 |
|
 |
||
|
||||
 |
תודה. זה מבהיר את כל העניין. הסיפור לא עשה לי טוב בבטן. אגב, המשפט של העיתונאית "אירוניה אכזרית הציבה אותה במרכזה של פרשת אונס מרחק רחובות ספורים ממנו" הוא תיאור די תמוה. זו לא אירוניה ולא מקרה. מישהי ש"הורגלה" בעל כורחה בדינמיקה של התעללות וכפייה, קל היה לה להגיע מלכתחילה לדיאלוג כזה ולסיטואציה כזו איתו. זה הדפוס שהיא מכירה. *זו כמובן לא האשמה ולא צל של האשמה כלפי הנתקפת. רק הצבעה על האפשרות העצובה שהיא הפכה ל"זירת פשע" שתוקף פוטנציאלי מזהה מייד*. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שה''אירוניה'' הנראית מזוית הראיה של העיתונאית, מכוונת ממש באופן טכני לסמיכות הגיאוגרפית. כלומר - דווקא המקום שאיננו בסיס חייה וגורלה המר (הבית, האב המתעלל) אלא המקום האמור להעניק מקלט, בטחון והגנה, המקום שאליו נמלטות היא ונשים אומללות נוספות - מקום זה הוא ש''גלגל'' אותה לאזור שלפתחו חטאת רובץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק/ת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |