בתשובה לאיציק ש., 30/09/10 8:08
עדותו של קנת אוקיף 552244
המשטרה, ככל הידוע לי, לא עסקה בעצירת המשטים, ואיני מבין מדוע הכנסת אותה לכאן.
לעניין התנהגות הצבא, אני חושב שכל אדם עם מעט יושר אינטלקטואלי שראה את הסרט ובו קבלת הפנים שערכו נוסעי מרמרה לחיילי השייטת ששולשלו מעל, צריך להבין את הבעייה שהייתה לצבא, ולהתפלא שהדברים האלה נגמרו בכל כך מעט נפגעים, וגם להתייחס בהבנה לחריגות מאוחרות יותר, אם היו. אני חושב שהצבא האמריקאי שגרם לכשמונה מאות אלף הרוגים אזרחים במלחמת העולם השניהה באירופה (יחד עם הבריטים), ולכמליון הרוגים אזרחים ביפאן (ללא עזרת הבריטים), וכל צבא מערבי אחר, היה בנסיבות האלה ממש משתולל, ואנחנו, ייחסית, מתנהגים כצדיקים.
אני חוזר ואומר שיש בכם להיטות יתר להציג את הרע והמכוער בנו, ואני חש שאתם נהנים מכך.

אתה מכחיש זאת, ואם כך, אפשר לסכם ולומר שאנו חלוקים בנקודה הזאת.
עדותו של קנת אוקיף 552246
הבריטים והאמריקאים נלחמו במלחמה הטוטאלית ובעלת קנה המידה הגדול ביותר בהיסטוריה שהתפרסה על פני כל אירופה, צפון-אפריקה, דרום-מזרח אסיה והאוקינוס השקט. אין מקום להשוואה בינם לביננו. לעומת זאת, השלטון הבריטי בא''י היה מתון ביותר למרות שגם בקרב הבריטים נשמעו קולות ליד יותר תקיפה.
לעומת זאת, אצלנו אין מלחמה גדולה במרחב אבל בהחלט יש מלחמה גדולה מדי בזמן וזאת כתוצאה מאוזלת יד מדינית של רוב ממשלות ישראל. במהלך הזמן הזה חילחל בנו האתוס שמותר וצריך להתנהג באלימות לא נורמטיבית ומצד שני, שאנחנו צדיקים תמימים שרק מגינים על עצמם. מרעל האתוס הזה יקח לנו יותר זמן להשתחרר מהזמן שיקח לנו להשתחרר מהכיבוש.
עדותו של קנת אוקיף 552249
כדאי לך לקרוא את הספר ''אדמת מריבה'' מאת שמואל כץ, (שבמקרה שמעתי לאחרונה תאור של חלקים מהמסופר בו, ובקרוב אקרא את כולו). שם תגלה איך התהגו הבריטים בארץ, ואיך הסיתו את הערבים המקומיים לפגוע בנו ו''נעלמו'' בעת הפגיעה, ואיך מסרו את הנשק שבידם לערבים. אגב, הורי גרו בחדר שכור בבית שבו הסתתר יאיר, ובבית הזה גדלתי עד גיל ארבע בערך. הוא היה שם ללא נשק וכשמצאוהו יצא ממחבואו בידים מורמות. הבריטים ירו בו וזרקו את גופתו מלמעלה לרחוב. ממש כובשים הומניים . . .
עדותו של קנת אוקיף 552250
יאיר היה טרוריסט וראש אירגון טרור. באוכלוסיה היהודית בכלל הבריטים כמעט שלא פגעו בנפש ב30 שנות מנדט. זאת להבדיל מהיחס שלנו לאוכלוסית השטחים הכבושים.
עדותו של קנת אוקיף 552253
קרא את הספר. הבריטים אולי לא פגעו ישירות באזרחים, אך הם שלחו את הערבים לפגוע בנו והביאו ''מתנדבים'' מחוץ לארץ ישראל כדי שיקיימו את ''המרד הערבי'' שבא ביוזמתם ובכלל לא ביוזמת התושבים הערבים המקומיים. קרה גם שהם פגעו בערבים, אבל זה היה רק כשהערבים פעלו ישירות כנגדם. במקרים אלה הם לא היססו ''לפתוח דרכים'' בתוך שכונות ערביות תוך כדי הרס הבתים שהפריעו.
לעניין יאיר, אפשר להגדיר אותו כ''טרוריסט'', אך איני זוכר שאנו ירינו ממרחק מטר בטרוריסט שנכנע והרים ידיים.
עדותו של קנת אוקיף 552254
זו היתה הדעה הרווחת בהיסטוריוגרפיה הציונית ש''הבריטים היו לטובת הערבים'' וסיפרו של שמואל כץ נופל לקטוגריה זו. המחקר העכשווי מבין רואה תמונה מורכבת יותר - הבריטים פעלו למען האינטרסים שלהם ופעלו לסירוגין לטובת או נגד כל אחד מהצדדים.
עדותו של קנת אוקיף 552256
קרא את הספר. יש בו רשימה של המקורות שהוא מסתמך עליהם. אין דבר שהוא מביא ללא מקור. אתה יכול להביא דוגמא ל"מחקר עכשווי" שעליו אתה מדבר, או שמדובר סתם בפליטת קולמוס ?
משהו אחר. נזכרתי במשהו ואני ממהר להזכירו, לפני שאתה או משתתף אחר יזכירו לי. היה אירוע קו 300 שדי דומה למקרה רצח יאיר. אבל ההבדל הוא שבכל זאת כאן הייתה ביקורת ורעש (בצדק), ומבצעי הרצח הזה יצאו מזה איך שהוא רק ע"י הפעלת מנגנון חנינה. הבריטים בכלל לא "ספרו" את המקרה הזה. קצין המשטרה שרצח לא נחקר ולא אמרו לו אפילו "נו נו נו".
עדותו של קנת אוקיף 552258
ואולי עוד הבדל. במקרה קו 300 דובר בטרוריסט שביצע זה עתה רצח של אזרחים והדם היה עדיין חם. זה שונה במעט מאדם בלתי חמוש שמסתתר בתוך ארון ויוצא בדיים מורמות.
עדותו של קנת אוקיף 552261
יש כמה דוגמאות: ימי הכלניות של תום שגב, מלחמות לא קורות מעצמן של מוטי גולני, 1948: תולדות המלחמה הערבית-ישראלית הראשונה של בני מוריס וזהבם של היהודים מאת עידית זרטל.
עדותו של קנת אוקיף 552280
מה בדיוק מסופר במקורות האלה על ההתנהגות הבריטית ? (אם תביא משהו שסותר את מה שהבאתי מתוך ספרו של שמואל כץ, אלך ואבדוק ואנסה לראות מי צודק).
עדותו של קנת אוקיף 552285
הספרים האלה סוקרים תקופות שונות במנדט הבריטי. שגב מתמקד בשנים הראשונות שבהן היה שיתוף פעולה בין הציונות למנדט הבריטי. זרטל מציגה את תקופת ההעפלה בצורה יותר מורכבת מהצורה ההירואית שהתרגלנו לשמוע. גולני מספר על השיירות לירושלים שבניגוד לטענה המקובלת הבריטים לא התנכלו להם אלא הזהירו אותם מכיוון שלקראת עזיבתם לא יכלו לשמור על הסדר. מוריס גם מספר על כך ועל דברים אחרים.
עדותו של קנת אוקיף 552289
אינך מביא שום דבר ספציפי שסותר את מה שאני הבאתי. סביר להניח שבשנים הראשונות מיד לאחר שהבריטים קבלו את המנדט על ארץ ישראל הם נהגו לפי מה שהוטל עליהם. אז גם פורסמה הצהרת בלפור. אבל אחר כך הם בגדו בהתחיבותם. הם חתכו את המדינה לשנים ואסרו על העליה בניגוד מובהק למה שהוטל עליהם. לפי התהגותם בהמשך ברור היה שהיו להם אך ורק כוונות אימפריאליות, והם לא התכוונו לרגע אחד להפסיק כאן את שלטונם, כפי שהשתמע מההחלטה על המנדט.
מעולם לא ידעתי על כך שהבריטים התנכלו לשיירות לירושלים (עדיין לא קראתי את הספר של שמואל כץ, ואיני יודע אם הוא מטפל בנושא הזה) ולכן דבריך בעניין זה אינם תשובה לשום דבר. "מורכבות" ההעפלה לא אומרת לי שום דבר ששייך לויכוח. האם הבריטים לא אסרו על עלית יהודים בניגוד להתחיבותיהם בקבלת המנדט ? האם לא רדפו את הפליטים היהודיים ששרדו את התופת במלחמת העולם השנייה, והשתדלו להחזירם למקומותיהם או שהכניסום למחנות ריכוז ?
איך הם עשו זאת בצורה "מורכבת" ? אתה מדבר, אבל לא אומר שום דבר.
עדותו של קנת אוקיף 552296
הכוונה היא לשיירת הרופאים והאחיות מהדסה להר הצופים שההיסטוריוגרפיה הציונית טענה שנקטלה בגלל שהבריטים ששיתפו פעולה עם הערבים סירבו להגן עליה. האמת ההיסטורית היא שהמפקד הבריטי הזהיר את מפקדי השיירה שלא יוכל להגן עליהם ושנסיעה להר הצופים תהיה באחריותם. ברמה הכללית יותר, הן היהודים והן הערבים לא שבעו נחת מהבריטים שלא היו בעד אחד מהצדדים (למרות הקצינים הבריטים בצבא הלגיון) אלא פעלו למען האינטרסים שלהם שהיו שמירת החיים של חייליהם כשידעו שפינוי הארץ הוא בלתי נמנע.
עדותו של קנת אוקיף 552298
איני יודע למי אתה עונה. טענותיי כנגד הבריטים לא כללו את עניין השיירה להר הצופים, עניין שאין לי בו שום ידע לגבי תפקיד הבריטים בו.

לעניין הסיפור עצמו כפי שאני לומד מדבריך, כמעט ואיני רואה סתירה בין הגרסאות. המפקד הבריטי טען ש''אינו יכול'' ואנו טענו שאינו רוצה.
אתה בודאי מכיר את האמירה הצבאית לפיה ''לא יכול'' הוא בן דודו של ''לא רוצה''. . .
עדותו של קנת אוקיף 552305
הספרים שארז מביא מחזקים את העובדה שלמרות תקלות שונות כמו מאורעות 21, 29 ונסיונות בריטיים להטיל סייגים על העליה- הספר הלבן של פאספילד וסירוסו על ידי מכתב מקדונלד. בסופו של דבר אם אתה בוחן את הישוב היהודי ב-‏1920 וב-‏1947 אתה רואה צמיחה מאד גבוהה שנעשתה בדרך כלל בשיתוף פעולה עם הבריטים. עד הספר הלבן של מקדונלד, התנהלה מדיניות העליה על פי קביעתו של צ'רצ'יל -כושר הקיבול הכלכלי.קריטריון זה היה בבירור לטובת קידום הבית הלאומי היהודי היות שזה היה מדד מאד גמיש ולא קשור ללערבים.
עדותו של קנת אוקיף 552373
האם שמואל כץ דנן פירסם ספרון על שורשי של השמאל הישראלי?
עדותו של קנת אוקיף 552380
אין לי שמץ מושג.
אבל ידוע לי שהיה חבר של מנחם בגין, והיה אמור להיות שר ההסברה כשבגין הקים את ממשלתו הראשונה, ואני זוכר דברים שאמר בגין בטלויזיה אחרי נצחונו הגדול בבחירות, שיש לו ''מועמד מצויין'' למשרת שר ההסברה, ואני יודע שהתכוון לשמואל כץ. בסופו של דבר, כנראה עקב התנגדות משה דיין נפל העניין ומשרד הסברה לא הוקם.
עדותו של קנת אוקיף 552383
גרסה שונה קצת, עפ"י ויקיפדיה:

"ב-‏1977 נקרא על ידי מנחם בגין להיות יועץ ראש הממשלה להסברה. שנה מאוחר יותר פרש מתפקיד זה עקב חילוקי דיעות עם בגין, בעיקר עקב כוונותיו המדיניות החדשות של בגין שהיוו לדעת שמואל כ"ץ סטייה עקרונית מהדרך הנכונה אותה ביקשו להנחיל עם ניצחון התנועה. ב-‏1978 פרש מתנועת החירות."

נראה ששמו המלא של ספרו הוא "אדמת מריבה: מציאות ודמיון בארץ ישראל".

שמואל כץ (חבר הכנסת) [ויקיפדיה]

עדותו של קנת אוקיף 552259
זה נכון.
ואת מה שהם בישלו, עם דאגה לאינטרסים שלהם, אנחנו אוכלים עד היום.
עדותו של קנת אוקיף 552264
נכון. קיומה של מדינת ישראל הוא לא דבר פשוט וזה קרה תודות למנדט הבריטי שנתן לישוב היהודי להתפתח ולשגשג וכתוצאה מכך אנחנו שרויים בבוץ עד היום. היה כדאי שהשלטון התורכי ישאר כאן ולא יתן שום סיכוי מימוש לציונות. (ישנן עדויות שקצינים עותומאניים אמרו לבני הישוב שהיו רוצים לעשות להם טבח כמו שעשו לארמנים אבל בזכות ההשפעה היהודית ברחבי העולם, ביחוד בגרמניה ובארה''ב, זה נמנע.)
עדותו של קנת אוקיף 552279
למעשה, חבר הלאומים נתן לבריטים מנדט, לסייע להקמתה של מדינה כזו, במסגרת ממשל-זמני-על-עמים-שלא-ראויים-עדיין-לשלטון-עצמי-אבל-יהיו-כאלה-אם-נעזור-להם. הבריטים קיבלו את זה מתוך אינטרס שלהם, ולא מתוך פילנטרופיה כלשהי או מחשבות ציוניות נאצלות. והמחשבות הציונות הנאצלות שכן היו להם, עברו להם בתוך שנים ספורות.

(וואלה. פעם עשיתי קומיקס בשם ''יוחזר המנדט הבריטי'', בעקבות הפגנה שעליה תפסתי טרמפ (הטרמפ היה מירושלים לתל אביב, דרך הפגנה בלטרון). אני משערת שלשיטתך, היה מוטב שהיה מוחזר השלטון העות'מני).
עדותו של קנת אוקיף 552282
ברצוני להוסיף לדברים הנכונים שאמרה נועה, שהבריטים, בעצם, בגדו בשליחות שהטיל עליהם חבר הלאומים, שאותה קבלו עליהם מטעמים אינטרסנטיים (כדי שיתאפשר להם להגדיל את האימפריה). המנדט שניתן להם כלל גישה לפיה באזור שלנו צריכות להיות שלוש מדינות: מדינה יהודית, מדינה מוסלמית - סוריה, ומדינה נוצרית - לבנון. המדינה היהודית הייתה צריכה לכלול גם את הצד המזרחי של הירדן. הבריטים, בעצם כרסמו במנדט שניתן להם ע"י זה שהמציאו תחילה את העם הירדני ונתנו לו את כל חלקה המזרחי של ארץ ישראל, ואחר כך את העם הפלשתיני (בישארה צודק בכך שהוא אומר שעם פלשתיני הוא המצאה קולוניאלית). גם הספרים הלבנים שהגבילו את העלייה היהודית, והביאו גםלרדיפות הפליטים היהודיים שנצלו מהתופת (בגלל שלדבריהם הארץ לא יכולה להכיל מספר גדול של אנשים - שקר מובהק. ההוכחה מדינת ישראל שקלטה כל יהודי שרצה בכך פלוס), היו בניגוד מובהק למנדט שאותו קבלו מחבר הלאומים.
יש דברים טובים שהם הביאו לכאן - צורת סדרי השלטון והמשפט המערביים וגם בנייה ופתוח תשתית מסויימים, אך הם עשו זאת למען עצמם, ובעצם התכוונו להיות שליטים אימפריאליים לתמיד ולא לתקופה מוגבלת כפי שהתחחיבו, ועזבו רק בגלל שנאלצו לעזוב.
עדותו של קנת אוקיף 552283
ידוע היטב שהיתה התנגשות אינטרסים בין הבריטים לתנועה הציונית אבל אי אפשר לשלול מהם את תרומתם לישוב הציוני ובעצם לאפשרות הקמתה של מדינת ישראל. לענין ה''סידור'' המזרח-תיכוני, זה לא משנה שהבריטים והצרפתים יצרו מדינות ללא סימוכין היסטורים כי בכל מקרה רובו של המזרח התיכון ערבי וזה דווקא היה לטובת הישוב ומדינת ישראל שלא קמה מדינה ערבית אחת גדולה אלא שורה של מדינות בעלות אינטרסים שונים ושלצד ישראל כוננו הבריטים ממלכה בעלת מישטר מתון ובעל אוריינטציה מערבית. ולענין הפלסטינים, לאומיותם החלה להתעורר עוד בתקופה העותומאנית (וללא קשר להתישבות הציונית שהחלה אז) והפתרון הרציונלי וההגיוני היחיד למצב של שני עמים על אותה ארץ (שהרי לא משנה אם זהותם נקראת 'פלסטינית', 'ערבית' או 'מקסיקנית') הוא חלוקת הארץ.
עדותו של קנת אוקיף 552287
אני דברתי על המנדט שניתן ע''י חבר הלאומים (ולא ''בריטניה וצרפת''), המוסד שהקדים את האום, החלטה שגם הכילה פיסקה שאסור לשנות אותה בעתיד. הבריטים יכלו לומר שאינם מקבלים את ההחלטה. אבל הם רימו. הם כן קבלו אותה, ופרסמו את הצהרת בלפור, אבל אחר כך בעטו בהבטחותיהם, בעיטה אחר בעיטה.
עדותו של קנת אוקיף 552290
התיחסתי לענין יצירת מדינות ערב ה''מזויפות'' שנעשה בידי בריטניה וצרפת (יצירת לבנון הביאה לקשיים הנמשכים עד היום). הבריטים נתנו הבטחות סותרות במלחמת העולם הראשונה - לערבים מכתבי חוסיין-מקמהון, ליהודים הצהרת בלפור ולצרפת הסכם סייקס-פיקו. מה שרלבנטי לעניננו הוא שרק תחת המנדט הבריטי (עם כל הבעיות, הקשיים, החיכוכים והמתיחות שהגיעו לשיאם לאחר מלחמת העולם השנייה) יכל היה הישוב הציוני להתקיים, להתפתח, לשגשג ולהקים בעצם את התשתית למדינה שבדרך. כשמדברים על היסטוריה מן הראוי הוא להכיר במורכבותה.
עדותו של קנת אוקיף 552292
הדבר שאני דברתי עליו הוא החלטת האום של אז ובה שלוש מדינות יהודית מוסלמית ונוצרית כפי שציינתי, והרמאות של בריטניה שקבלה את ההחלטה ולא קיימה אותה בהמשך.
עדותו של קנת אוקיף 552307
זו גישה מאדרויזיוניסטית -אלביון הנוכלת שאין בה הרבה אמת. מי שהיו דומיננטיים בחבר הלאומים היו בריטניה וצרפת. לא היה איזה אבא גדול שהטיל על אחד הבנים- בריטניה- לבנות בית לאומי ליהודים והוא בגד בציווי.בהצהרת בלפור היה סייג שעבר גם למנדט: לשמור על זכויותיהם של בני העדות האחרות. אם היה נושא שהבריטים לא כל כך התחשבו בו , זהו הסייג הזה.הקריטריון הכלכלי לקביעת גבולות העליה שנפסק רק עם הספר הלבן של מקדונלד, הוא "המעשה" שמוכיח את התמיכה הבריטית הבסיסית בבניית הבית הלאומי היהודי.
עדותו של קנת אוקיף 552323
בעקבות תגובתך עברתי ביעף בגוגל על "חבר הלאומים" בויקיפדיה ובעוד כשבע שמונה מקורות (משום מה הערך הזה פופולרי והגדרתתו מופיעה באתרים רבים).
מסופר שם שרוב מדינות העולם (בויקיפדיה 44) היו שותפות בו, ואין שום רמז לכך שבריטניה וצרפת היו "דומיננטיות" בו ובודאי לא שהיה להם איזה משקל יתר בהצבעות.
וגם אם אפילו בריטניה הייתה הכי דומיננטית שם, זה לא היה משנה מבחינת הנושא שלנו שום דבר, כי אם זה אכן היה כך, ולאור מה שקרה אחר כך, אולי בריטניה מצאה את הדרך לאינטרסים האימפריאליים שלה דרך חבר העמים, כי ידעה שרק בעזרת מהלך כזה יתאפשר לה להכיל את האזור באימפריה.
עדותו של קנת אוקיף 552330
אינך קורא נכון את הפוליטיקה הפנימית בבריטניה ובחבר הלאומים. לבריטניה לא היה שום יתרון פורמלי בחבר הלאומים. ליהודים היתה השפעה רבה בפוליטיקה הבריטית-גם בועדת המנדטים. משרד המושבות התנגד למדיניות הפרו ציונית אבל לציונים היו את האנשים שלה בממשלה הבריטית. כל התפיסה שלך בדבר בגידת בריטניה אין לה על מה לסמוך. אם כבר התחלת עם הויקיפדיה: נסה להוציא נתונים על כלכלת א"י במהלך שלטון המנדט ותראה את חלקם של הבריטים בבניית הבית הלאומי ליהודים. גם אם תקח את חומה ומגדל תראה שהיו בממשל הבריטי אנשים שדאגו שהישובים יישארו על כנם. ממש כמו ממשלת ישראל וההתנחלויות הבלתי חוקיות.
עדותו של קנת אוקיף 552332
===>"בריטניה לא היה שום יתרון פורמלי בחבר הלאומים. ליהודים היתה השפעה רבה בפוליטיקה הבריטית"
רק לפני שתי הודעות טענת ש" מי שהיו דומיננטיים בחבר הלאומים היו בריטניה וצרפת." אז המסקנה היחידה היא שאתה מתרגל חשיבה פוסט מודרנית כי ההגיון שלי פשוט לא מצליח לתפוס מה קורה פה.
עדותו של קנת אוקיף 552334
אתה נסחף. אני מבין עכשיו מאיפה מגיעים כל המכתירים למיניהם לגבי כל מה שאינו מקובל או לא מובן להם, הוא מיד מוכתר כאיזה "פוסט". האם ברורה לך המילה "פורמלי"? אוגוסטוס קיסר כתב למשל שבסמכויות הפורמליות POTESTAS כולם השתוו אליו אבל באוטוריטה הוא עלה על כולם. לבריטניה היתה השפעה רבה על חברות חבר הלאומים בעניינים רבים-כמו כן השפעה ישירה על נציגיהן השונים.
עדותו של קנת אוקיף 552335
טוב, קראתי שוב את ההודעה שלך והבנתי אותה. תש''וס.
עדותו של קנת אוקיף 552333
בתגובה 552307 טענת שהמנדט לא הוטל על הבריטים ע"י חבר הלאומים אלא בריטניה יזמה אותו באמצעות חבר הלאומים שבו הייתה דומיננטית, ובעצם חבר הלאומים לא יכול היה להטיל עליה דבר. ואז טרחתי לחפש ברשת אם באמת בריטניה הייתה דומיננטית, ולא מצאתי שום סימן לכך. לאחר שטרחתי ומצאתי מה שמצאתי אתה אומר שלפחות יתרון פורמלי לא היה לה בחבר הלאומים (אבל אני גם לא מצאתי שום סימן שהיה לה שם יתרון לא פורמלי), ועברת לדבר על הפוליטיקה הפנימית בבריטניה וזנחת את ייחסי הכוחות בחבר הלאומים שהיו לב הודעתך הקודמת.
זה כמו חתול שרודף אחרי זנבו. אי אפשר כך.
עדותו של קנת אוקיף 552336
דוב, ממש מתחיל להמאס עלי משחק החתול והעכבר שאתה מייחס לי. אתה חושב שבעזרת הויקיפדיה תוכל להעמיק בהיסטוריה- לא בכל תחום. מערכת היחסים בין המדינות היא מערכת מורכבת, במיוחד בין מעצמה -אפילו אם היא בירידה ובין מדינות אחרות. שים לב איך המעצמה הענקית מדינת ישראל מצליחה להקשות על יציאה של ספינות מנמלים שונים.
אתה מושך כל דבר ואפילו מגחיך אותו. הלורד בלפול פרסם את הצהרתו שבריטניה רואה בעין יפה את יסודו של בית לאומי ליהודים בא"י. לאחר המלחמה קיבלו בריטניה וצרפת את הזכות לשלוט באיזורים שהיו שייכים פעם לאמפריה העותמנית. היות שהיה קיים אי שם מסמך 14 הנקודות של וילסון ואי אפשר היה סתם להשתלט על ארצות, הומצאה שיטת המנדטים. בחבר הלאומים היתה בריטניה אחת המדינות המשפיעות בהעדרן של ארה"ב ורוסיה הקומוניסטית. כמובן שבהעדרן, היה חבר הלאומים ארגון חלש. גם בארגון חלש יכולה להיות השפעה רבה למדינות מסויימות. מה כל כך "פוסט" בדברים הללו- סליחה, זה אינקוגניטו האשים אותי בפוסט מודרניזם.? אם אתה רוצה להעמיק בעבודת חבר הלאומים, תצטרך לרדת מהמעטפת בה אתה נמצא ולראות מי היו האנשים בעלי התפקידים בארגון, מה היו השקפותיהם, מה היו יחסיהם עם בריטניה במידה ולא היו בריטים. אם היו בריטים: מה היתה השקפת עולמם; האם היו בעד פירוק האימפריה או ההיפך. מה היתה השקפת עולמם לגבי המדיניות הבריטית בקונסטלציה הבין לאומית של העולם שאחרי מלחמת העולם הראשונה. מידיעה אני יכול לומר לך שלא היה מצב שהיתה מדיניות מונוליטית בריטית בלונדון ומשם יצאו פקודות לנציגיה. בבריטניה אף פעם לא מינו חפ"שים שתפקידם רק למלא פקודות -לתפקידים דיפלומטיים.
עדותו של קנת אוקיף 552291
לעניין הפיסקה ''מדינות ללא סימוכין היסטורים'', אם בית ראשון ושני אינם ''סימוכין היסטורים'' איני יודע מה הם סימוכין כאלה. לפי הסימוכים האלה הייתה צריכה להיות כאן (למעט שטח לבנון) מדינה יהודית בלבד.
עדותו של קנת אוקיף 552294
התכוונתי לטענה שלמדינות כמו ירדן, עיראק, לבנון וכו' אין עיגון היסטורי ולא להיסטוריה היהודית הקדומה.
עדותו של קנת אוקיף 552293
זה דווקא כן משנה.
למשל, הסכם סייקס-פיקו טרפד את הסכם וייצמן-פייסל.
הסכם ויצמן-פייסל [ויקיפדיה]
אגב, הפתרון הטוב ביותר היה מדינה אחת, תוך בניית אתוס מאחד של "כולנו צאצאי העברים הקדומים". אבל זה היה משהו שהיה אפשר לעשות עד 1920, היינו, עד פרעות תר"פ-תרפ"א.
עדותו של קנת אוקיף 552295
ואכן, סביר להניח שהסכם סייקס-פיקו טירפד מצב שבו היתה יכולה להיות אך ורק אוטונומיה יהודית או מדינה קטנה השוכנת לצד מדינת ענק ערבית. לאינטרסים הציונים זה היה טוב מאוד.
סביר מאוד להניח שמדינה יהודית-ערבית אחת רק היתה מחריפה את המחלוקות הלאומיות כפי שקרה למשל במזרח-אירופה (או אפילו בבלגיה).
עדותו של קנת אוקיף 552299
לעומת מדינה קטנה השוכנת לצד הרבה מדינות ערביות.
עדותו של קנת אוקיף 552302
ואת לא רואה את היתרון שבכך?
עדותו של קנת אוקיף 552301
בכל פעם שבה אני נזכר מה גודל הגולן ביחס לסוריה, מתעוררת בי תהיה האם גודלה של מדינת הענק הערבית אל מול קוטנה של המדינה היהודית היה בכלל פקטור.
קו הגבול המזרחי 552300
כמה נתונים הסטוריים. עוד בהסכם סייקס-פיקו יעדה בריטניה את עבר הירדן המזרחי למדינת חסות ערבית ומאוחר יותר קבע הנציב הרברט סמואל את הגבול בנהר הירדן. במכתב ששלח בלפור לרוטשילד ב-‏1916 בנוסף ל"הצהרת בלפור" צורפה מפה בקנ"מ 1:2,000,000 עם קווי תיחום הניתנים לפרושים שונים והטקסט לא קבע תיחומים ברורים אלא רק התייחס להם רק בצורה כללית. תזכיר משרד החוץ הבריטי 1918 נקבע שאין אפשרות לכלול את עבר הירדן בשטחה של א"י. תזכיר ציוני לוועידת וורסאי 1919 כלל רצועה ממזרח לירדן. ההחלטה העקרונית על חלוקת המזה"ת התקבלה בוועידת סן-רמו 1920 ושם גם התקיימו הדיונים על קווי הגבול. מאחר שב 1920 ממלכת פייסל נעלמה במהירות כפי שהוא הופיעה, התנועה הציונית תבעה להכליל במנדט את עבר הירדן המזרחי, אם כי רק בשטח שממערב למסילת הברזל החיג'זית. התנועה הציונית, כולל ז'בוטינסקי, הסכימו לספר הלבן מ 1921 שקבע בשבעבר הירדן לא יחולו סעיפי המנדט הקשורים לבית לאומי. ב 1922 אושר המנדט הבריטי שכלל סעיף המאפשר, בהסכמת חבר הלאומים, שלא להחיל בשטחי עבר הירדן סעיפים מסוימים בקשר לבית לאומי ליהודים. באופן רישמי התנועה הציונית המשיכה למחות נגד חלוקות הארץ (למשל בתזכיר לוועדת וודהד 1938), כשבפועל היא השלימה עם כך וכל המאמץ הוזרם משנות ה 1920 לא"י המערבית.
מקורות מומלצים: אריאלי, תפסת מרובה לא תפסת; ביגר, ארץ רבת גבולות
עדותו של קנת אוקיף 552311
המנדט שניתן לבריטים לא כלל את סוריה ולבנון.

צריך גם לזכור שבסיום מלחמת העולם הראשונה היו לבריטים שלוש הבטחות סותרות בחלקן (לצרפתים, להיהודים, להאשמים).
עדותו של קנת אוקיף 552315
הערה לנקודה קטנה בתגובתך: הטענה של הבריטים שהארץ לא יכולה להכיל אנשים רבים בהחלט יכולה היתה להיאמר בתום לב. זה אפילו סביר אפריורית, גם אם בדיעבד הצליחו לקלוט המונים. נדמה לי שבראשית ימי המדינה היו גם בין היהודים רבים וטובים שהזהירו מפני עלייה המונית.
עדותו של קנת אוקיף 552317
ראוי לזכור שהציונות המעשית היתה תנועה "אליטיסטית" שגרסה את ישום הציונות בעליה איטית והדרגתית של "אוואנגרד" שיכשיר בסופו של דבר את הדרך לעליה המונית של יהודים ולא בעליה גדולה מידית שתיכשל כתוצאה מחוסר תשתיות למספר גדול של עולים. תפיסה זו קרסה כמובן לאור השואה והחריפה את המאבק בין הישוב לבריטים שהתחיל עוד בסוף שנות ה30.
עדותו של קנת אוקיף 552318
כבר כתבתי במקום אחר שהיו לבריטים שתי אפשרויות להציב קריטריונים להגבלת העליה; האחד היה קריטריון פוליטי- הספרים הלבנים של פספילד ומקדונלד וקריטריון כלכלי- צ'רצ'יל ורמזי מקדונלד, במכתב שכתב כדי למסמס את הספר הלבן של שר המושבות שלו. רוב שנות המנדט הבריטים עבדו לפי הקריטריון הכלכלי שהוא הפוך בדיוק לטענתו של דב. אני חושב שתקופת מלחמת העולם השניה היתה תקופה מיוחדת והבריטים הקפיאו את בניין הבית הלאומי מטעמים פוליטיים.
עדותו של קנת אוקיף 552326
האם לדעתך ההערכה בדבר אי היכולת של ארץ ישראל לקלוט רבים, היא הסיבה האמיתית שגרמה לבריטים להחזיר את פליטי השואה לאירופה, בניגוד, למשל, לדעת הקהל העולמית שהזדעזעה מהתנהגותם ?
עדותו של קנת אוקיף 552329
לא. זו היתה האטימות של תומכי המנדט שהתקשו להבין את השתנות העולם והתעלמו משיקולי מוסר כמו אותם הישראלים התומכים בכיבוש בימינו.
עדותו של קנת אוקיף 552339
אין לי דעה. (לא ידעתי אפילו שדעת הקהל העולמית הזדעזעה). ממילא היו להם עוד אפשרויות חוץ מלהרשות עליה או להחזיר לאירופה (ברוך השם, יש עוד מושבות). זה נראה לי עניין להיסטוריונים, אם כי אני לא פוסל באופן גורף טיעוני סבירות.
עדותו של קנת אוקיף 552340
אתה מתכוון לאקסודוס. את העולים האחרים הם העבירו לקפריסין.
עדותו של קנת אוקיף 552362
חידה: איפה נאמר "ישחטו אותנו כמו ששחטו את הארמנים"?
עדותו של קנת אוקיף 552365
כן, איזה כיף היה תחת העות'מאנים. אילו רק יכולנו להמשיך ולהיות ד'ימים, היה מניפיק.

<אבל כדאי לתייק את התגובה הזו, בשביל הפעם הבאה בה תטען שאתה ציוני אמיתי או משהו>.
עדותו של קנת אוקיף 552368
האם זו תגובה למה שכתב ארז? אולי ביטוי לכעסים שמציקים לך וללא קשר למה שארז כתב אתה יורה אותם.
עדותו של קנת אוקיף 552370
תגיד, לא הגיע הזמן שתתחיל להבין תגובות?
עדותו של קנת אוקיף 552372
הגיע, אבל הפעם אתה פספסת. די ברור שארז היה ציני.
עדותו של קנת אוקיף 552376
וואללה.
עדותו של קנת אוקיף 552394
באמת?
פספסתי את זה לגמרי.
עדותו של קנת אוקיף 552400
שניכם פיספסתם. עניתי בציניות לקביעה שלך בתגובה 552259 "את מה שהם בישלו, עם דאגה לאינטרסים שלהם, אנחנו אוכלים עד היום" שבזכות אותם אינטרסים יש לנו מדינה וגם ניצלנו מהתורכים. עכשיו אני מבין את האמירה התמוהה שלך בסוף תגובה 552279 . לטווילדי מתאים לא להבין. ממך הייתי מצפה ליותר.
עדותו של קנת אוקיף 552403
אני חושב שאני יכול להסביר את חוסר ההבנה - נראה לי שנשמטה לך "לא" בתגובה 552264 . אילו כתבת "וזה קרה תודות למנדט הבריטי ש*לא* נתן לישוב היהודי להתפתח ולשגשג", אזי הציניות היתה ברורה יותר.
עדותו של קנת אוקיף 552453
And yo took me at my word, didn't you? Typical.

http://www.youtube.com/watch?v=YfgDPLkMg-w
עדותו של קנת אוקיף 552262
כשלא מדגישים פרט זה או פרט אחר: הבריטים פעלו בגדול לבניית הבית הלאומי היהודי.
עדותו של קנת אוקיף 552257
לא פעם נהגו הבריטים די בברוטליות גם באוכלוסיה היהודית. מה שארז צודק הוא שאנחנו נוהגים בברוטליות גדולה יותר. באוכלוסיה הערבית נהגו הבריטים בברוטליות הרבה יותר גדולה מזו שאנחנו נוהגים בפלסטינאים.
עדותו של קנת אוקיף 552266
האם לדעתך לגיטימי שחיילי צה"ל ישבו טרוריסטים/ראשי ארגוני טרור וירו להם כדור אחד בעורף אחרי שהם כבר נעצרו? או שהעובדה שאנחנו מתייחסים לאוכלוסיית השטחים הכבושים כמו זבל היא מה שהופכת את האקט הזה מנסבל לפסול?
עדותו של קנת אוקיף 552269
גם בטרוריסטים צריך לנהוג לפנים משורת הדין ולהביא אותם למשפט. מה שהתכוונתי להגיד הוא שהבריטים הרגו כמעט אך ורק טרוריסטים ואילו אנחנו הורגים בקרב האוכלוסיה הפלסטינית ולכן השלטון הבריטי היה נאור הרבה יותר משלנו.
עדותו של קנת אוקיף 552274
לבריטים היה את ה''יתרון'' של קבוצה אתנית מסויימת בארץ שאם לא מרסנים אותה, הורגת יהודים מספיק טוב בעצמה. והם לא תמיד ריסנו אותה. אני לא בטוח שבאמת כדאי לבצע השוואות שכאלו.
עדותו של קנת אוקיף 552278
5,000 פלסטינים נהרגו במרד הערבי. הרבה יותר, אגב, ממה שנהרגו במלחמת השחרור. ואני מניחה שלא כולם אכן היו לוחמים.

לפנים משורת הדין? מה קרה ל"כל אדם זכאי למשפט", "כל אדם חף מפשע עד שהוכחה אשמתו", וכו'?
עדותו של קנת אוקיף 552284
לזה בדיוק התכוונתי. רציתי לכתוב לא לפנים משורת הדין.
עדותו של קנת אוקיף 552247
אני מסכים איתך ששום צבא אחר לא היה נוהג בית עדינות. אנחנו פשוט מדברים בקווים מקבילים. המשטים למיניהם לא צמחו מתוך שנאת ישראל לדורותיה ולא היו משהו העומד בפני עצמו. נדמה לי שאתה דוקא כך רואה את הדברים.
עדותו של קנת אוקיף 552252
בנושאי המשטים יכולים להיות שני נושאי ביקורת כלפי ישראל. האחד מדיניותה שהביא למשטים האלה, ואולי עצם הרצון לעצור אותם(1), והשני התנהגות הצבא שקיבל פקודות שבאו שאחרי שהמצב הזה נוצר. אנו עוסקים עכשיו רק בנושא השני.

(1) אני חושב שבעיית המשטים נוצרה בגלל ההתנתקות. בכל מקרה מדובר בהחלטות במדינה דמוקרטית, ואני מאמין שלו היה נערך משאל עם, עצירת המשטים הייתה מקבלת רוב גדול. לו לא חשבתי כך הייתי אף אני יוצא כנגד עצירת המשטים.
עדותו של קנת אוקיף 552275
לא נכנס כאן לניתוח תולדות השליטה שלנו על רצועת עזה מ-‏67. לגבי ההחלטות במדינה דמוקרטית:השליטה שלנו בשטחים והדרך בה היא מתבצעת, אינה קשורה להתנהלות הדמוקרטיה הישראלית. אין לדמוקרטיה הישראלית שום סמכות לגבי שטחים שאינם נכללים בתוכה. אם אתה רוצה שתהיה סמכות לדמוקרטיה הישראלית לגבי השטחים, אתה צריך לכלול במשתתפי משאל העם את כל תושבי השטחים ולא רק את היהודים שביניהם. עצם העלאת האפשרות ההיפותטית של עריכת משאל עם לגבי כן עצירת משטים- לא עצירת משטים, היא ביטוי לתפיסה מוזרה למדי לגבי דמוקרטיה.
עדותו של קנת אוקיף 552286
אתה מגליש אותנו לדיון לגמרי אחר, דיון שכמוהו כבר היה, וכבר הבעתי את דעתי עליו כמה פעמים, ואעשה זאת שוב עתה.
אני חושב שדמוקרטיה שמבוססת על משאלי עם היא הדמוקרטיה שהכי מתקרבת ליעודה. אם במרוצת ההיסטוריה עברו לשיטות אחרות של דמוקרטיה ייצוגית, הסיבה היא סיבה טכנית של אי אפשרות מעשית ללכת ולשאול את הציבור כל דבר. אבל היום כשטכנולוגית התקשורת כל כך התקדמה, אני חושב שאפשר טכנית לעשות משאלי עם בהרבה נושאים כשהנשאלים יכולים אפילו להצביע מבתיהם ויש, לדעתי, מקום לחשוב על כך. זאת גם עובדה שבמערב אירופה, שוויץ וצרפת לדוגמה, ישנו מוסד כזה של משאל עם ומפעילים אותו כל פעם שמתעורר נושא חשוב.
אני חושב שהאידאל בדמוקרטיה הוא לשאול את העם בכל נושא שיש לו בו דעה, ומוסד משאל העם צריך להיות מעין בית משפט עליון, שהכול כפופים לו כולל בית המשפט העליון שלנו. נושא כמו כן לעצור את המשטים או לא לעצור את המשטים הוא נושא קלאסי שבו למשאל עם יכול להיות מקום, כי כמעט לכל אזרח יש דעה בעניין.
לדעתי, מדינת ישראל במתכונתה היום אינה דמוקרטיה כלל, ונשלטת, בעצם, ע''י אוליגרכיה (שופטי בית המשפט העליון) שאינה מייצגת את דעות הציבור. בנושאי ההתנתקות הצביעו שופטי בית המשפט העליון בדיוק כפי שהיו מצביעים במשאל עם, ולפי ההכרעה הזאת פעלה המדינה. לו היה שם רוב לשופטים ימניים כאדמונד לוי, פשוט לא הייתה התנתקות. תאר לעצמך שהממשלה מחליטה לצאת למלחמה. יכול איזה אזרח להגיש בג''ץ, אפילו בנימוקים המטומטים ביותר כנגד היציאה למלחמה, ואז הכול נתון לבית המשפט העליון. אם הם אומרים שהוא צודק אז לא יוצאים למלחמה, כי אין שום גוף שיכול לבטל את החלטתם. הכול שפיט. משאל עם כמוסד שהכול כפופים לו, יכול להחזיר אותנו להיות דמוקרטיה.
עדותו של קנת אוקיף 552377
לאחר שקראתי את התגובה שלך נזכרתי בהטחות שמטיחים בי כאן על תגובות שאינן קשורות למי שהגיבו לו. אינני מגליש אותנו לשום מקום. אתה הזכרת את משאל העם ואני התייחסתי לנושא הנקודתי של עריכת משאל עם -דמוקרטיה עלאק-לגבי השטחים שנשלטים על ידינו 40 שנה. השטחים מוחזקים בשלטון צבאי, כלומר זמני, ומי ישתתף במשאל העם? כמובן היהודים שבשטחים ואתה ואני. ומה עם התושבים של השטחים? בתגובתך לא רמזת אפילו מה מעמדם במשאל אלא גלשת ישר לחביביך- שופטי בית המשפט העליון. ממש לעניין. אבל אין דבר; התרגלתי כבר שטווידלדי תמיד עונה לעניין ואני אף פעם לא. פשוט איני עונה לתפיסת עולמם של טווידלדי, אינקוגניטו ואחרים ששכחתי שהעניין שלי אינו מתאים לתפיסת עולמם.
עדותו של קנת אוקיף 552379
ההגלשה שלך לא נעשתה בתגובה אחת אלא בכמה. הנושא שבדיון הוא התנהגות הצבא. דיון זה בא, כמדומני, בגלל עדויות שונות של שמאלנים בדבר הברוטליות של צה"ל כלפי משתתפי המשטים. על כך התנהלו חילופי הדברים. בויכוח הזה אמרתי בין השאר שאני מאמין ששום צבא אחר לא היה נוהג בתנאים כאלה בפחות ברוטליות. אם מקבלים את הערתי התנהגות הצבא נראית, לדעתי, באור הרבה יותר חיובי. והנה באה תגובתך תגובה 552247 שבחלקה הראשון, לשמחתי, אתה מסכים עם מה שאמרתי, ואולי אפשר היה לסכם את ההסכמות ואי ההסכמות בנושא שבדיון בנקודה זו, אבל בחלק השני מגיעה הסטייה. אתה אומר שאכן גם אתה חושב שצבאות אחרים לא היו נוהגים אחרת ואולי אפילו ביתר ברוטליות, אבל עובר לנושא: "איך צמחו המשטים", שזה בכלל לא הנושא, אלא אולי ביקורת על מדיניות ממשלות ישראל בעבר ובהווה שגרמו למצב הזה. אבל הדיון הוא האם התנהגות הצבא במצב הקיים (מבלי להתייחס לסיבותיו) אכן נאותה.
על כך עניתי בתגובה 552252 תגובה שבה ניסיתי להבהיר מה הנושא שבדיון. אבל מאחר שכבר הזכרת את נושא סיבת המשטים עשיתי את אחת מטעויות חיי והתייחסתי לנושא זה כהערת אגב שצויינה במספר (1), שהיא הערה לגבי עניין שאינו הנושא. ואז כאילו לא קראת כלל את התגובה ואת כוונתה ענית רק על הערת האגב שלא הייתה לב התגובה.
עניתי לך, אבל ציינתי בפרוש שזה נושא חדש, לא כמוך שעובר לנושא חדש כאילו זה תשובה שמתאימה לנושא הישן.
איני יודע על מה אתה מלין.
עדותו של קנת אוקיף 552404
אז אמשיך את מה שכתבת:
אנחנו מסכימים שכל צבא אחר היה נוהג בברוטליות. אצלך זו תשובה ואפילו תירוץ. גם האחרים היו עושים כך. אצלי זהו חלק מהמדיניות שלנו שמביאים למצב בו הצבא שלנו נוהג בברוטליות ומצבה הבין לאומי של מדינת ישראל מדרדר. ההתנהגות הברוטלית של צה"ל איננה נושא אחד ומדיניות מדינת ישראל (שחלקו של צה"ל בעיצובה גדול בהרבה מהמותר) היא נושא אחר. השאלה "איך צמחו המשטים" שייכת לנושא בכללותו. ללא התייחסות למקום צמיחת הראש והרגליים, כל דיון בברוטליות של צה"ל היא להג ריק.
עדותו של קנת אוקיף 552417
זה אחד מהמקרים שבו אני אומר לעצמי שהייתי צריך לסיים את חילופי הדברים האלה כמה תגובות קודם, כי הם הפכו ממש לחסרי תכלית. כרגע אני במצב שממש אין לי מה להוסיף אבל אולי באמצעות דוגמה שעלתה בדעתי, אנסה להבהיר את תחושתי.

תאר לעצמך שהדיון היה על התנהגות המשטרה בעת מהומות ערביי ישראל באוקטובר 2000, ותאר לעצמך שבדיון מולי היה מישהו שהוא אנטי ציוני ושחושב שמדינת ישראל לא הייתה צריכה להתקיים כלל ושעצם קיומה הוא מקור כל הצרות בעולם. כולם היו מדברים על כן צלפים לא צלפים אצבע כן או לא קלה על ההדק, ואני נניח הייתי משכנע את אותו אנטי ציוני שבעצם משטרת ישראל נהגה כפי שסביר שכל משטרה הייתה נוהגת במצב דומה. אבל אז הוא היה מצרף להסכמתו את הקביעה שהמצב הזה נוצר בגלל שמדינת ישראל קיימת, ולו לא הייתה קיימת לא היינו מגיעים לכך (דבר שהוא כשלעצמו נכון). מה יכולתי להשיב לו ? הייתי אומר שאני מוכן גם לדבר על השאלה אם הקמת מדינת ישראל כשלעצמה טובה או רעה, אבל שזה לא הדיון, והדיון הוא על התנהגות משטרת ישראל שפועלת במצב הנתון.
עדותו של קנת אוקיף 552419
למה אתה אומר? נא עיין בדו"ח ועדת אור.
עדותו של קנת אוקיף 552421
עד כאן.
עדותו של קנת אוקיף 552429
עד כאן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים