בתשובה לברקת, 11/06/05 8:12
זכרונות 546808
אחד מספרי השואה הראשונים שקראתי הוא "העטרה שאבדה" של שרה פלגר-זיסקינד.
היא נשלחה לתאי הגאזים, וכבר היתה בדרכה לשם (אם כי לא ידעה את זה, באותו הזמן), כשהיה נדמה לה שהיא רואה מישהי שהיא מכירה בטור שעבר מנגד. בלי לחשוב פעמיים, היא עברה טור, כי רצתה להיות עם מישהי מוכרת. הטור הזה היה של נשים שנבחרו לעבודה, והובילו אותן לבירקנאו. סידרו אותן בחמישיות, 1,000 נשים בצריף, אחת בתוך השניה.
הן התיידדו, החמישיה המיקרית הזו. ו"שמרו אחת על השניה (והשלישית, והרביעית, והחמישית)" במשך כל המלחמה.
כל החמש שרדו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים