בין שתי ערים 551570
בתקופה שבה נחקק חוק איסור העישון הנוכחי בניו יורק גרתי בקליפורניה, שם כבר היה בתוקף חוק דומה, ואני זוכר איך אנשים אמרו שהחוק אולי מתאים לאופי של קליפורניה, אבל אין סיכוי שהוא יעבוד בניו יורק. כמה שנים לאחר מכן עברתי בעצמי לניו יורק, והפלא ופלא - החוק עבד מצוין, ולא זכור לי שנתקלתי בעשן סיגריות באף מסעדה או מקום ציבורי סגור אחר, לרבות האפלוליים שבמרתפי הג'אז.

הבדל שכן קיים (או לפחות היה קיים) בין קליפורניה לניו יורק הוא היחס של רשויות האכיפה למעשני גראס. בקליפורניה היחס הוא סלחני למדי - ריח של גראס הוא בכלל לא נדיר ברחובות סן פרנסיסקו, והוא כמעט בגדר חובה בהופעות רוק (חבר סיפר לי פעם על הופעה בקליפורניה שבה מישהו לידו הדליק סיגריה רגילה בין כל מעשני הג'וינטים, ומיד הופיע סדרן שדרש בתקיפות - רק ממנו - לכבות את האש). בניו יורק, להבדיל, זכורה לי רק הופעה אחת שבה הבחנתי במישהו מעשן גראס. תוך שתי דקות נכנס לאולם שוטר, וביקש מהבחור להתלוות אליו החוצה; שניהם חזרו אחרי עוד כמה דקות, אספו את החפצים של הבחור, ונעלמו לבלי שוב (בטח ישר לסינג סינג).
בין שתי ערים 551576
המילים ''נעלמו לבלי שוב נשמעות מאד טרגיות. כאילו חיסלו אותו וזרקו אותו להדסון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים