בתשובה לחן שפירא, 28/01/02 12:00
בשולי הדיון 54687
(אני מסכים איתך לחלוטין, אבל לשמו של הדיון)

טוב, אני ארים את הכפפה.
מוסר הוא לא עד כדי כך מסובך כמו שעושים ממנו.
זהו סט של חוקי הגבלה לאדם המאפשרים את קיומה של חברה.
מה לזה ולחיות? למה מגיע להם *אפילו* את הזכויות המגיעות לאנשים?
בשולי הדיון 54688
לפי הגדרתך, כמובן שלא מגיעות לחיות כל זכויות.

אך מכיוון שנראה שכחברה אנושית אנו סולדים מהמחשבה של התעללות חסרת תועלת בחיות (ללא קשר לזכויות החיות). לשיטתי, יש לשלב סלידה טבעית זו במערכת מוסרית שנבחר לנו.
בשולי הדיון 54778
האם כך נשלב כל סלידה טבעית אל תוך המוסר?
מה בקשר לסלידה מכיעור,סלידה מחולי,סלידה מהשונה ממך?
ציווים מוסריים ?!
בשולי הדיון 54780
כיבוד האחר, גם אם הוא חולה, מכוער או סתם שונה, הוא אכן חלק מהקודקס המוסרי של כל חברה מתוקנת.
בשולי הדיון 54784
חן: אנו סולדים מA, לכן ראוי שלא נרשה A.
כרובי: אבל אם A="כיעור" נקבל סתירה. (אצל חן A="התעללות בבע"ח")
אסף: גם אם אנו אכן סולדים מA אנו עדיין מרשים אותו. (לא בסתירה לכרובי, כן בסתירה לחן)

(אני מתנצל, אין לי זמן לנסח תשובה ראוייה יותר מאשר השלד שהצגתי. אני כותב תגובה זו בכ"ז כי אני מאמין שאני חוסך כ5 אחרות)
בשולי הדיון 54785
אני חושב שאתה מערב התנהגות מוסרית עם התנהגות ידידותית.
גם אדם רגזן,זעפן וצנון, עם דעות קדומות ופוביות מפה ועד הודעה חדשה, יכול להחשב ישר כסרגל ואדם מוסרי.
בשולי הדיון 54790
כדי להינצל מההתנגדויות שעלו כאן (יש לנו סלידות רבות שאיננו נוהגים להכניס למוסר), אני מציע שינוי קטן להצעה שלך. החליפי את "סולדים" ב"סולדים מוסרית". לכאורה יש כאן מעגליות, כי אנחנו מבססים מוסר על מוסר. אבל לא: הסלידה המוסרית שאני מסבר עליה אמורה להיות רגשית, אינטואיטיבית, אינסטינקטיבית. ואותה, על פי ההגיון של חן, יש מקום לשלב במשנה מוסרית סדורה ושכלתנית.
ההנחה שלי כאן היא שאינטואיטיבית ואינסטינקטיבית יש לנו תחושה שונה של סלידה מכעיור וסירחון, לעומת סלידה מרוע ואי-צדק.
בשולי הדיון 54809
אולי אציע הבדלה אחרת: *פעולות וולונטריות* שאנחנו סולדים מהן, אסורות. היותו של אדם מכוער אינה פעולה. הפלצה בציבור אינה (בהכרח) פעולה וולונטרית. גם אם אנחנו סולדים משתי אלו - איננו יכולים להתנגד להן מוסרית.

ביקורת: פדופילים יכולים לטעון שהם אינם יכולים לשלוט בעצמם כשהם מבצעים מעשים מגונים בילדים, ויטענו כי מדובר בפעולה לא וולונטרית.
בשולי הדיון 54810
ואולי כדאי שפשוט לא נעמיס על כתפי המוסר יותר ממה שהוא נועד לסחוב.
לפני שנבנה על המושג\\\\מוסד מוסר תילי תילים, כדאי לברר מה זה אומר ומה גבולותיו.
גם אני *מרגיש* לא מוסרי לבעוט בכלב, אבל זה לא קשור למוסר אלא
1.לחינוך והשפעת הסביבה.
2.למגבלות השפה המטשטשים את גבולותיו של מה שאני תופש כמוסר.

אולי זה לא בסדר לבעוט בכלב, מסיבה שאינה מתחום המוסר, אלא מתחום איסור אחר.

ולכן,
"כשאתה אומר מוסר - למה אתה מתכוון"
כולנו אוהבים סלידה, אוכלים בהנאה 54830
לא רע. ובכל זאת: המון אנשים חשים סלידה מיצירות אמנות אוונגרדיות (המזרקה של מרסל דושאן, המוזיקה האקראית של ג'ון קייג'); קייג' ודושאן בהחלט יכלו לא ליצור אותן (אם נתעלם מתפיסות רומנטיות של האמן, שאני מניח שזרות לשני אלו). ועדיין, רוב הסולדים לא יגידו שהיה זה לא מוסרי מצד האמנים ליצור אותן.

(לכרובי: לא, בהחלט אין לי תשובה על מהו מוסר ומהם גבולותיו. אני די בספק אם מישהו יצליח לשכנע אותי במשהו קונסטרוקטיבי כאן. כל מה שניסיתי כאן היה ללכת עם הרעיון של חן, ולראות מה אפשר לעשות איתו. בכל זאת, הנסיון לבסס את בסיס המוסר על הרגש האינטואיטיבי הוא אחד הניסיונות הפחות בלתי-סבירים-בעליל שאני מכיר).
מוסר כמו מצפון וחוש הומור 54868
יש לי ואין לאחרים.
בשולי הדיון 54963
פעם סלדו מוסרית ממכשפות ומהומואים. רגשית, אינטואיטיבית ואיסטינקטיבית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים