בתשובה ליובל נוב, 18/10/10 22:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוקיי, בדקתי עכשיו, ומסתבר שפט מת'יני "רק" הפיק אלבום לאחינועם ניני, ואני לא יודע אם זה נחשב. מצד שני, באותו תקליט ניגן הסקסופוניסט ביל אוונס (לא להתבלבל עם פסנתרן בעל אותו השם), שבוודאות ניגן עם מיילס דייויס. אז כן, יש לי מספר ארדש-מיילס דייויס לכל היותר 6. מעניין מה מספר המייקל ג'ורדן שלי. למד אתי בכיתה בתיכון מישהו שאח"כ שיחק כדורסל בליגה הראשונה (ולא סתם, אלא בגליל עליון בעונה שהם לקחו אליפות, אם כי הוא בעיקר ישב על הספסל), אז המספר בטח סופי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל מספר מייקל ג'ורדן צריך לשחק ביחד איתו, או שאפשר לשחק נגדו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצויינת. יש כנראה מקום לשני סוגים של מספר מייקל ג'ורדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שמה שספורטאים לא מעטים שוכחים (ואוהדים רבים בכלל לא יודעים) זה שגם מי שמשחק נגדך, משחק איתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם כל משחק נחשב. לעניין מספר ארדש, נדרש מאמר, לא סתם שירבוט על אותו נייר בכנס. לכן נראה לי סביר בשביל מספר בייקון לדרוש קרדיט בסוף הסרט, הופעה מול קהל בשביל דיוויס ומשחק עם שופט מול קהל בשביל ג'ורדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> הופעה מול קהל בשביל דיוויס הקלטה בלייבל מוכר עם קרדיטים (כמובן על אותה יצירה, לא סתם רצועות שונות בתקליט או דיסק אוסף) לא טוב? בכל אופן לשאלתו של יובל שפתחה את המיני-פתיל הזה (תגובה 554072), נדמה לי ש"היה לי בן-כיתה ש..." לא אוכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה כמובן לדרישת המינימום, הקלטה זה OVERKILL. אני מניח שהוא מזכיר את זה כי הוא שיחק כדורסל עם אותו בן כיתה. משחק של נבחרת התיכון מול תיכון אחר אולי תחשב, אבל זריקות לסל בהפסקה לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> משחק של נבחרת התיכון מול תיכון אחר אולי תחשב לא נרלי. סרט סטודנטים נחשב בשביל מספר בייקון? ומה אם ארדש (כלומר מישהו עם מספר ארדש סופי) תרם לי שתי הערות חשובות לפוסטר שהצגתי בכנס? או אפילו רק עזר לי להכין עבודה בסמינר? היה מנחה שלי בעבודת המאסטר? ואם תרחיק לכת, האם לאג"ג EB סופי דרך אשתו? לא ולא. איז פוגרום איז פוגרום: עבודה צריכה להתפרסם בפרסום מוכר, סרט צריך להיות אמתי, כזה שיצא לאקרנים (ואנשים שילמו על כרטיס בקולנוע אמתי), ומשחק צריך להיות לפחות בליגה מוכרת. מצד שני, הספורט לא חייב להיות כדורסל דווקא: כמו שמספר ארדש של פורטמן הוא על עבודה בפסיכולוגיה, הספורט יכול להיות כלשהו (ג'ורדן עצמו שיחק באופן מקצועי בייסבול, ונדמה לי שגם גולף, ובכל אופן הטרנספר יכול להיות דרך שחקן רב תחומי אחר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול ביססתי סופית את מספר מיילס דייוויס 3 שלי: בהופעה של צ'יק קוריאה ובובי מקפרין אחינועם ניני עלתה לשיר אחד. כאמור, ניגנתי פעם אחת לצידה, וכידוע, צ'יק קוריאה ניגן הרבה פעמים עם מיילס דייוויס. ההופעה עצמה היתה חלטורה מאכזבת, על גבול המעליבה. שני גאונים שהעדיפו להשתעשע בשטויות במקום לעשות מוזיקה אמיתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. הנה ביקורת יותר מפורטת: http://www.haaretz.co.il/gallery/music/.premium-1.26... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כאן המקום לספר אנקדוטה אישית על הפעם שבה טיילתי לניו-אורלינס, ונסענו לאור המלצה ספונטנית של מקומי למועדון ג'אז כלשהוא שאמור היה להיות מצוין. כשהגענו כבר היתה הופעה בעיצומה, אז עמדנו והקשבנו בעונג עם כל הקהל ללהקה שניגנה על הבמה. בגלל המרחק והצעירות1 לא זיהיתי את הלהקה המנגנת והפסנתרן המוביל, וברגע האחרון לפני ששמתי עצמי ללעג ושאלתי מישהו מהקהל מי זאת הלהקה הזאת שנשמעת כל כך טוב, הסבתי את מבטי לקיר וראיתי שלט שנראה בערך ככה - צ'יק קוריאה והאלקטריק בנד. 1 שלא לאמר הבורות כמובן |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |