בתשובה לתשע נשמות, 13/07/10 23:14
מעטים מול רבים 546849
לגבי חוסר־הרלבנטיות של אירועי תחילת העידן המודרני: אחלה, זה גם מה שאני חשבתי. אבל אז גם הכיבושים של האימפריה העותמאנית לא רלבנטיים. וזו משתי סיבות: הם קרו בתחילת העידן המודרני לפי ההגדרות שלנו, ויתרה מזו, האימפריה העותמאנית כמו שאנו מכירים אותה, כיורשתה של הביזנטית, היא ישות של העת המודרנית ולא של ימי־הביניים. היא לא נקודה להשוואה בכלל.

אז סבבה. בוא נשווה את השינוי באירופה בין -500 ל500, ובין 500 ל1500. בתגובה 546822, פסקה שלישית, נתתי רשימה חלקית של ההישגים. אנחנו מדברים בעיקר על קולוניזציה של שטחי הספר הגדולים בצרפת ובגרמניה, קונסולידציה של השטחים המיושבים ופיתוח תשתיות, וגיבוש פוליטי, תרבותי וצבאי של היבשת כולה. איזו מקבילה אתה יכול להביא מהתקופה הרומית? לדעתי, היתה לציביליזציה הזו תרומה משמעותית ביותר כשלעצמה, אבל כמו שאמרתי, אירופה שיחקה תפקיד שולי ביותר בדרמה הזו (חוץ מאיטליה). רוב ההישגים שהיו לרומא ביישוב ופיתוח גאליה והיספאניה נמחקו ממילא במשבר של המאה השלישית. מה אתה יכול להביא?

אני בכלל לא רואה את האימפריות המוסלמיות השונות כ"אוסף של שבטים נודדים". אלה היו השליטים ומשליטי הדת והתרבות, אבל הם לא יישבו שטחים ריקים, הם כבשו והתבססו על השטחים המאוכלסים, העשירים, המתורבתים, והפוריים שהיו הבסיס הכלכלי של האימפריה הרומית, והתרבות ההלניסטית לפניה, והתרבויות המזרח־תיכוניות השונות לפניה. זה היה האזור העשיר והחשוב ביותר בעולם הידוע אז, והוא המשיך להיות כזה אחרי הכיבוש המוסלמי. התקדמות גדולה על־ידי המוסלמים לא הושגה (בהשוואה לאירופה), חוץ מכיבוש השטח והשלטת השפה והדת מלכתחילה.

אנחנו יודעים שאירופה לא היתה דומיננטית ב1450. השאלה היא האם הסיבות לדומיננטיות שלה קדמו ל1450. יכול להיות שמשקיף חיצוני אז לא היה רואה את זה כי הסיבות היו סמויות מן העין. למשל, גם יכול להיות שמשקיף חיצוני לקראת סוף מאה ה19 לא היה רואה שהשטחים הגדולים של ארה"ב, תאוות ההתפשטות שלה, הגיבוש הפוליטי שלה והגישה החופשית שלה לשני אוקיינוסים יהפכו אותה למעצמה המובילה במאה ה20 על־חשבון אירופה, אבל זה בדיוק מה שקרה, ולא בגלל מה שקרה אחר־כך אלא בגלל מה שקרה לפני־כן. אירופה ב1450 היתה בתנופת צמיחה בסחר ובאוכלוסיה, ועמדה למצות את המשאבים המקומיים שלה. היתה תחרות עזה בין המדינות. גילוי אמריקה היה חלק מיוזמה מתוכננת להרחיב את ספירת ההשפעה והמסחר של ספרד לכיוון הודו, כשהמתחרות של ספרד היא לא הודו או סין או המוסלמים אלא מדינות אירופיות נוצריות אחרות. כבר שמעתי את הטיעון (למרות שאני לא יודע איך לתמוך בו) שהעובדה שהתזמון של הסיום המוצלח של הרקונקיסטה תואם לזה של גילוי אמריקה הוא לא מקרי, אלא שההתפשטות לכיוון אמריקה מהווה המשך טבעי, כי החברה הספרדית/פורטוגזית היתה בנויה על ולכיבוש שטחים חדשים. במלים אחרות: אולי המיקום של אירופה לא היה דומיננטי, אבל הנגזרת של המיקום שלה דווקא כן.
מעטים מול רבים 546971
נראה לי שהפער בינינו לא גדול במיוחד; כבר כתבתי קודם שהשינויים שעברה אירופה במהלך ימה"ב הכינו אותה, במבט לאחור, לקראת הזינוק. אבל עדיין, הם שינויים קטנים מאד יחסית לזינוק. יותר מכך, הם לא הכינו אותה לזינוק *ודאי*; הם נתנו לה נקודת פתיחה לא רעה אולי, אבל בקונסטלציה קצת אחרת של נסיבות הדברים יכלו להמשיך בצורה שונה. אילו קולומבוס, למשל, היה פוגש איזה הוריקן קייצי בסביבות הקריביים ולא היה שב, יתכן שהיו חולפות עוד חמישים שנה עד שהיה נמצא הרפתקן שרוצה לצאת למסע כזה, מממנים שמוכנים לשים עליו כסף ומלכים שמוכנים לפרוש על הענין את חסותם. במצב כזה, המרוץ בין המדינות השונות לא היה פורץ והן היו ממשיכות לריב על טריטוריות בתוך היבשת (ואולי קצת על נמלים לאורך חופי אפריקה). המרוץ הזה היה אחד הגורמים העקריים שדרבנו את אירופה להתפתח. גם מה שהביאו הספרדים משם היה בעל ערך להתפתחויות המאוחרות יותר - ההשפעה של גידולים כמו תפוחי אדמה, תירס ועגבניות על התזונה האירופית בהמשך היתה עצומה, ובעולם בו תזונה היא מפתח לגידול באוכלוסיה היתה לכך משמעות רבה. בקיצור, כאן יש לנו גורם שהתגלה באקראי (ועשוי היה לא להתגלות) ושהביא לדחיפה גדולה מאד של ההתרחשויות באירופה. איך היתה אירופה מתפתחת לעומת תרבויות אחרות לולי הגילוי הזה? אין לדעת.

נכון שהמוסלמים כבשו שטחים שכבר היו בהם תרבויות קודם לכן, אבל זה לא מפחית מהערך של מה שהם עשו. המונגולים כבשו שטחים עצומים שהיו בהם כל מיני תרבויות, ולא השאירו שם דבר חוץ מזכרונות של הרס וחורבן וקצת גֵנים. תושבי צפון אפריקה לא כבשו חלקים מספרד עד שהגיעו המוסלמים, ואילו הספרדים לא בנו את האלהמברה כל עוד הנוצרים שלטו שם. המוסלמים בנו תרבות והפיצו תרבות - הרבה יותר ממה שעשו הנוצרים באותה תקופה. באירופה שרר דיכוי אקטיבי של הרוח באמצעות הגבלת ידיעת קרוא וכתוב והטקסטים הנקראים, ומניעת תרגום הטקסטים לשפת הדיבור (שלא לדבר על האינקויזיציה) - בעוד בארצות האסלאם פרחו משכילים חילונים, פילוסופים ומדענים. גם אם בחלק מהמקרים הפריחה הזו התבססה על עושר תרבותי שקדם לה, המוסלמים לא חנקו את העושר הזה אלא טפחו אותו.

גילוי אמריקה היה חלק מיוזמה ספרדית להרחבת הסחר, אבל בסופו של דבר הוא לא היה דבר שהספרדים העלו בדעתם, והוא הביא לקפיצה גדולה בהרבה ממה שיכלו הוגיו להעלות בדעתם. הטענה שהוא קשור לסיום הרקונקיסטה כיוון שהאיברים היו זקוקים לכיבוש שטחים נראית לי חסרת יסוד. הגילוי קשור לרקונקיסטה במובן זה שלאחר סיומה (ולאחר האיחוד בין קסטיליה לאראגון) היה לספרדים פנאי ומרץ להסתכל גם לכיוונים אחרים, אבל הצגת הענינים כאילו הספרדים חיפשו שטחים חדשים להשתלט עליהם מתעלמת מכמה נקודות יסוד. קודם כל, הספרדים לא שלחו את קולומבוס מתוך מחשבה שהוא יגלה יבשת חדשה אלא רק שימצא דרך קיצור ליבשת מוכרת, שאיש לא העלה בדעתו שאפשר להשתלט עליה. שנית, גם כשנמצאו ארצות חדשות, הספרדים לא היו טורחים לכבוש אותן אילולי הזהב. הרקונקיסטה היא כיבוש שטח שהם תפשו מראש כשלהם, שכבר מכיל אוכלוסיה שלהם ושמחובר היסטורית, גאוגרפית, תרבותית וכלכלית למה שכבר היה להם. לעומת זאת, כאשר מדינות אירופה הגיעו לארצות חדשות בתקופה הזו הן לא ניסו לכבוש אותן; לא היה טעם בכך. המטרה שלהן לא היתה קולוניזציה אלא סחר, ולצורך כך מספיק להקים מאחז על החוף - משהו שיכול לאפשר סחר עם הילידים ובה בעת לשמש נמל לספינות ממדינת האם (שסוחרות רחוק יותר) ואולי גם בסיס למתקפות על ספינות ממדינות אחרות. כשהתגלה שלאינדיאנים יש הרבה זהב, נוצר לפתע צורך לכבוש את היבשת, כיוון שזהב הוא לא משהו שתוכל להשיג תמורת כמה חרוזים צבעוניים. אם אתה רוצה הרבה ממנו אתה צריך להלחם. לולי הזהב הספרדים היו מסתפקים בכמה מאחזים לאורך החופים שמהם הם היו יוצאים לגיחות הולכות ומתרחבות בתקווה לאתר עוד דברים ששוה לסחור בהם ועוד נתיבים למקומות חדשים, ולא היו טורחים כלל להכנס לעומק היבשת בכוח צבאי גדול.

והערה אחרונה: אנחנו קצת חוטאים בפשטנות-יתר כשאנחנו מדברים על "אירופה". החלק המפותח של אירופה בתקופה הזו הוא רק זה שלאורך החוף הדרומי והמערבי מאיטליה דרך צרפת, ספרד ופורטוגל ועד אנגליה - כשמרכז, מזרח וצפון אירופה מפגרים בהרבה ובעצם לא משתתפים כלל במשחק. גם בחלק המפותח, כל מקום התפתח באופן אחר. באיטליה, התחרות בין ערי-המדינה אפשרה את הפריחה התרבותית של הרנסנס אבל מנעה מאיטליה כולה להפוך לגורם מאוחד שיהווה שחקן מדיני וצבאי משמעותי במאות הבאות. לעומת זאת, דווקא תהליכי קונסולידציה והתחזקות השלטון המרכזי הפכו את ספרד לשחקן המדיני והצבאי החזק ביותר על לוח המשחק, ומצד שני דיכאו את התרבות. בקיצור, "אירופה" היא אוסף של תת-תרבויות, ואלי הגורם הזה היה חלק ממה שנתן לה את הדחיפה.
מעטים מול רבים 580047
(תשובה מאוחרת במקצת)

גם ללא גילוי אמריקה, פורטוגל עמדה על סף הקפת אפריקה. היה לה כבר סחר משגשג עם אפריקה המשוונית והיא המשיכה להתקדם דרומה. אני מניח שמסעותיהם של ברלתומאו דיאז ושל וסקו דה-גמה היו קורים גם ללא גילוי אמריקה.

פורטוגל אכן התמקדה בהקמת נקודות סחר, כדבריך. אולם זה לא מנע ממנה להיכנס לעימותים צבאיים עם מדינות מקומיות ועם הטורקים. בכל מקרה, כעבור כמה עשרות שנים הצטרפה גם הולנד לתחרות שם וכבשה חלק מנקודות המסחר של פורטוגל (נדמה לי שחוף ברזיל הפך לשטח בעל שליטה פורטוגזית רצופה יותר בגלל הניסיונות של ההולנדים להקים שם נקודות סחר מתחרות). בהמשך הצטרפו לתחרות גם בריטניה וצרפת. אני מניח שהמדינות הללו (או מדינות אטלנטיות אחרות - דנמרק, או נסיכויות גרמניות שונות‏1) היו מצטרפות גם הן לתחרות.

כיבוש צפון אמריקה הוא בדיוק דוגמה למה שקורה בעקבות הקמת נקודות סחר. כמוכן (שוב, לפי דיימונד) התרבות המפותחת ביותר בצפון אמריקה חוסלה ע"י מגפות זמן קצר לאחר הגעת האדם הלבן. לשבטים השונים היה זמן להסתגל לכיבוש, ואמנם בתקופה מאוחרת יותר אנו זוכרים את האינדיאנים כרוכבים על סוסים ויורים ברובים. אבל זה לא עזר להם מול מסילות הברזל.

פורטוגל גילתה את האיים האזוריים [ויקיפדיה] כבר בשנת 1427. נראה לי ששייט יותר תכוף לאורך חוף אפריקה ואולי ניסיונות שונים לעקוף אותה היו מביאים לגילוי עצמאי של אמריקה.

1 אבל כל ערי החוף של צפון גרמניה היו ערים עצמאיות שנהנו מסחר מקומי משגשג. נראה לי שלא הייתה נסיכות גרמנית רצינית עם עיר נמל באותה תקופה. עיון בוויקיפדיה‏2 מראה שהחל במאה ה-‏17 כולם כבר השתתפו במרוץ: דנמרק החזיקה כמה מושבות סחר, שבדיה ניסתה, אך לא הצליחה להחזיק במושבות זמן רב, וכמוכן (שוב, לפי ויקיפדיה. לא שמעתי על כך קודם) דוכסות קורלנד שבלטביה.

ספרד של קרל החמישי הוזכרה כבר למעלה. אז מה חסר? בינתיים הצלחתי לקשר לכאן את פורטוגל של אנריקה הספן ואת שבדיה של כריסטיאנה. כמובן שצריך לזכור גם את הדוכס מיורק / הדוכס מאולבני שכבש את המושבה באמריקה מההולנדים שכבשו אותה מהשבדים‏3.

3 שבדיה החדשה [ויקיפדיה]

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים