בתשובה להמסביר לצרכן, 12/09/10 16:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע אתה מקבל את ההנחה שתרומה מיטיבה עם האנושות? האם ברור שצריכה היום עדיפה תמיד על חיסכון והשקעה כדי שתתאפשר צריכה גדולה יותר מחר? התזה המקורית שלך שהתורמים פועלים באופן אנוכי לטובת האינטרס של עצמם נראית לי נכונה יותר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
===>"מדוע אתה מקבל את ההנחה שתרומה מיטיבה עם האנושות?" לא הבנתי. נראה לי טאוטולוגי שתרומה למען האנושות (או חלק ממנה) מיטיבה עם האנושות. אולי אתה מתכוון לשאול מדוע אני מקבל את ההנחה שזה המניע שלהם לתרום? ===>"האם ברור שצריכה היום עדיפה תמיד על חיסכון והשקעה כדי שתתאפשר צריכה גדולה יותר מחר?" לי זה לא ברור - אבל לא הבנתי איך זה קשור למה שאמרתי. ===>"התזה המקורית שלך שהתורמים פועלים באופן אנוכי לטובת האינטרס של עצמם נראית לי נכונה יותר" אני מניח שיש כאלו ויש לא מעט אחרים. אבל מה שחשוב לעניינינו הוא שבין שהם תורמים מהטעמים ההומניים או הציניים, בשני המקרים כדאי יותר לתרום מאשר להוריש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט השני היה צריך להסביר את המשפט הראשון. אתה תורם על חשבון הצריכה והחסכון שלך. שיעור החסכון של עשירים גדול משיעור החסכון של עניים. לכן ככלל כאשר מעבירים כספים מעשירים לעניים מגדילים את הצריכה על חשבון החיסכון בחברה כולה. בחברה מודרנית החסכון שווה להשקעה, השקעה חיונית לצמיחה, וצמיחה הכרחית להגדלת הצריכה בעתיד. לכן בסיכום תרומה משמעותה העדפת סיפוקים בטווח הקצר על חשבון סיפוקים בטווח הארוך. אני לא בטוח שההסבר הזה רלוונטי לכל תרומה מפני שחלק מהתרומות הן למעשה השקעה בהון אנושי, ולא משמשות לצריכה שוטפת. אם בעל ההון מנהל באופן אישי השקעה כזאת, אין סיבה לחשוב שהיא מתנהלת ביעילות פחותה מכל השקעה אחרת במשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עזריאלי משאיר את כספו בבנק1 והבנק משקיע חלק מהכסף בהלוואה למפעל, שמשתמש בה לקנות כמה מכונות חדשות, האם הצעד האחרון לא הגביר את הצריכה? הנקודה הבסיסית היא שאותם עשירים רוצים גם השפעה. כמות גדולה של כסף שווה להשפעה. הקרן של גייטס ושל באפט כבר פעילה2 . כמו שאפשר לראות, מדובר על עסק לא קטן: יש שם כיום 858 עובדים. יש גם מידה של נפוטיזם3 בתפקיד שמשחק גייטס האב בקרן. כמוכן אתה רואה שהביקורת על הקרן מזכירה לא במעט ביקורת שיש לתומכי שוק־חופשי על השקעות ממשלתיות (אבל גם ביקורת על כך שהיא לא חברתית מספיק). 1 נתעלם לרגע מהעובדה שחלק לא מבוטל מהכסף לא יעבור ליורשיו עקב מיסי ירושה. 2 <wikipedia Bill & Melinda Gates Foundation> לא עובד. ננסה קישור ישיר: http://en.wikipedia.org/wiki/Bill_%26_Melinda_Gates_... 3 נפוטיזם? פטרנליזם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כמות גדולה של כסף שווה להשפעה." - אני חושב שזה משפט מפתח. לראשי התעשיה יש תפקיד חשוב מאוד בעיצוב פני החברה. ההחלטות העיסקיות שלהם חשובות לא פחות מהחלטות של הפוליטיקאים שהם המנהיגים הרישמיים של החברה. אני נוטה להסחף ולטעון שהשוק החופשי היא שיטת מימשל אלטרנטיבית המתקיימת לצידה של הדמוקרטיה. לשיטת מימשל אלטרנטיבית זו יש חסרון שהשילטון בממלכה שהקים האב המוכשר עלול לעבור לבנים שאולי פחות מוכשרים. יש הגיון מערכתי שיזם או משקיע מצליח יקבל כתוצאה מהצלחתו "זכות" לנהל משאבים גדולים יותר - סוג של קידום שהשוק החופשי מעניק באופן אוטומטי למצליחים. אבל מה קורה לצאצא שיורש גרעין שליטה בחברת ענק? מה ההגיון להפקיד בידיו את קבלת ההחלטות? אני חושב שאין הגיון, אבל אין לי פתרון סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה די פשוט. אם היורש מוצלח אזי הוא ימשיך לנהל את המשאבים בצורה מוצלחת וישמר את כוחו, אם לא, העסק יתחיל להפסיד ובסופו של דבר יאבד את המשאבים שבשליטתו (לטובת מי שיצליח לנהל את משאביו יותר בחוכמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל החלטות עיסקיות שגויות גורמות בזבוז משאבים. אבל יש כאן בעיה אסטטית שמבחינתי היא קשה יותר. ההורשה היא הענקת זכויות בדרך לא רציונלית, אישית, שרירותית וללא תמורה. זה כל כך לא מתאים לשיטת השוק החופשי שהיא מערכת מתארגנת עצמית אוביקטיבית, שבה ההכרעות מתקבלות אוטומטית ע''י השוק באופן קר ולא אישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמתאים לשיטת השוק החופשי הוא שאנשים עושים כרצונם בכספם. זה די מתאים לקריטריון הזה. באופן כללי, מערכות של שוק חופשי הם מערכות בהם מוצאים פתרונות ''אופטימליים'' באמצעות נסוי וטעיה. איש העסקים הגרוע נענש בדר''כ מהר ומפנה את השליטה במשאבים לאנשי העסקים הטובים ממנו. אפשר, כמובן, שיורש של מיליארדים יבלה הרבה זמן בניהול קלוקל ובזבוז משאבים של האימפריה של אביו אבל אני לא בטוח שזה קורה לעיתים כל כך קרובות. אחרי הכל, האב בונה האמפריה (שאיננו טיפש כלל וכלל, אם הצליח לבנות כזאת אימפריה) עשוי להבין שבנו או בתו אינם מתאימים לניהול העסק שהקים ולבחור ולהעביר הלאה את הניהול למישהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא גם יכול, בתסריט אחר, לשתול במוחו של הבן את הרעיון לפרק את האימפריה שלו. הי, זה נשמע כמו התחלה מצוינת לסרט! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מדבר על ליברטריאניזם (כנראה) ואני מדבר על שוק חופשי שהוא מבחינתי טכנולוגיה שתפקידה לנהל את הכלכלה באופן שיעשיר החברה ככל האפשר. לליברטריאן המקבל את העקרון שכל אדם הוא אדון לעצמו וחופשי לעשות כרצונו כל עוד הוא לא פוגע בחופש של אחרים, כאקסיומה - השוק החופשי הוא תוצאה הכרחית. לעומת זאת, מי שגישתו תועלתנית, בוחן את השוק החופשי כמוצר הנדסי שצריך להיות יעיל ואסטטי, ואם מתגלים בו פגמים אולי אפשר לשפר אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, יתכן שראוי היה לקרוא לו ''השוק המבוזר'' או ''השוק החופשי לכאורה''. אבל אז איש לא ידע על מה מדברים. לכן מוטב להשתמש במושג המוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אין מושג מתאים למה שאתה מדבר עליו אז בוא ניקח מושג שמסמן דבר אחר ונשתמש בו. וזה ימנע בלבול? חוץ מזה, למה שאתה מדבר עליו קוראים כלכלה מעורבת וזה מה שנהוג פחות או יותר בכל מדינות המערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר לאנשי עסקים יש מידת השפעה רבה בהרבה מזו של פוליטיקאים, השוק אינו חופשי. השוק מוטה לטובת מי שיש לו מספיק השפעה (כלומר: כסף). האגואיזם שלהם מתקזז קיזוז הדדי רק בתנאי שיש מספר מספיק גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא התכוונתי השפעה על הממשלה, אלא השפעה על החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהתכוונת למצב שבו אנשי עסקים משתדלים להטות את מדיניות הממשלה כך שתטיב עימם על חשבון השחקנים האחרים בשוק. אם זה לא העניין אז אני לא מבין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן בבקשה דוגמה להשפעה על החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הפסקה האחרונה שלך נראית לי העיקר. אם התורמים הגדולים יחלקו מזון לעניים הם יפעלו בטיפשות פופוליסטית - כאן אין להם יתרון יחסי, זה התחום והאופן שבו פועלות ממשלות. הקרנות הללו מכוונות (אני חושב) לתרום חכות ולא דגים - למצוא תרופה לאידס או לסרטן, לבנות ספריות ולחבר קהילות לאינטרנט וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. טוב, אז כמה דברים : 1) החיסכון של העשירים הרבה פעמים יוצא מהארץ, כך שלא הרווחת כלום. 2) צריכה היא גורם חשוב מאוד בצמיחה של המשק - בלי צריכה גם אין צמיחה בת - קיימא. זה לא משנה אם אפשר לייצר המון אם אין מי שיקנה. בסופו של דבר הישיבה על כמויות עצומות של הון לא בהכרח תורמת למשק. 3) העניים יודעים הכי טוב איך להשקיע בעצמם, אם יתאפשר להם - למשל בחינוך, או בפתיחת עסק. כן, יש דברים שהם יעשו בהם קודם (כמו שהעשיר קודם יקנה בית ב5 מיליון ורק אז ישקיע). אם לא יהיה להם מספיק כסף גם לא יהיה להם כסף לחינוך או השקעות אחרות וזה יפגע בפוטנציאל הצמיחה של המשק. לכן אני חושב שהמשפט "חיסכון =השקעה = צמיחה" הוא מוטעה, לחלוטין. המשק המודרני מבוסס (כמו הדמוקרטיה) על מעמד ביניים עשיר יחסית, שצורך ומשקיע את כספו כרצונו, ולא על עשיר כזה או אחר. לא שחיסכון לא חשוב, אבל זה לא הכל - והריכוז שלו בידי אדם בודד יכול ליצור הטיות לא רצויות במשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גגל בבקשה Henry Hazlitt, Economics In One Lesson הסיפרון הזה הוא משנת 1946, קצת מיושן בסיגנונו אבל אין כמוהו להסביר בפשטות ובקיצור את עקרונות הכלכלה. יש גם גרסה להורדה בחינם בצורת קובץ pdf תוכל למצוא קישורית בערך על הספר בויקיפדיה האנגלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה, זו תגובה ממש טובה לשלוח אותי לקרוא ספר. אולי זה כי אין לך טיעונים? את הקורס שלי בכלכלה כבר עברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעתי לך ספר, מפני שחשבתי שכדאי לך לקרוא אותו. אם הייתי עונה לך עניינית הייתי פותח פתח לדיון עקרוני נוסף על שוק חופשי, ובדיון הזה הייתי צריך לשחק את תפקיד התש"חניק שאני לא. אני גם לא רוצה לשחק את תפקיד המורה או המומחה כביכול לכלכלה - זו תהיה שרלטנות גמורה. אז בכל זאת: 1. השאלה היא לא אם העשירים חוסכים בחו"ל יותר ממה שהעניים רוכשים מוצרי יבוא. השאלה היא מי חוסך ומשקיע בכלל. לא מתחשק לי לחפש קישורית עכשיו, אבל רוב הון המניות מוחזק ע"י חלק מצומצם מאוד מהציבור, ורוב העסקים הפרטיים הקטנים מוחזקים ע"י אנשים אמידים שמשקיעים בהם ישירות, כנ"ל המצב עם פקדונות בבנקים שהופכים להלוואות. לאורך זמן אגב, כאשר שקלים עוזבים את הארץ בסוף הם חייבים לחזור אליה, כהשקעות או רכישה של מוצרי יצוא ישראלים - זו הדרך היחידה שבה אנשים בחו"ל יכולים להפיק מהם תועלת. 2. הסעיף הזה גרם לי לחשוב שאתה צריך לקרוא טקסט פשוט על כלכלה. (יכול להיות שאתה מתבלבל עם המחלוקת סביב Say's law בזמן משבר כלכלי.) אתה טוען באופן אבסורדי שככל שמבזבזים יותר מתעשרים יותר. זה כמובן לא נכון. בהנחה שכח העבודה קבוע, צמיחה יכולה לנבוע רק מהעלאת פריון העבודה. באופן פשטני מאוד העלאת הפריון נובעת משימוש בכלי עבודה משוכללים ועובדים מיומנים יותר שביחד מסוגלים ליצר מוצרים רבים ואיכותיים יותר. רכישת הכלים ואימון העובדים נקראת השקעה הכלים והשרותים עצמם נקראים מוצרי הון. רכישת מוצרי הקצה, שאנשים נהנים מהם, אבל אינם מסייעים ביצור של מוצרים אחרים, נקראת צריכה. כאשר שיעור החיסכון גבוה יחסית לצריכה, משקלם של מוצרי ההון גדל ביחס למוצרי הצריכה בתפוקת המשק. קצב שיכלול התעשיה גבוה, מדי שנה מיוצרים מוצרים רבים וטובים יותר והחברה מתעשרת. 3. אנשים עניים יוכלים לפתוח עסק ולהצליח. אני לא מתנגד לתוכניות שמסיעות ביעוץ ומידע ליזמים זעירים. אבל אני מסרב להסחף ברומנטיקה החברתית שלך. ההצלחה תלויה בעיקר בכישורים האישיים, ולכן להעביר משאבים ממי שיודע מה לעשות איתם למי שלא יודע, זה לא הרעיון הכי יעיל להשתמש במשאבים האלה. לסיכום, אם קשה לך לקרוא ספר, הנה קישורית לסדרת קומיקס המבוססת על סיפרו של אירווין שיף |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |