בתשובה להוגג, 10/10/10 6:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כדאי לציין עוד פרמטר שרלבנטי לשמוש ביתי - משך הזמן עד להשגת תפוקת אור מלאה. יש נורות שנותנות את מלוא העצמה שלהן רק לאחר דקה או שתיים; המשתמש הביתי מעונין בנורה שכשמדליקים אותה היא נדלקת. עוד דבר אחד: הנורות המשמשות לתאורת רחוב כבות לכמה שניות פעם בכמה זמן - גם את זה לא היית מוכן לקבל בבית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא דקה ולבטח לא שתיים, אבל חולפות כ-15 שניות עד שנורות השיזוף לגידול צמחיה ביתית בחלל סגור מקבלות את הגוון הבוהק האופייני להן. אור לבן קשה הכואב בעיניים (האנושיות) אך עושה טוב לשתילים המתרוממים כלפיו בשקיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודעי דבר טוענים (ומגובים ע"י מחקרים של נאס"ה) שעגבניות מעדיפות אור אדום, הגידול המומלץ הוא עם נורות לד. 80% אדום 10% סגול ו 10% כחול. חיסכון ניכר בחשמל הן על הנורות והן על המיזוג שנדרש בשימוש עם נורות נתרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מיקום במחזור הגידול. נכון שבשבועיים הראשונים מאז הנביטה והבקיעה מהקרקע עדיף להשתמש בתאורה 'רכה' יותר של מנורות LED משך 24/7/X2 בגובה של כ-10 ס"מ מעל הצמחים הרכים. לאחר מכן, כשעוברים לשיטת אור וחושך מוחלט לסירוגין, מוכרחים להשתמש באמצעים דרסטיים יותר. כולל מאווררים תעשייתים, ונטות להוצאת גזים וריחות, ויתר זוללי חשמל, כדי להגיע לתפוקה אופטימלית. (נגיד, בימים טרופים אלו, של עגבניות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם לדים (הרבה) יותר יעילים מנתרן? כלומר, לאותה רמת תאורה הם מחממים הרבה פחות? אציין שעברו כבר שנים רבות מאז גידלתי (או השתמשתי ב)עגבניות, והשאלה היא מחמת עניין בתאורה ולא בחקלאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, זה עניין של שלבי החיים של הצמח. לא כל מה שטוב לבוגרים מתאים לתינוקות. כשהרך הילוד בוקע מזרעו צריך לאפשר לו תנאי האצת קיום בסביבה דמוית אינקובטור. אור רך לאורך כל היממה, טמפ' נעימה, לחות טובה. לאחר כשבועיים אפשר לקחת את כל האחים והאחיות (עם דגש על הנקבות) ולהעבירם למוסד חינוך מתקדם לעגבניות(?) עד שלב הבגרות. וכפי שידוע לכולם חשוב לאפשר לבני הטיפשעשרה לישון המון שעות, כמו להקפיד על דיאטה ותירגול גופני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה לא הייתה על חקלאות אלא על יעילות: לפי המעט שידוע לי, היעילות של לדים לא טובה בהרבה מהיעילות של נתרן - למעשה, אם לא מתייחסים לתוצאות שדווחו ממעבדות (מעל 200 לומן\וואט ללדים) אלא למה שזמין בשוק (יותר דומה ל־40-50), הרי שלפי מה שחפרתי יעילות הנתרן דווקא טובה יותר - בערך 100 לומן\וואט (מדובר בנורת נתרן לחץ גבוה, הנפוצה יותר ויעילה פחות מנורת נתרן לחץ נמוך שיודעת להגיע אפילו ל־200). כנראה די ברור שלדים זה העתיד, אבל בהווה נדמה לי שהנתרן עדיין יעיל יותר. שוב - אני מדבר על יעילות פיזית גרידא, לאו דווקא על "מה ההכי הטוב לעגבניות". כמובן אשמח ללמוד ממי שיודע יותר, אבל למען הגילוי נאות אציין שהאינפורמציה החקלאית מבוזבזת עלי: עברו כבר עשרות שנים מאז עסקתי בחקלאות פנים, וזמן רב אף יותר מאז עסקתי בחקלאות חוץ (יותר כותנה מעגבניות, אבל מי סופר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא או היא כתב\ה "יש נורות", ואז "דקה או שתיים" זה כנראה נכון (אפילו עד חמש במקרים מסוימים, אם כי אני לא יודע מה הסיפור של נתרן בהקשר הזה). לגבי "למה לא נתרן בבית" - אני לא חושב שצריך יותר מסיבה טובה אחת (כמו בסיפור העתיק על נפוליון ופעמוני הכנסייה)... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולי מסכים איתך שיש נורות שאינן תואמות שימוש ביתי. ידוע לנו על נורת ליבון, פלואורסנט, LED, וגם שמעתי על נורה (בעצם מנורה, כי היא מגיעה בהתקן מלא) המשמשת לגידול צמחיה בדירות מסתור בעיר ובכפר. לא בטוח ששמה הוא נתרן, מה שכן יודע שהיא נדלקת במלואה לאחר כמה שניות, זורקת אור לבן זוהר אימתני, והעלים מתכרבלים לעברה עד כדי כך שצריך לדאוג דרך קבע שהיא תישאר לפחות בגובה 60 ס"מ מהם. מחשש כוויה קטלנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנורות נתרן לא עושות אור לבן. זה נשמע יותר כמו מנורת כספית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוד יכול להיות. מלכתחילה לא הייתי בטוח בשם. מכל מקום מדובר במנורה מוארכת (כ-40-50 ס"מ) ויקרה ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם שרשרת שלבים שאפשר לפצל או לתלות כסרח עודף, אם רק היה לי קצת מרחב איןדור ונשימה היו מצתופפים כמה בריבוע בינות משפכי נייר אלומיניום מאווררים, הו, תמיכה מומסת בנוזל דו מימני לכל שלב בחייהם סומך היתי, מצמיחה להפרחה בקבוקים שונים אשאב או אז במזרקים אל תמהיל מדוד אך נדיב, נקבה מרובת רגליים, שמעתי שטיפונת מזירעו על זרועה השולית מכניסה את השואף להריון מדומה. לא אדע איזה זן יפה בלורית משפע אבירי ההינדוס מקבל היתי מעצמי מהיכן שהצבעונים עוד עולים ביוקר, שמן, פצלולי וחסון או כפטיט שלג, אדע שבנתיים אלו שבחלון טובים בקושי לתה אותו שותים בשם הכמיהה, בימים אלו של חרא ביוקר, לפחות כשהולכים לסוחר הסמים האדם הטוב שיצא לי לפגוש מזה כשנתיים מעשנים קצת הידרו שמנוני-פרח קטן בקטנה. כאותו שהשאירה אותה תאומה על שידה | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |