בתשובה לג'וד, 31/10/10 19:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סופר זכר יכול לכתוב בקול של רוצח סדרתי פסיכופת, אם הוא מוכשר ומכיר פסיכופתים. כתיבה בקולה של אישה קשה יותר לדעתך? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא יודעת. אם אני מנסה להיכנס לראש של פסיכופת זה נראה לי קל יותר מאשר להיכנס לראש של גבר, אבל אני לא יודעת. אנחנו גם לא יודעים במה הסופר שכתב בקול של פסיכופת דייק ומה הוא המציא. יתכן שפסיכופתים שקוראים את הספר שלו מורטים שערות מרוב עצבים, ויתכן שלא. עלינו למצוא פסיכופת הגון ולשאול אותו. להיכנס לראש של סכיזופרן, לעומת זה, נראה לי משימה בלתי אפשרית, כי זה לא נמצא על רצף של משהו שמוכר לנו מחיינו הרגילים. כלומר, אפשר להבין בשכל, באופן התנהגותי, אבל לא באמת ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב כניסה לראש של סכיזופרן-הזדמנות להמליץ על ספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיכופת יותר "רגיל" מסכיזופרן, ויותר מוכר לך מגבר? קצת מדאיג.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) זה פשוט, כשאני חושבת על פסיכופת אני חושבת על סט מצומצם של התנהגויות פסיכופתיות - אלה ששומעים עליהן בחדשות, ואילו כשאני חושבת על גבר אני חושבת על ספקטרום רחב והרבה פרטים קטנים. לכן הטיפוס "פסיכופת" נראה יותר מפוענח. סכיזופרן נראה לי עוד פחות מוכר מפסיכופת בגלל הפסיכוטיות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתאר התנהגות מבחוץ, זה שונה לגמרי מאשר להיכנס לתודעה של אדם ולכתוב משם. את לא באמת יודעת באיזה מושגים הפסיכופת חושב ומתבטא. אם הבנתי נכון דובר על כתיבה בגוף ראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאד, זה מה שאמרתי או שהתכוונתי לומר. אני לא הייתי מתיימרת לכתוב בקול של פסיכופת או סכיזופרן או גבר (אלא אם לצורך אינטרס כלכלי או אחר כלשהו). (וסליחה מהגברים שנצמדו רגעית בלבד לשלישיה הזאת ורק עקב השתלשלות האירועים). אגב לא צריך להקצין את זה, לגברים כמו לנשים יש חלקים שמשותפים לכל בני האדם ואין חשש לכתוב דברים אלה בקולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה לגבי לוחמת חי"ר או רופאה? האם סופרת שמעולם לא החזיקה סכין ניתוח או רובה סער, יכולה לדבר בקולן? (לדעתי, סופרת טובה יכולה, אך כדאי שיהיה לה עורך שמכיר את הנושא מכלי ראשון, כדי להעמיד אותה על טעויות עובדתיות טריוויאליות. זו גם דעתי לגבי "התחזות מגדרית") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי התחזות מגדרית יכולה לעבוד אם יש לה יועץ טוב. ואם אין לה יועץ זה עדיין יכול להיות ספר טוב ויתכן שלא נרגיש בזיופים ונחשוב שככה זה באמת. היא יכולה אפילו לכתוב קשקוש מחבוש בתור גבר-סכיזופרן-לוחם חי"ר והספר יהיה יפה. אגב, בתור חיילת חי"ר או מנתחת או ברוקרית בבורסה אין בעיה, אין סיבה שתהיה. אני רוצה לסיים את הדיון בשלושה שירים שהם בעיניי דוגמאות מגדריות. הראשון זמר שלוש התשובות של אלתרמן. מדבר בגוף ראשון אישה והמילים מופרכות. השני וידוי שאלכסנדר פן כתב ברוב חוצפתו בגוף ראשון אישה, ויצא משהו בעל יופי עילאי, פרוורטי, ובכל זאת אישה יכולה לזהות בה את הרגש הזה. לחן סשה ארגוב. השלישי תיכנסי כבר לאוטו וניסע של מאיר אריאל. שיר גברי ומדויק, אפילו השורה הראשונה לבדה, אישה לא היתה יכולה לכותבה. והרביעי הוא שיא האמת והיופי, הזר המקנא לחן רעייתו של אלתרמן ואילן מוכיח. רשימה סובייקטיבית כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת אישה יכולה לזהות בה את הרגש הזה, במיוחד אם היא אשה מוכה שרוצה עוד, ומחכה שמר בחור יהרוג אותה כבר, בחסדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, מה דעתך על הדמויות הנשיות בThe_Hours_%28novel%29 [Wikipedia] או The_Hours_%28film%29 [Wikipedia]? (נזכרתי כי אני התרגשתי מהסרט, וקראתי לאחרונה את http://www.nytimes.com/2010/10/03/opinion/03cunningh... ) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הספר לא קראתי. בסרט צפיתי וגם אני התרגשתי מאוד (למרות שיש שם גם ריגוש "מאולץ" קצת. מי לא ידמע למשל מסיפור על אם מדוכאת שנוטשת את בנה מבחירה?). קראתי גם את "עשבי פרא" של אותו המחבר, שגם הוא טרילוגיה, וחלק אחד בה מסופר מנקודת מבט נשית. לא זוכרת שחשבתי שאותו חלק היה תיאור מופתי של עולמה הפנימי של אישה, אבל לפחות תובנה רגשית חכמה אחת לגבי מערכות יחסים לקחתי מהסיפור ההוא. אז בכל זאת יש בו משהו. אתה שואל מה דעתי על איפיון הדמויות הנשיות ביצירה של גבר? לא יודעת. אין לי (כרגע ;-) ) אמירה גורפת בנושא התחזות ג'נדריאלית ביצירה. יש שיר של מאיר אריאל שמתאר הלך רוח נשי בצורה מאוד יפה: ויש גם את התרגיל המעניין של ג'נט וינטרסון "כתוב בעור", שבו לא ברור בשום מקום בספר אם הדובר/ת הוא/היא גבר או אישה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |