 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני דווקא חושב שמדובר ברעיון עקום. מנסיוני הדל, מי שיש לו נטיה טבעית למתמטיקה ומקצועות ראליים עשוי להתקשות בנושאים יותר ורבאליים (פרסנט קומפאני אקסקלודד). לקחת את אחד הנושאים היחידים בהם הוא מרגיש שהוא מבין ולערפל אתו עם תאריכים, מניעים ושמות איטלקיים, אולי יצליח לחבב את המקצוע על חלק מהתיכוניסטים, אבל על החלק הלא נכון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל נושאים ורבאליים הם חלק בלתי נפרד מהמתמטיקה. בין אם אלו אותם שני פועלים החופרים בפרדס בורות המתמלאים מארבעה ברזים ובמימיהם משייטת סירה במהירות 3 מטר לשניה מנקודה א' לנקודה ב' (והשאלה כמובן היא בן כמה הסקיפר), ובין אם זה משפט מכונן כמו "יהי אפסילון גודל כלשהו גדול מאפס" (את ההמשך מעולם לא הבנתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי היכולת הוורבלית שלי פגומה קצת. התכוונתי ליכולות הדרושות לעקוב אחרי שעור הסטוריה לא ליכולת הדרושה כדי לעקוב אחרי משפט מתמטי (אגב, כל ה-תהי F פונקציה וכולי בדרך כלל לא מלמדים בתיכון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע להפוך את המתמטיקה לשעור היסטוריה, אלא לשלב גם הקשרים היסטוריים/חברתיים כדי להפחית קצת מהסטריליזציה של החומר הנלמד. אתה צודק שיש חלק מסויים מהתלמידים עבורם זה מיותר ואולי אפילו גרוע, אלה שנמשכים ליופי הפנימי של הנושא, אבל אלה דוקא מיעוט ולהם אני פחות דואג - רובם יצליחו בלי קשר לסגנון ההוראה (אם כי מורה גרוע במיוחד עלול להרוס כל עניין). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |