בתשובה לדובי קננגיסר, 29/09/10 15:56
סיבה ומסובב 552582
לאו צה מסיים את אחד ממכתמיו בטענה, ''האדם יוצר מלה כדי לתפוס משמעות. משתפס את המשמעות, הוא יכול לשכוח מהמלה. הבו לי אדם ששכח את המלים, כדי שאוכל להחליף אתו מלה''. זו טענה המצביעה על היזון הדדי, בעצם, בין השפה למחשבה, ואני נוטה להסכים אתה. קח, למשל, את המלים ''שמש'' ו''ירח''. בעברית של ימינו השמש היא נקבה (שלא לדבר על ''חמה'', שהיא תמיד נקבה), ואילו הירח הוא תמיד זכר (ובין שמותיו הנרדפים, שהשימוש בהם פחות, יש עוד אחד שהוא זכרי, ''סהר'' ורק אחד נוסף נקבי, ''לבנה'' - משהו שעוזר מאוד למתרגמים משפות כמו צרפתית, ספרדית, גרמנית ועוד, שבהן הירח הוא נקבי). באופן לא מפתיע, הירח אצל יונג, למשל, מזוהה עם האלמנט הנקבי, והשמש - בגרמנית זכר - עם האלמנט הזכרי. מה שמתאים ללוח השנה הנוצרי, המאורגן לפיי השמש - בשעה שהלוח העברי מאורגן במקורו לפי הירח ורק עבר התאמה לשמש. שוב, באופן לא מפתיע, טענתם של הפסיכולוגים היא שהגבר מייצג את הסדר והצורה. כיוון שהשפה קדמה לדת,
כל אלה מחזקים, לכאורה, את הטענה שהיא זו המכתיבה את המחשבה. אבל מאידך גיסא, קשה להניח שהמלים וכל הקשור בהן נוצרו ללא מחשבה כלל. מכאן המחשבה על היזון הדדי.
סיבה ומסובב 552588
נראה לי שאת קופצת מ"בעברית של ימינו השמש היא נקבה" למסקנות הקשורות בלוח השנה העברי, שבוודאי לא נקבע "בימינו".
בעברית המקראית השמש היא זו"נ, ולדעתי יותר ז' מאשר נ'.
("המאור הגדול לממלכת היום", "וזרח השמש ובא השמש" ועוד)

החמה היא אכן נקבה, ואכן יש מקום לחשוד שהמין והמיניות חשובים כאשר משתמשים במילה זו ("יָצְאָה חַמָּה מִנַּרְתִּיקָהּ").
סיבה ומסובב 552631
הדגשתי שמדובר בעבריצ של ימינו בדיוק משום אותו זו''נ.
לוח השנה העברי אכן לא נקבע בימינו. איכשהו ידעתי זאת גם קודם. אבל הוא אנקבע לפי הדת, וזו נקבעה לאחר שנוצרה השפה.
סיבה ומסובב 552710
לוח השנה שלנו הוא תוצר של לוחות שנה שקדמו לו, שנוצרו על ידי אסטרונומים בבליים (ואולי גם מצריים). ליהדות היה תפקיד די קטן בעיצוב שלו (גם מחזור עיבור השנה שלנו היה מוכר עוד לבבלים). לוח השנה הכללי הוא תוצר של לוחות השנה הרומיים. אם יש לך ענין לקשר בין הלוחות האלה לבין המין של הירח והשמש בשפה, הקישור הזה צריך להתיחס לשפות המקור.
סליחה על הניטפוק 552653
בגרמנית שמש היא נקבה וירח הוא זכר.

לפסיכולוגיה של יונג, וגם לכמה מיתוסים עתיקים, נאלץ למצוא הסבר אחר.
סליחה על הניטפוק 552661
תודה על התיקון, כשביררתי זאת לפני הפוסט הקודם כך אמרו לי. אם כן, איאלץ להיצמד ללוח השנה בלבד בעניין יונג...:)
סיבה ומסובב 552769
ניטפוק: הלוח העברי מעולם היה מאורגן גם לפי הירח וגם לפי השמש.
סיבה ומסובב 552775
ניטפוק: על מה אתה מסתמך?
סיבה ומסובב 552778
ויקיפדיה וכזה הלוח העברי [ויקיפדיה]. זה גם נראה לי די ברור: הרי כתוב במקורות "בחודש האביב תעשה לך..." וגו'. אביב זה לפי השמש, הרי.

עכש"י רק הלוח המוסלמי מתעלם מהשמש. גם הוא מבוסס על הלוח הערבי הקדום יותר שהיה שמשי־ירחי כמו העברי, עד שלמוחמד באה הג'ננה מהחודש ה13 שלפעמים בא ולפעמים לא. אפילו הלוח היוליאני, השמשי, מבוסס במקור על לוח שנה רומי שהיה שמשי־ירחי עד שגם ליוליוס נמאס ממשחקי כוח סביב שאלת החודש הנוסף. באופן הסטורי לוח־השנה צמוד למחזורי הטבע, ועם ההתפתחות ההסטורית לפעמים מפשטים אותו כדי להקל על ניהולו בציביליזציה מורכבת. בדיוק הכיוון ההפוך.
סיבה ומסובב 552784
למיטב ידיעתי הלוח העברי היה ירחי בלבד לפני שהתאימו אותו לשמש. כיוון ששמעתי זאת בהרצאתה של פרופ' רחל אליאור, נראה לי שאמינותה משכנעת יותר מזו של הדודה ו.
סיבה ומסובב 552828
לא הכרתי את פרופ' אליאור. הרעיונות שלה מעניינים מאוד! (http://www.free-judaism.org/76682/%D7%92%D7%9D-%D7%A...). לא ידעתי שיש עדויות הסטוריות כך-כך עשירות לגבי לוח השנה של לפני בית שני בכלל.

אבל זה לא מה שאליאור אומרת. בדיוק להיפך! היא טוענת שהתחלנו בלוח שנה שמשי לחלוטין בתקופת בית ראשון בעקבות השפעה מצרית, והחלפנו אותו בלוח שנה ירחי-שמשי תחת השפעה מסופוטמית בסוף בית ראשון בעקבות הכיבוש האשורי, או למצער בתקופת בית שני בעקבות גלות בבל. לפי זה:

1. מדובר בלוח שנה ירחי-שמשי (לוניסולארי) ולא ירחי טהור – "הלוח הירחי הוא לוח משתנה, הדורש צפייה בשמש, בירח ובכוכבים. הוא תלוי בבדיקת ימי מולד הלבנה ובמציאת ימי השוויון, במניין בלתי קבוע של ימים בחודש ובעיבור תכוף" (הדגשות שלי). עיבור מתאים את החודש הירחי לשנה השמשית. מכאן שלפי אליאור, מלכחילה הלוח השמשי-הירחי (שהיא קוראת לו ירחי) היה מותאם לשמש, והיא לא מזכירה שום לוח ירחי טהור שדומה ללוח המוסלמי של ימינו.
2. הכיוון הפוך: לשיטתה התחלנו בשמשי ועברנו לירחי, לא מירחי שהותאם לשמש.
3. לפי התיאורים שלה של הלוח, זה נראה לי כמו החלפת הלוח לחלוטין יותר מאשר התאמה של איזשהו אלמנט בו. אבל זה כבר עניין של סמנטיקה. מה שבטוח זה שהלוח הקדום לא ממש מתועד כמו העברי הירחי-שמשי של בית שני.

נראה שההצעות שלה לא מקובלות אוניברסלית: למשל http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... , http://faculty.biu.ac.il/~testsm/elior.html (עם חלק מהביקורת אני ממש לא מסכים, אגב; נגיד, מאיר בר-אילן מתלונן על חוסר הדיוק של 364 ימים לשנה שמשית וטוען שזה לא סביר, אבל הרבה לוחות השנה אפילו בתקופות מאוחרות יותר לא היו יותר מדויקים). אני השתכנעתי שאכן היה לוח שנה שמשי כלשהו בתחילת תקופת בית שני ששימש קבוצות שוליים שונות, אבל לא שבהכרח זה היה הלוח המקובל באיזושהי תקופה. כמו שהיא אומרת, "אין במקרא ראיה חותכת אם לוח השנה עד תקופת הכיבוש הבבלי היה לוח שמשי או ירחי". זה כן נשמע לי אפשרי, בייחוד בהתייחס במעבר של כנען מהשפעה מצרית למסופוטמית. זה בטח הולם את האינטואיציה שלי יותר מאשר לוח שנה קדום ירחי טהור שרוכש לו התאמה שמשית.

כך או כך, תודה על ההפניה. זה מרתק. ובחזרה לנושא שלנו, אם אכן היה רובד קדום של סגידה לשמש בדת ובמיסטיקה היהודית, יש עוד עדויות לזה. אני זוכר שב"מי כתב את התנ"ך" מדובר בזה שיהושע בן-נון היה במיתוסים קדומים בעל שליטה בשמש – נאמר עליו שהוא בא מ"בקעת שמש" אאז"נ, והוא הרי ציווה "שמש בגבעון דום". הטענה היתה שהמיתוס הזה צונזר חלקית במהלך השכתובים המונותיאיסטיים ושהשורה "וירח בעמק איילון" (שהיא באמת קצת לא קשורה) נוספה כדי לטשטש את הקשר המיוחד לשמש ולהפוך אותו לבעל קשרים ברומו של עולם באופן כללי. אבל אם מקבלים את המעבר מסגידה לשמש להתמקדות בירח אליבא דאליאור, אז יש לשורה הזו דווקא משמעות נוספת.
סיבה ומסובב 552864
תודה על התודות, אני שמחה שהתלהבת מפרופ' אליאור שהיא מבריקה ומרתקת גם לטעמי, אבל אחרי כל כך הרבה טעויות בפתיל אחד, נראה לי שאפרוש.
אה, ותודה גם על ההפניה למאמרים. מעניין מאוד. במסגרת ''שלח לינקך על פני הצג...''
סיבה ומסובב 552914
לא קראתי את הלינקים, אבל איך מסבירים התומכים בלוח ירחי בלבד את שלושת הרגלים, שמוגדרים בתורה גם כתאריך ("בחודש השביעי") וגם כמועד חקלאי שמוגדר על ידי השמש. איך אפשר "באספכם את התבואה... פרי עץ הדר..." בקיץ, איך אפשר להגדיר "חג אסיף" ו"חג קציר" בלוח שנה שהוא כולו ירחי?
סיבה ומסובב 552917
זה מה שחשבתי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים