 |
מתקבל הרושם שהושקעו מאמצים ומשאבים אדירים בשאלה האיראנית, לרבות בבניית האופציה הצבאית. אין מדינה בעולם שאינה מסובבת את הקובייה ההונגרית של ההתגרענות האיראנית. מדינות המפרץ, המדינות המתונות, ארה''ב, צרפת, גרמניה, טורקיה, רוסיה, סין, סוריה, לבנון, ואפילו ברזיל. לכולם יש צד של פוליטיקה אזורית או גלובאלית בעניין. הסיכול הממוקד שנעשה בכור הסורי מחדדת את השאלה האם לא ניתן לעשות מעשה חד וחלק שפשוט יסיר את השאלה האיראנית מעל סדר היום. במידה והיכולת קיימת, בסופו של דבר זו שאלה של הכרעה. אין תכתיב של המציאות, רציונלית ככל שתהא, בתהליך קבלת החלטות. מדובר בהכרעה של בני אנוש ועל כן נתניהו וברק הם מבין האנשים החשובים ביותר בעולם בצומת ההיסטורית הנוכחית.
לדעתי לפי הדעות שנתניהו מביע, הוא דוגל בריאליזם התקפי, אידיאולוגי, נוקשה ולפי הרציונלים של הפרדיגמה הזו, אם יחסי הכוחות הצבאיים בין המדינות נוטים לטובת ישראל (ובמידה שאין מדובר ב''בברירת שמשון כפי שמציעה שאלת הסקר, דהיינו משימה התאבדותית) מהלומה באיראן בוא תבוא.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש