בתשובה לצפריר כהן, 29/07/10 12:08
לא קאשור לסלימאן 547378
לחם הוא פתיון עלוב, הוא מתפורר במים תוך שניות. איזו מין ילדות היתה לך?

גם התועלת במציאת הלחם "ברבות הימים", אותם בילה להנאתו במים, מפוקפקת מאד. אולי "שלחי רחמך..."?
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547457
טול קנה ארוך וקפיצי, קשור חוט ניילון לא ארוך מדי בקצהו,
קשור כמה שיותר קרסים זעירים (עדיפות למשולשים) לקצה החוט הראשי, השתמש בחוטים דקיקים באורך של כעשרים ס''מ, כרוך את צרור הקרסים סביב ככר לחם (לא לחשוש מהסתבכות החוטים, אנו עובדים עם פלונטר), השלך את ככר הלחם לים הקרוב למקום מגוריך, חכה מעט עד שדגי הבורי או הבננות יעוטו על הלחם, הקפץ בזריזות את הקנה שבידך.
אם פעלת לפי ההוראות שללך בידך.
(במכה אפשר להעלות שניים שלושה דגים ביחד, הקרסים ישפדו אותם בצידם).
(מלח, פלפל, לימון)
המשכים קום שכרו ירדפו)
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547487
יסלח לי כבודו, השיטה הזאת קשורה לדיג כמו שפצצת רסס קשורה לקליעה למטרה.

(והשווה: קח כיכר לחם, הוצא בזהירות חלק מהלבן שבפנים, והטמן במקומו רימון יד שנצרתו מחוברת לחוט דיג. השלך הימה בזריזות כשאתה אוחז בחוזקה בקצה השני של החוט, והמתן כארבע שניות לפני שאתה מתחיל באיסוף).

אגב, יש לך הכבוד לשוחח עם אדם שהמציא‏1 שיטת דייג אמיתית - לא זאת שתוארה למעלה - ואפילו הצליח לדוג באמצעותה כמה דגים, הגדול מביניהם היה לוקוס ששקל מאתיים גרם או משהו כזה. כן, כן.
_______________
1- טוב, יכול להיות שמישהו המציא אותה קודם ואולי היא בכלל שיטה נפוצה, אבל לי לא ידוע על זה.
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547496
נו, ספר. מהי השיטה שהמצאת
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547504
ייטול כבודו בקבוק ליטר פלוס, ימלא אותו בחנ"ה (חומר נפץ הודף), פתיל השהיה (לא קצר מדי), החדירו דרך חור בפקק, ואטום את הפקק בשעוות נר. עמוד על חרטום הסירה וצפה לאריצ'ולות.
בראותך להקה, הצת את הפתיל, צעק "ברוד!" והשלך את הבקבוק. כדאי לעשות במים רדודים מכיוון שתשעים אחוזים מהשלל ישקע.
אסוף את הגוויות הצפות, חבוש שנורקל ומסכה, וצלול לקרקעית לאיסוף תשעים האחוזים.
(מלח, פלפל, לימון)
וזו הסיבה האמיתית מדוע לכל כך הרבה דייגים חסרות אצבעות.
(שיטה זו אינה חוקית).
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547551
זה קצת אוברקיל, לא? מה רע ברימון יד פשוט, כפי שהיה מקובל בשעתו אצל חיילי צה"ל בחופי סיני?
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547564
א. זמינות (קשה לגנוב רימון, יותר פשוט לגנוב שקיות חנ''ה).
ב. אין רסיסים.
ג. רימון שוקע, בקבוק נשאר על פני המים.
ד.שקט נפשי (אתה לא רוצה להתפס על חופי הסנפיר או הטיראן עם סירה, קבוצת בדואים וערימת רימונים).
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547565
נ.ב.
מהי אותה שיטת דייג שהמצאת?
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547566
אולי עם שעון ופטיש?
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547569
ואיך דגים את הפטיש?
(תשובה: עם אצבע)
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547583
אה, כן.

מדובר בעניין פשוט שמצריך ים שקט עם ראות טובה, מהסוג שנמצא בשפע בים סוף, שם פעלנו בימים שסיני היתה בשליטה ישראלית (עד כמה שידענו הדיג לא היה אסור, אבל למען האמת לא טרחנו לברר). הרעיון הוא פשוט דיג בקרס (בלי חכה, צריך רק קרס, משקולת וחוט) כשהדייג מצויד במסכה עם שנורקל ואופציונלית גם סנפירים. שייטנו לאורך השונית עד שראינו דג מעניין מספיק, שלשלנו אליו את הפתיון וצפינו בהנאה איך הוא נוגס ולעתים תכופות נתפס. החלק היפה הוא שגם כאשר זה לא קרה, היה קל יחסית לפתות את אותו דג עצמו שוב, כי הטפשים ההם לא הסתפקו במנה אחת וחשבו שהם יכולים לנצל את ההצלחה ולזכות בעוד אחת. זה הצריך גם עוזר דייג שהיה מאפסן את השלל בסירת גומי קטנה ועוזר בלוגיסטיקה של הכנת הפתיון הבא. אני מניח שגברים אמיתיים נושפים בבוז וחושבים שבתנאים האלה רובה תת-מימי היה אפקטיבי יותר. אולי הם צודקים, אבל אז יש סכנה של פגיעה בשונית (טוב, האמת היא שבאותה תקופה לא היינו ממש מודעים לאלמנט הזה, אבל לא היינו מיומנים בצלילה לעומק של כמה מטרים והפעלת כלי הנשק הזה בעומק). בכלל, רק ברברים אוכלים דגים עם חור בבטן.

הבעיה העיקרית היתה המאניאקים הקטנים, ביחוד החבר'ה האלה http://animal-world.com/encyclo/marine/wrasses/image... שהיו מיירטים את הפתיון בעודו בדרך למטה, והיו קטנים מכדי להתפס בקרס. הפתרון היה לשלשל את הפתיון לעומק במרחק מה מהשונית, שם הגנבים הקטנים לא הסתובבו, ורק אז להתקרב לאזור של הדג הגדול יותר, כי הזאטוטים כמעט לא נמצאו בעומק של יותר משניים שלושה מטר. אגב, לא משנה מה אתה יודע על אופטיקה, תמיד אתה מאוכזב מחדש לראות כמה משקל הטרף מאבד במסעו הקצר ממקום מגוריו אל פני המים.

גילוי נאות: עכשיו כשאני נזכר בכל זה, עולה במוחי האפשרות שההמצאה לא היתה ממש שלי. היינו כמה חבר'ה ואני קצת פחות בטוח מי היה הגאון.
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547605
אה זה, טוב, חשבתי שהפולינזים המציאו את זה בד בבד עם מסיכת הזכוכית לצלילה, והחברה של קוסטו יידעו את שאר העולם.
בכל אופן, חכה בלשון הדייגים אינה המקל, אלא הקרס עצמו ושיטה זו נכללת ב"דייג בחכות", אכן שיטה טובה ומקובלת.
הקובנים שכללו שיטה זו ובמקום להשתמש בעוזר הם משתמשים באבוב מנופח עם סל רשת.
לדעתי הנזק לשונית בדייג עם רובה הוא כמעט בלתי אפשרי ותלוי רק ברצונו הטוב או טיפשותו של הדייג, אבל העיקר הוא ששיטה זו היתה לא חוקית (ללא רשיון דייג מיוחד - אין להחזיק רובה בסירה, בשטח השמורה, בחוף או באוהל) והסכנה העיקרית היא בהחרמת הרובה ורשיון הדייג ע"י הרשויות (רשות שמורות הטבע).
המניאקים הקטנים הידועים בשמם הכללי "נקר" (מתחרז עם נגר) על מנהגם לנקר בפתיון , ייתרונם בכך שמאוחר יותר הם הופכים בעצמם לפתיון לדגים הגדולים - דג חי קטן על הקרס, חוט קצר קשור למצוף של גלון עם לבנה כמשקולת (כדי שהמצוף לא יברח מהר עם הרוח או עם הדג הגדול) ושלח לחמך על פני המים כי מיד יבואו המפלצות!
(דגי מים עיליים - אריצ'לות, טונות וכו').

בקישור להלן, קצת סירטונים על צלילה חופשית.

http://www.google.co.il/search?q=אלון+ריבקינד&hl...
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547621
שוב גנבו ממני את התהילה.
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547634
ממגדיר הדגים לים סוף, שבנעורי ידעתיו על פה, זכור לי היטב שקוראים לדג הזה "הליך סרוג". מאז למדתי לא לסמוך על דברים שזכורים לי היטב, וגם הדוד לא תומך, אבל אם זה כן נכון אז מה זה השם הזה, למען השם? נשמע כמו חבר של "מכרז תפור".
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547635
מה נפל עלי? טווסון אילתי, כמובן. אבל היה גם דבר כזה "הליך סרוג", נשבע!
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547650
אין לי שמץ, אבל אם כבר מתעכבים על הדג הזה, משום מה גוגל כותב שהוא מאפיין את הים האדום, בעוד זכרוני הפנומנלי טוען שהוא נפוץ גם בים התיכון. אולי זה בן-דוד שלו ורק חוסר יכולתי להבחין בפרטים גורם לבלבול. אנטילופה בטח יואיל להסביר.

''הליך סרוג'' הוא אולי איזה דג קרקעית שנעזר בסנפיריו לזחילה על החול (''הליך'' מלשון הליכה) וגופו מכוסה פסים אנכיים (ומכאן ה''סרוג'') - יש כמה כאלה והמשותף לכולם הוא שהם בעלי מראה מגעיל.
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547664
ים אדום, ים כחול, מה זה משנה?
על הגירה לספסית כבר שמעת?
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547700
אה, מהגר. תודה.
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547675
מה שדורון כתב.
לא קאשור, סלמאן אבו עבדאללה. 547501
הזכרת לי שבוע קסום על אי טרופי שבו אני וחבריי חיינו על לחם פרוס, וג'מייט ומה שהצלחנו לדוג.

מספר חתיכות של פרוסת לחם על המים היו גורמים לדגים ששכחתי את שמם (אבל הם היו דקים, לבנים עם כתם צהוב בלחי) להיכנס לפרנזי ואז הם היו נתפסים על הקרסים שלנו.

זו השיטה היחידה שעבדה (אף דג לא חשב אפילו להקרב למקק גדול ועסיסי שרצחנו לטובת העניין), ואלו היו הדגים היחידים ש''ירקו'' לכיוונינו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים