בתשובה לאפופידס, 22/08/10 18:50
קודם כל כי צילום וידאו לא מעניין אותי באופן כללי. 549342
רק דיברתי וקנון מבשרת על פיתוח חיישן בהפרדה של 120MP.
והשאלות המתבקשות הן:
1. האם מדובר במגה במובן של 2^1024 או 2^1000?
2. מה עושים עם זה, מלבד מתן ביסוס טכנולוגי לכל אותם מקרים בהם בסרטים ובסדרות מתמקדים (zoom in) ביעילות בכל חלק של התמונה ללא קשר להפרדה בה היא צולמה.
קודם כל כי צילום וידאו לא מעניין אותי באופן כללי. 549384
אפשר לחשוב על שימושים רבים.
אתן לך דוגמה אחת: החיישן דוגם ברזולוציה המופלאה הזו (ההנחה היא שהעדשה יודעת למקד את התמונה לחדות דומה).
המעבד של המצלמה ממצע את התמונה לרזולוציה הרגילה (נאמר 6MP). תכנת עיבוד תמונה רצה על התמונה ומזהה פרטים "מעניינים", למשל פרצופים‏1
רק המלבנים ה"מעניינים" נשמרים ברזולוציה המלאה של החיישן, והתמונה כולה נשמרת ברזולוציה נמוכה יותר. לפי הידוע לי פורמט JPG כיום לא תומך בכך, אבל זה כנראה לא בשמיים לתמוך בתמונה "מרובת רזולוציות".

בעולם החי יש כמה דוגמאות מעניינות (הפרטים המדוייקים לא זכורים\לא ידועים לי): לדוגמה, יש עופות דורסים שחלק קטן במרכז עיניהם פועל בהגדלה, כך שאת הפרט המסויים עליו הם מסתכלים הם רואים בפירוט כפול (כלומר כפול X שערכו לא ידוע לי וכנראה משתנה ממין למין) מאשר פרטים הנמצאים קרוב לאותה נקודה.

__________________
זה לא מופרך - כבר כיום מצלמות מפעילות אלגוריתמים דומים כדי, למשל, לבטל את תופעת ה"עין אדומה" שמופיעה בצילומי מבזק.
קודם כל כי צילום וידאו לא מעניין אותי באופן כללי. 549462
מה שכתבת על הדורסים זה לא מה שיש גם אצלנו (ובטח לא רק) - הכתם הצהוב ברשתית (Macula of retina [Wikipedia])?
עין הנץ 549475
קודם כל - אני לא סמכות בנושא אנטומיה, לא של עופות דורסים ולא של בני אדם, כך שיש לקרוא את ההמשך בחשד.

להבנתי, אצל האדם בסביבת הכתם הצהוב יש ריכוז גבוה יותר מכל אזור אחר ברשתית של מדוכים (בין השאר על חשבון העדר כמעט מוחלט של קנים, דבר שדורש צורת הסתכלות מעט אחרת בלילה), וכתוצאה מכך, בראיית יום מיקוד מרכז התמונה על הכתם הצהוב מאפשר קליטת פרטים רבים יותר.

כדי להשיג אפקט באותו הכיוון אבל בסדר גודל יותר משמעותי, אצל עופות דורסים מסוימים (אולי גם אצל בעלי חיים נוספים?) גלגל העין עצמו מכיל עדשה נוספת (בעלת דיופטר שלילי) סביב הכתם הצהוב, והכתם עצמו מהווה גומה עמוקה בהרבה מאשר אצלנו, כך שבכתם הצהוב שלהם לא רק ריכוז הקולטנים גבוה יותר אלא גם התמונה עצמה "מוגדלת". אפשר לחשוב על כך כ"משקפת מובנית בתוך העין".
ניסיתי לחפש קצת, אבל לא הצלחתי להבין אם אצל האדם קיים מנגנון דומה. גם אם כן, אז להבנתי אצל עופות דורסים (מסוימים?) הוא קיים בסדר גודל יותר משמעותי. כנראה ש"עין הנץ" זה לא ביטוי סתמי.

כל זה מבוסס על משהו שחשבתי שהבנתי פעם מאיזו הרצאה או תכנית טלוויזיה או רדיו (אני כבר לא זוכר) בה הנושא הוזכר, כך שכדאי שמי שממש מעונינת תחפש מקור אמין יותר (ואולי גם תחזור להשכיל אותנו).
קודם כל כי צילום וידאו לא מעניין אותי באופן כללי. 549790
לחיישנים כאלו יש המון שימושים, לא כולם במצלמה הביתית.

למשל לווין או מזל''ט, בהנחה שהאופטיקה וכמות האור תומכת, יוכל לתת תמונה מפורטת יותר של אותו השטח או באותו פירוט של שטח גדול יותר. גם לשימושי אבטחה, במיוחד עם כניסה של טכנולוגיות זיהוי פנים, צילום של קהל גדול ברזולוציה גבוהה יאפשר זיהוי של פרטים בו.

במיקרוסקופיה, זה יתן את היכולת לצלם שדה רחב יותר באותה האיכות (כבר ראיתי שיפורים שנכנסו עם הדור האחרון של החיישנים, זה די מרשים).

וזה מבלי להזכיר שימושים לא סטנדרטיים של חיישנים כאלו, כמו במכונות לריצוף גנומי.
קודם כל כי צילום וידאו לא מעניין אותי באופן כללי. 550389
לך ולהוגג: תודה. אלו אכן אפשרויות מתאימות לשימוש בחיישן כזה (בהנחה שעלותו אינה מקזזת את התחליף שהוא רכישת מספר חיישנים סטנדרטיים עם עדשה לכל אחד). זה רק אומר ששוב אדחה את קניית הריפלקס הראשונה שלי (:

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים