריטריונים האוניברסליים והאפריוריים שהוא מציע.

אם תרצי, אוכל להרחיב מעט יותר בנושא היישום המרובה (למשל מכונות טורינג).
בעית היישומים המרובים 55215
אין לי מושג במונחי מוחשב אלמנטריים, ולכן נדמה לי שיהא נכון להגיד שקאנט מתאר מערכת חישובית בעלת יכולת חישובית.

בעניין תאוריות פונקציונליות, קוגניטיביות ונוירולוגיות (אולי בעתיד) - וכן תוכנות מחשב- ראוי לציין כאן שהיות כולם מערכות חישוב- מותרם ומבוסס על ידי *מחשבה*- שהמבנה שלה ואופן הפעולה שלה יצרו את המערכות כמו את התיאוריות- בהתאם לאופן שבו היא מבינה דברים, וחשוב יותר- בהתאם למה שהיא מסוגלת ליצור ולהבין. (כלומר- לפי המבנה של עצמה). משל טריויאלי לזיקה הכרחית זו: מחשב ומערכות חישוביות הן על השורש ח.ש.ב.

התוכנה אשר אינה מייצגת משמעות, עליה אתה מדבר- היא תוכנת מחשב.
המשל שלי לתוכנה- מבחינת המבנה שאפשר להמשיל אליו את ביקורת התבונה הטהורה של קאנט, הוא משל להיות התבונה- מבנה.
ישנו הבדל מהותי מבחינת זה שתורתו של היא איננה םיזיקלית, אלא מטאפיזית- ולכן הפירוט הצורני שלה ,כלומר, כיצד הצורניות שמתאר קאנט מעבירה בפועל משמעות- היא איננה שאלה שנשאלת באותו המישור (כמו זה הפיזיקלי:ניתן לכימות ולמיקום).
עכשיו- כשאנו איננו אמורים לחפש את האפסים והאחדות באופן הפיזיקלי, נמצא אותה בצורה שונה:
משמעות אצל קאנט מתורגמת לצורניות.
צורניות של הקלט, שעליו אין טעם לדבר (יותר מדי ואריאנטים, כפי שתיארת)
וצורניותה של ההכרה- כמערכת חישובית מפורטת בעלת יכולת חישובית- שכולה מתבססת על צורות קבועות - שמתבטאות במושגים=הקטיגוריות. אלה כבר כאן נושאות משמעות (באופן אפריורי).
(הכרחי כאן ציטוטים והדגמות, שאינני זוכרת אותם כראוי- שאותם אביא ביום שבת- כשאחזיר את הביקורת- אותה השאלתי.)

עד כאן זה מאשר את הקביעה שהמוח פועל על סמנטיקה ולא על סימנים.
כלומר- המערכת מקיימת משמעות באופן אפריורי.

כן. קאנט הוא לא אפיפנומנליסט הפוך, או ברקליאני: כלומר- הוא לא מצא ואשרר את הקשר בין גוף לנפש, וגם לא את הגוף עצמו (הרי זה דבר כשלעצמו.)
מי הטעה אותך למציאת פתרון בעיית גוף ונפש ע"י קאנט?
העניין הוא, שכתיאוריה מטאפיזית- היא קוהרנטית לגמרי- ומתיישבת עם כל נסיון רגעי של privileged access, או חוויה בלתי אמצעית- היכרות בגוף ראשון בהיעדר אפשרות של טעות (החוויה כנקודת ייחוס).

זה כנראה עניין פסיכולוגי אם מרגישים בתהום מזה או לא, ואני ממליצה על יראה ו/או התפעלות ממורכבותם, חידתיותם ויופיים של חיי התבונה.(כל עוד לא יבוא המאנייק-גאון שיפתור את זה)

קאנט לא מתייחס בכלל לגוף, ולא מנסה בכלל לקשור בין הגוף לנפש, אלא מתייחס לרוח התבונה בלבד. (שוב- באופן מתודי בלתי אפשרי, וגם מיותר לשאול שאלות על מה שלא ניתן לדעת. (אביא ציטוטים נהדרים ומחנכים בעניין זה כשהספר יהיה בידי בשבעס.)
מה שממחיש זאת- קאנט מדבר על יצורים בעלי תבונה- ולא על בני אדם. כלומר- הוא לא שולל תבונה בכלבי ים,פילים, חייזרים, ובהקצנה(שאף פעם אינו אמר אותה)- עננים ובננות
(now that's silly).

הקריטריונים האפריורים והאוניברסלים הם נכונים לכל בעל תבונה- שמוכרת לנו בהיותינו בעלי התבונה עליה הוא מדבר.

מכונת טיורינג, מניחה יחס הוליסטי ובלתי מוסבר = טענת זהות )בין גוף לנפש (לפי עקרון הסופרווניות: no mental change without phisical change). אין שום דרך לבדוק את ההליך עצמו- מכיוון שאין לנו יחס ידוע, מוגדר וממופה *סיבתית* בין אובייקטים פיזיקליים לנפשיים. כלומר- מכונת טיורינג מניחה בהנחה מובלעת את הפתרון (נובל!) העלום לבעיית הגוף והנפש. מיותר כמעט להוסיף שזה נסיון די שטותי (למרות הטענה לפונקציות אינסופיות ואינסוף המאמרים שנכתבו על זה), בעיקר לאור זה שקאנט הזהיר אותם מראש לא לדבר שטויות על מה שהם לא יכולים להוכיח.

המקום שבו (באופן היפותטי) המבחן נכשל, הוא בשאיפתו להראות כי אכן האדם פועל כפי שמחשב פועל- והאדם ימצא כמערכת חישובית פונקציונלית, ואז המבחן יוכיח את ההיפך- כשימצא הבדלים משמעותיים בין הפלט האנושי לפלט של המחשב. נקודת הכשל, היא שהמחשב נכשל בשאלות הנוגעות לחוויות נפשיות.
("כמה אתה אוהב את אמא?"..)

בעיה נוספת שממחישה את הכשל של טיורינג, היא בעיית היפוך הספקטרום- חוסר יכולת לדעת מהי איכות החוויה הפנימית (חווית ירוק לדוגמא). בעיה זו היא דוגמא לאפשרות היחידה של אישור לתבונה: שהוא באינטרוספקציה. (אין אובייקטיביות בענייני ה'גישה המיוחדת' כמו שאין בענייני חוויה אסתטית או מוסרית).

(בדוק ב kim:p.80-85)
גם קריפקה מתעסק בהפרכת טיעוני type type phisicalism. אפשר להתדיין עליו, אם תרצה.
היכולת לחדש רעיונות 54876
מאחר וזהר ניסחה באופן שאיני יכול לתחר בו את הגישה הקנטיאנית כל שנותר לי הוא להצביע על כך כי בין כך ובין כך אין טענה כי ניתן ליצור ידע (אולי ראוי לדבר על מחשבה ולא על ידע) לא סינטתי.

לפני המעבר לאנקדוטות בעניין הסינתזה ברצוני להעיר כי אין להסיק מהאופי הסינטתי של ידע חדש כי ההתקדמות היא מדורגת ורציפה ולדוגמה ניתן לפנות לרעיונותיו של תומאס קון אותן תארתי בחופזה-
תגובה 52421
בכל מקרה דומני כי אימוץ תיאוריה חדשה גורם לברירה מואצת בפירסומים, שקדמו לה כרונולוגית, כך שרק אלו שהובילו אל התגלית, ולעיתים גם מתמודדים שעדיין נמצאים מועילים, זוכים להחרט בזכרון הקולקטיבי. (אשרינו על אמצעי האיחסון האלקטרונים המאפשרים כיום סלקציה פחות חריפה מה שיכול להיות חלק מהגורמים לריבוי ישום ידע מתחום מדע אחד בתחומי מדע אחרים באופן הידוע לשימצה כעבודות אינטרדיסיפלינאריות).

כאנקדוטה משעשעת אזכיר את האגדה מאחורי "גילוי" מבנה הטבעת הבנזנית ולפיה האדון, ששמו פרח מזיכרוני, חלם בלילה על נחש הנוטל את אחוריו בפיו וקם בבוקר עם רעיון המולקולה הטבעתית.
אינשטיין גם הוא נהג לספר בשבחה של האינטואיציה שהביאה אותו לניסוח רעיונותיו אך גם כאן כמו בסיפור הקודם ניתן להצביע באופן ברור על סינתזת חלקי ידע קודם להרכב אחוד חדש.
היכולת לחדש רעיונות 55075
האם אין האינטואיציה של איינשטיין או אותו אדון נעלם (מה, לא יכלת לגגל אותו?) אלא המוח שעובד וטוחן בלי שנהייה מודעים לריצה של הגלגלים הקטנים, ובסוף התודעה מגלה בבוקר על מגש הכסף כוס מיץ תפוזים ,שושנה ופתרון?
היכולת לחדש רעיונות 55077
התהליך הוא הנתון בויכוח שנלווה למאמרך ובכל מקרה בחינת המקור והתוצאה (מצבים ולא תהליך, כפי שהצגתי במי מתגובותי המוחבאות היטב בפורמט החדש) תלמד כי בוצעה סינתזה ולא יצירה יש מאין.

איני זוכר אם התיחסתי לעניין לוק אך התשובה תהיה זהה- היצירה היא סינתזה (ולכן אינה "new" אלא סידור מחדש).

(מסתבר בדיעבד שאת התפוזים למיץ כדאי לשמור שלא בקירור למשך 3-4 ימים בטרם הסחיטה. התוצאה היא מתיקות רבה יותר מיעוט חלקי פרי סיביים ועוד מעלות למיניהן)
היכולת לחדש רעיונות 55079
אבראוו, נקודת השקה מספר <מלא את החסר>

רק תיקון קטן ברשותך (הנה התחלתי לכתוב דותנית) בנושא לוק (לא קאנט).

להבנתי, מכיוון שאין הנחות ללא התנסות, אין אמיתות אפריורים סינטתיים(*), אלא התקדמות הדרגתית בכמות הידע בדרך של אינדוקציה מנסיונות חוזרים ונשנים, תיקונים קטנים פה ושם, והוספת ידע בהתאמה פחות או יותר לידע קודם.

כמו שכתבת, צריך לפתור את המחלוקת עם קון "המצאות באות בבת אחת"

(*) לא כל כך ברור לי מה המושג הזה אומר. האם כוונתו מיזוג, כמו שאתה השתמשת, או "מלאכותי"
היכולת לחדש רעיונות 55086
ייתכן שנאלץ בהמשך להגדיר מהו ידע אך בינתיים אניח כי כוונתנו זהה.

ידע להבנתי מצטבר מהתנסויות או אולי ראוי לדייק ולומר משימת לב לתוצאות ההתנסויות ולא מאינדוקציה. מזו האחרונה ניתן להוציא הנחות בלבד אך לא ידע וגם אלו הן סינטטיות מבחינת התבססן על ידע קודם.

בכל מקרה את קון ניתן לנפנף בקלות על ידי סתירה פנימית ברעיון שלו מה גם שהתפיסה שלו כי תפיסה חדשה משנה את העובדות אינה עומדת בסתירה לרעיון הסינטטיות של ''המצאות''

המשך יבוא (אני חייב לזוז)
היכולת לחדש רעיונות 55093
אם כבר, כדאי לדייק: סינתטי -אפריורי. הידע נוצר ובנוי לפי מבנה התודעה-האפריורי (המבנה הקבוע מראש- התוכנה, נאמר- מבנה התודעה והאינטיליגנציה האפריוריים של אינשטיין) ב*סינתזה* עם הנסיון- הסינתטי(נאמר-הפיזיקה שקדמה לתורת היחסות).
דווקא החידוש כאן הוא איינשטיין בעצמו: כלומר- יכולת לפעולה שכלית חדשה ומקורית על הידע הקיים, אולי בעזרתו של העולם הפיזיקלי להעניק לכך את התנאים.

ולמה ראוי לדבר על מחשבה ולא על ידע? איזה ידע יש חוץ מידע מחשבתי? (עשרת הדברות אולי? :) )
היכולת לחדש רעיונות 55130
דומני כי שכחתי לציין את שמי על התגובה הקודמת ולכן יש להוסיף "דותן"/"dotank@newmail.net" במקומות המתאימים.

אני מתקשה לפסול על הסף אפשרות להשתנות התודעה כתוצאה מידע חדש (קרוב לגירסה של קון למהפכות המדעיות) ועל כן קביעה כי מדובר בהליך אפריורי הינה להבנתי מוקדמת מדי.

לשאלה איזה ידע יש פרט ממחשבתי התשובה תהיה מעורפלת אך דומני כי קשה להכליל את כל אופני התפיסה תחת הגדרת החשיבה ועל כן איני פוסל ידע שאינו מחשבתי (אינסטינקט/רפלקס יכול להוות אפשרות לידע שכזה).
אע"פ המונח ידע מקובל בהתיחסות לבני-אנוש כמקביל לתפיסה מחשבתית/מודעת ועל כן אין מבחינתי בעיה להשתמש במונח "ידע" בהקשר דיון זה
היכולת לחדש רעיונות 55204
אינסטינקט/רפלקס הם מחשבות/פעולות מנטליות-מוחיות לא מודעות או מודעות בדיעבד. ארגו אני מצדד במה שזהר כתבה "איזה ידע יש חוץ מידע מחשבתי?" לשמחתנו הנייר מרחיב את תחום שמירת הידע בזמן, כך שגם עשרת הדיברות נופלות מן הסתם תחת אותה שאלה [כמעט] רטורית.

השאלה שלי לזהר היא כיצד מתיישבת השאלה הנ"ל עם האפריוריות הקנטיאנית?
היכולת לחדש רעיונות 55209
יש לשים לב כי עשרת הבדיברות אינן ידע אלא מידע (אף כי מרגע שקראת אותן יצרת מאותו מידע ידע אין המקור הכתוב מהווה ידע כשלעצמו).

האם רפלקס הוא פעילות מחשבתית להבנתך? (שים לב כי המודעות בהקשר זה אינה לתהליך הרפלקס אלא לתוצאתו ובדיעבד נעשה קישור לגורם שהחל את התהליך מה גם שקשת הרפלקס אינה מערבת פעילות מוחית ע"פ רוב אלא קושרת נוירונים תחושתיים לנוירונים מוטוריים דרך נוירונים מקשרים בחוט השידרה)
היכולת לחדש רעיונות 55211
אבל דותן, חשבתי שאתה קורא את מה שאני כותב משום שחזרת בדיוק על דברי.
אגב, אם ניורונים אזי תהליך מנטלי ואידך זיל גמור (או גומר?).
היכולת לחדש רעיונות 55247
מבעד לערפל הקטראט היתה לי הרגשה שלא ירדתי לסוף דעתך ועל כן אודה אם תבהירה.
(הנקודה הבעיתית לעניות דעתי היא באבחנה בין ידע למידע. לא ברור לי כיצד ניתן לשמור ידע על נייר ומה הקשר בין פעילות מוליך סלקטיבי לנפש. רגע! הרי זו בדיוק הבעיה שהמאמר מעלה)
היכולת לחדש רעיונות 55210
''עשרת הדברות'' היה בצחוק.
היכולת לחדש רעיונות 55212
היה ברור

(אבל זה היה דוגמא ליישום מרובה)
היכולת לחדש רעיונות 55213
אני עדיין לא מבינה איזו בעיה ''היישום המרובה'' מיייצג.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים