בתשובה לתשע נשמות, 01/10/10 1:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מצחיק- אני תמיד הרגשתי שלקבל/לתת הנחיות כיוון אבסולוטיות (תפנה צפונה ברמזור הראשון ואז מזרחה בכביש השני) הן יותר בהירות. ותמיד כששאלו אותי "לפנות צפונה? כלומר ימינה?" הייתי צריכה לעצור ולחשב בעיני רוחי היכן הכיוון "יוצא" יחסית לאדם באותו הרגע. אני במיעוט כאן? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו במיעוט, רוב האנשים שאני מכיר לא יודעים איפה הצפון. כבר הגדיר מישהו: יהודי יוצא מביתו עם שחר ומברר איפה המזרח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה לא נכון, אם אני אומר למישהו, אני ב"רחוב גורדון" והוא ישאל אותי איפה זה, אני אגיד "צפונית לפרישמן דרומית לבן גוריון" או "בין פרישמן לבן גוריון" . אם הוא יגיד לי, "אני נוסע על ארלוזורוב מתחנת הרכבת, איך אני מגיע אליך?" אני אתן הוראות שכוללות ימינה שמאלה. לתת הוראות, בעיר, של צפון דרום, זה בחלק ניכר מהמקרים פשוט בלתי אפשרי ("כשתגיע לצומת, פנה באזימוט של 28 מעלות"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רואה הבדל בין "ימינה חזק, כי יש עוד ימינה חלש" ל"פנה דרום־מזרחית, זהירות כי יש גם דרומה ממש". אם כבר, בחיפה נותנים כיוונים בשלושה מימדים, כי הכרמל כל־כך משמעותי, והכיוון האבסולוטי הזה עוזר להתמצאות כי אפשר להשתמש בו אפילו אם מדברים בכיוונים יחסיים. (בירושלים בארבעה מימדים: "פנה שמאלה, סע ישר, אח"כ קח את הירידה ופנה שוב שמאלה איפה שפעם היה הקולנוע".) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, ההבדל בתפיסתי הוא, שכשאני מגיע לאזור עירוני לא מוכר, ועשיתי כבר כמה סיבובים ברכב, ונניח שבלילה, במסלולים מתעקלים, שלא בהכרח נעים במדוייק מצפון לדרום או ממזרח למערב. היכולת שלי לדעת איפה בדיוק הכיוונים האבסולוטיים היא לא במיטבה. לעומת זאת איפה זה ימינה או ימינה חזק אני יודע תמיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ה ג'י.פי.אס. שלי מדבר איתי על ימין ושמאל (אמנם באנגלית) ולא על רוחות השמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה רוב (אולי כל?) הג'י.פי.אס-ים יודעים לדבר ב"ימין-שמאל" *או* צפון-דרום, ומאפשרים למשתמשת לבחור. ידועים כמה מקרים בהם העדפת המשתמשים ברכב המשפחתי שונה, כך שהפעולה הראשונה (לאחר ההחגרות כמובן) שכל נהג\ת מבני המשפחה עושה לאחר התנעת הרכב היא להחזיר את הנווטן למוד המועדף עליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה רוב האנשים לא יודעים איפה הצפון אפשר להיווכח בדיווחי מוקד התנועה של קול ישראל. כך למשל דווח שבצפון כביש 42 עמוס מצומת עין הקורא עד מחלף גן רווה (או להיפך). אז נכון שהכל יחסי, וכמו שבשבילי כל מה שמהעבר ההוא של כביש עכו-צפת נחשב "דרום", אני מניח שבשבילך (לפחות בפאזה האילתית שלך) זה אכן צפון. לעומת זאת הדיווח שבחיפה דרך העצמאות עמוסה לכיוון צפון הפתיע אותי לחלוטין. ידעתי שמוקד התנועה של קול ישראל מדווח על עומס של מכוניות בכבישים. לא עלה על דעתי שמוקד התנועה של קול ישראל מדווח גם על עומס של הולכי רגל החוצים את הכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מיעוט אנחנו. בשלב מסויים הבנתי ששילוב רוחות השמיים בהסבריי מחבל במובנותם וחדלתי, לטובת בשימוש בכיוונים יחסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקר זריז ומייצג-סטטיסטית: אתה גם מעדיף לבטל את אופצית ההצפנה-האוטומטית של הגפ"ס, כמוני? נראה לי שאנשי הכיוונים-היחסיים לא יודעים איפה הצפון אפילו בהינתן מכשיר כזה, בגלל אותה הפונקציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הקרב הוא אבוד. למעשה, מאז שחדלתי להסביר לאנשים במונחים של כיוונים מוחלטים, גם אני מאבד לפעמים את הצפון (: (באזור המוח שהתפנה מפונקציה זו אני מאחסן עתה דברי ערך כדוגמת ריחה של הנערה הראשונה שאהבתי + כמה פרקים שכוחי אל של סיטקומים משנות ה-80). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |