 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שמדובר במשהו שלפחות היה צריך להיות צפוי. נראה לי שאם אתה מייצר מין שעמיד יותר למזיקים, קוטלי חרקים, לפגעי מזג האוויר, ונוסף לכל צורך גם פחות מים (כמו חלק מהזנים המהונדסים), צפוי שהוא ייתפשט. האם לא נצפתה תופעה זהה בקרב זנים שסתם "הושבחו" בטכניקות ותיקות יותר? האם נצפתה בטבע העברה של גנים מצמח לצמח? (נניח מקנולה לאיזה עשב מרושע?). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק שהוא היה צפוי, זה לא המקרה הראשון. נדמה לי שהקודם היה עם תירס. מאמר משנת 2003: "Among eukaryotic lineages, however, very few natural horizontal transfers have been reported, and none of them involve transfers across groups of seed plants" מקור: http://www.pnas.org/content/100/19/10824.full(אני לא יודע מה התחדש מאז 2003, מילות החיפוש שלי היו natural horizontal gene transfer plant ואתה מוזמן לערוך חיפוש משלך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אז למה אתה פחות נחרץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"The extent of the escape is unprecedented" הידיעה החדשה אינה מהוה שינוי מהותי לגבי מה שהיה ידוע קודם, אבל גם לשינוי כמותי יש משקל. מאחר שמחיר הטעות עלול להיות עצום, ומאחר שיותר ויותר חקלאים משתמשים בגידולים מהונדסים, ומאחר ומספר הזנים המהונדסים הולך ועולה, הסכנה לאיזו מפלצת שקשה להפטר ממנה הולכת ועולה. בשביל אסון אקולוגי לא חייב להתרחש מעבר גנים בין מיני צמחים שונים (אם כי גם זה תרחיש אפשרי, אולי בתיווך פרזיטים שמתפרנסים משני המינים, שכן מעבר גנטי בין צמחים לפרזיטים כבר נצפה. "טרם ראינו" הוא ראיה חלשה יחסית). ככל שידיעתי הבוטנית מגעת, גם צמח תמים כמו הקנולה עלול להפוך לצרה צרורה, לפלוש לאזורים חדשים ולגרום נזקים חסרי תקנה לחי ולצומח. ואם לא הוא, אולי אחד מהמינים האחרים. עמידות לקוטלי עשבים נראית, לכאורה, סיכון קטן כי ממילא אף אחד לא מנסה להשמיד את צמחי הפרא האלה שאינם יוצאים מכלל שליטה, אבל לא כך לגבי עמידות בפני המזיקים עצמם.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד אפשר יהיה להנדס גם את המזיקים כך שיהיו עמידים לעמידותם של הצמחים המהונדסים...ופתרנו את הבעייה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
The female moths can’t tell Bt corn from non-Bt corn” when they go to deposit their offspring כמה דורות עד לסלקציה של יכולת הזיהוי הזאת?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר מעניינת השאלה כמה דורות של איכרים באיווה עד שהם יבינו שלא רק השכן יכול להנות והאיכר עצמו יכול להרוויח על ידי זריעה של gm לסירוגין (נניח כל שורה עשירית, או סביב השדה כמו הברושים שהיינו נוטעים פעם סביב מטעים רכים כדי להגן מן הרוח). ב"רומן רוסי" של שלו הוא מספר על איכר שהזניח את שדהו ויצר מכת עכברים, ואיך השכנים פתרו את הבעיה על ידי שהקיפו את השדה הנגוע בכמה שורות פול מצרי, שלפי האגדה העגברים מתעבים ואינם יכולים לחצות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, לדעתי השאלה שלי יותר מעניינת ויותר חשובה. חוץ מזה אני תמיד מוטרד מכך שעיקר ההינדוסים הם לצורך הכנסת ייצור קוטלי מזיקים בתוך הצמח. פה זה באמת מצב של אוי לרשע ואוי לשכנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרון מועלם מקדיש בספרו ''דווקא החלשים שורדים'' פרק לשאלה, למה כמעט כל צמחי המאכל שלנו הם רעילים. יש לו תשובות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת נראית שאלה קלה, אלא אם כן התשובה אינה התשובה הטריביאלית. התואילי לפרט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת, כמובן, שאלה פתוחה. ייתכן שמספיקה איזו מוטציה נקודתית או משהו פשוט דומה, ואז יש סיכוי טוב שהיא תתרחש מהר (או שהיא כבר מסתובבת שם ותוך דורות ספורים היא תשתלט על האוכלוסיה), אבל אולי זה דורש משהו מורכב יותר ובהתאם זה עשוי לקחת הרבה מאד זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, אם לפרש את המשפט באופן מילולי צריכים לפחות שתי מוטציות: אחת לזיהוי התירס המהונדס והשניה לשינוי ההתנהגות בהתאם (אבל אני חושב שה "can’t tell" היה רק ביטוי מקורב). במקום שתי אלה מספיקה מוטציה אחת שתעניק עמידות בפני הקוטל. יצרני התירס המהונדס היו שמחים, כמובן, אם הסצנריו הראשון היה מתממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק לא בטוח ש''עמידות בפני קוטל'' זאת מוטציה אחת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |