בתשובה להמסביר לצרכן, 13/08/10 9:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הממ, אולי היה יכול להיות נחמד אם הייתה איזו זריקה ללא תופעות לוואי מיוחדות, שניתנת לילדים בגיל 3 ומבטלת את האפשרות שהם יהפכו לרוצחים. אבל איבדתי את הקשר בין כל זה לבין תחילת השיחה. כל מה שנסיתי לומר הוא שאני מחפש להבין את העולם במסגרת מושגים טבעית, שאינה כוללת את אלוהים ואת הדמון של סוקרטס. כן, בוודאי שאני מקבל את האפשרות שהמקור לערכים אינו רק פסיכולוגי. אנסה להמחיש את כוונתי באמצעות המבנה של הסברים הביולוגיים להתנהגות אנושית, שהוא רב-שלבי ורב-מערכתי: במסגרת זו ההסבר הראשון להתנהגות נצפית של מישהו, הוא נוירוביולוגי: הגורם לה הוא איזשהי תגובה אלקטרוכימית במוחו בשניות שקדמו לתצפית. אבל אי אפשר לעצור כאן. צריך להמשיך ולשאול, מה היה הטריגר בסביבה שעורר את התהליך הזה ואיך הוא עשה את זה (אינטרקציה חברתית מסויימת? אולי ריח?). ההסבר גם לא מסתיים כאן. התגובה הנוירולוגית שמעורר גירוי נתון מותנית, מלבד בגורמים סטוכסטיים טהורים, גם בריכוז ההורמונים המצוי בדמו באותו רגע, והוא עשוי להשתנות אפילו כתוצאה מדברים שאכל באותו יום. גם זה לא הסוף: ההתפתחות שלו, מהיותו עובר ועד לאותו רגע, הכתיבה את חוזק הקשרים בין הנוירונים במוחו, ואת איזון ההורומונים בדמו. תרמו להם אורחות חייו על השפעותיהן הפיזיולוגיות, החוויות שהוא עבר ובאופן בו הם עיצבו חלקים ממוחו בתהליכי LTP, ואפילו לרמת המתח-הנפשי בו הייתה שרויה אימו בזמן הריונה היתה השפעה לא מבוטלת על כך. וממשיכים: כדי שהנ"ל יתפתח כפי שהוא התפתח, הוא נדרש לפונציאל גנטי שיאפשר לו זאת, הביולוגיה המולקלורית מסבירה כיצד הגנים מיתרגמים לחלבונים, וכיצד אלה - בסביבה המתאימה - בונים ומכתיבים את התנהגותן של מערכות פיזיולוגית בגוף. אבל מהיכן הוא קיבל את הגנים הללו? ההסבר ממשיך, ומספר על האופן בו גנים מתפלגים באוכלוסיות שונות, ולבסוף מגיע להסברים אבלוציוניים המתארים דינמיקה המאפשרת למינים להווצר ולאוכלוסיות להתקיים, ומספרת על סיפור ההיסטורי של ברירה טבעית, ברירה מינית וסחף גנטי שהוביל בסופו של דבר לכך שהוא יכול היה לקבל את הגנים הללו, ומדוע הנסיבות הסוציוביולוגיות הפכו את ההתנהגות שהם מעודדים לסבירה יותר או פחות. אז בשורה תחתונה, מה גרם להתנהגות הזו? הנוירון שירה אחרון? מולקלית הריח שהפעילה אותו? חטיף השוקולד שהוא אכל באותו בוקר? חוויותיו מבית הספר היסודי? רמת החומציות ברחם אימו? הרכב הגנים שהוא ירש מהוריו? הגנים שלו? מוצאו האשכנזי? עיקרון ההכבדה? הכחדת הדינוזארים? אני מקצר ואומר שהנוירוביולוגיה מסבירה את התנהגותו, אבל זוכר את כל הסיפור הנ"ל ברקע. באופן דומה אני אומר שהפסיכולוגיה מסבירה את הערכים בהם הוא מחזיק, אבל מתכוון בעצם לסיפור מאד דומה. הסיפור - שני הסיפורים האלה - מורכבים יותר משתיארתי אותם כאן. הרי למשל גם הסביבה החברתית שלו דורשת הסבר, שגם הוא בסופו של דבר אבולציוני בחלקו, ויש להסביר מדוע לערכים מסויימים או לתפיסות מסויימות יש כושר שרידה גבוה יותר, איזה ערכים ותפיסות בכלל באות בחשבון לאור הביולוגיה שלו ומבנה מוחו, וכן הלאה. העיקר הוא שההסבר מדעי. מכל זה לא נובעת אתיקה. לפילוסוף שמעוניין לנסח תזה מוסרית (יש עוד כאלו?) יש עוד דרך ארוכה לעבור מכאן. אבל כל תורת מוסר חייבת לתאר לעצמה - כנקודת מוצא - דמות של אדם ושל חברה, ובעיני הסברים מהסוג הנ"ל הם הדרך האפקטיבית ביותר לברר מהי באמת דמותם של האדם ושל החברה. במובנים מסויימים אני גם לא בטוח שאפשר להפריד גם בין הפסיכולוגיה למתמטיקה (למה דורון ציילברגר מגדיר את עצמו אולטראפיניטיסט?), אבל אני די בטוח ששם הקשר הרבה יותר חלש. ההבדל העקרוני בין המתמטיקה והמדעים המדוייקים לבין הפילוסופיה של המוסר, הוא שהאחרונה עוסקת באנשים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
===>"ההבדל העקרוני בין המתמטיקה והמדעים המדוייקים לבין הפילוסופיה של המוסר, הוא שהאחרונה עוסקת באנשים." זהו שלפי הפסקה השניה שלך זה לא נראה הבדל עקרוני. משם נדמה שבשביל להבין אנשים צריך להיות מהנדס מכונות. מקסימום, בגלל הסיבוכיות, צריך מהנדס בכיר. לדעתי יש הבדל עקרוני בין אתיקה ופסיכולוגיה (דומה להבדל שבין מתמטיקה ופיזיקה), והוא שהאתיקה חוקרת "מה צריך לעשות ייצור אנושי" בעוד שהפסיכולוגיה והנירוביולוגיה בודקות מה עושה ייצור אנושי ולמה. כשהאתיקה מבצעת את חקירתה היא אומנם מתבססת על הנחות באשר לטבע האנושי - למשל רציונאלי. קאנט למשל אומר שאם הוא רציונלי אז הוא צריך לעשות כך או אחרת. אבל על השאלה אם הוא (ורק הוא) רציונלי הוא לא מתיימר לענות 1. לעומתו, המהנדסים הנירוביולוגיים והפסיכולוגיים לא מתיימרים לומר מה הייצור האנושי (כרציונאלי או אחר) צריך לעשות, אלא רק אם הוא רציונאלי - או ליתר דיוק באיזו מידה המערכת ההנדסית שלו ניתנת לחיזוי. אנחנו מסכימים לפחות בנקודה אחת: שמכל ההנדסה הפסיכולוגית הזאת לא נובעת אתיקה (כלומר, תשובות לשאלה מה ראוי לעשות). אנחנו כנראה חלוקים באשר לשאלה האם הסברים מהסוג ההנדסי הנ"ל הם "הדרך האפקטיבית ביותר לברר מהי באמת דמותם של האדם ושל החברה". אולי, כמו חיפש מטבע מתחת לפנס, זו הדרך הקלה ביותר, אבל בהחלט לא זאת שיש לה סיכויים טובים ביותר - למעט עבור אלו2 שבטוחים מראש שאת התשובה צריכים לראות במיקרוסקופ. --- 1 באנלוגיה לגיאומטריה שחוקרת איך משולשים צריכים להתנהג אם האקסיומות האוקלידיות מתקיימות, אבל לא מתיימרת לבדוק אם הן אכן מתקיימות. 2 שאת מניעיהם הנירו-פסיכולוגיים צריך לבדוק בנפרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל להבין חלק גדול מהאספקטים של ההתנהגות והמחשבה האנושיים, צריך ללמוד מהמדענים. זה הכרחי,אבל לא מספיק - כמו שידע זואולוגי לא מספיק כדי להבין לגמרי עטלפים. אני עדיין לא מבין כיצד האתיקה יכולה לענות על השאלה "מה צריך לעשות יצור אנושי?" מבלי לענות קודם על השאלה "מהו יצור אנושי?", ואני לא מבין איך עליה לענות על השאלה מהו יצור אנושי מבלי להעזר בין-השאר במדענים שחוקרים את היצורים האנושיים. מה אתה מציע? יש אפשרויות נוספות מלבד אלה שפירטתי (אינטרוספקטיבה \ דוגמאות-אנקדוטליות מניסיון חייו של הפילוסוף \ מחקר מדעי)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו נראה שאנחנו עוברים מהנדסת מכונות לניהול פרויקטים הנדסיים. הפרויקט: לברר כיצד צריך לנהוג יצור אנוש. שלב I: צפה בכל האספקטים האמפיריים ("מדעיים") של היצור האנושי (כל האספקטים שאינם אמפיריים אינם מדעיים ולכן חסרי משמעות). שלב II: תאר את אופן ההתנהגות של היצור האנושי כפי שעולה מתצפיותך (בבחינת "זבוב עם 5 רגליים - קופץ") שלה III: התשובה לשאלה "כיצד הוא צריך לנהוג?" נובעת מהתשובה לשאלה "כיצד הוא כבר נוהג?" ובכן, זה לא הפרויקט שאני מציע. מכמה סיבות: 1. לדעתי פרויקט כזה ייתקע כבר בשלב הראשן משום שאין לנו (עדיין) דרך לצפות ב*כל* האספקטים האמפיריים של היצור. על השלב הזה עובדים כבר 2000 שנה ולא נראה שאיסוף הנתונים יסתיים ב-2000 השנים הקרובות. 2. לדעתי האספקטים האמפיריים הם רק חלק קטן מאלו שמניעים את ההתנהגות האנושית, כך שגם כששלב I יסתיים, לא יהיו בידינו כל הנתונים הדרושים. 3. יש שאלה בוערת שצריך להשיב עליה עוד לפני ששלב איסוף הנתונים יסתיים: כיצד על בן אנוש להתנהג במשך שלב I של הפרוייקט? - כלומר, בעודו אוסף נתונים לגבי עצמו. כאן על ההנהלה להבין את האילוצים ולאשר תשובה זמנית, כזו שתתעדכן מעת לעת ומדור לדור, לאור ממצאים חשובים. אני מסכים איתך שעלינו לשאוף להבנה מושלמת של אופן ההתנהגות של היצור האנושי. כאשר נבין אותו לגמרי לא נצטרך להנחות את התנהגותו באמצעות כללי אתיקה (עשה/אל-תעשה). נוכל לעשות זאת באמצעות גלים קצרים, או זרם חשמלי. נדמה לי שהמחלוקת בינינו היא מה לעשות בינתיים - בתקופה שהנתונים האמפיריים לא סותרים אפשרות של רצון חופשי. --- אולי שורש המחלוקת בינינו הוא בכלל בשאלה הפסיכופיזית - מוניזם-דואליזם - גוף ונפש? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטניסלב לם כתב על זה ספר. ''בחזרה מהכוכבים''. הוא טוען שם שהזריקה (''בטריזציה'' בלשונו) תגרום לניוון של המין האנושי. שבלי הדחף לרצוח לא יהיה גם הדחף להמציא, לחדש, להיות הרפתקן. לם אמר, לא אני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |