בתשובה לג'וד, 01/11/10 8:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע מה את עשית לאפללו, אבל בר כוכבא עסה לבן עפלול משהו בסמ"ך :) רואים שהעברית היתה אז בירידה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט בירידה. הקטע הראשון שמצאתי ממגילות ים המלח, פשר חבקוק מכיל, לדוגמה, "אשר לוא יאמינוא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להוסיף למאמר שגם חילופי עי"ן ואל"ף היו נפוצים במשנה ובתלמוד, והסיבה גם כאן היא שההבדל בהגייתן נשחק. הטהרנים דאז התחלחלו מהתופעה, וכך כתוב בתלמוד הירושלמי במסכת ברכות: אין מעבירין לפני התיבה לא חיפנין ולא בישנין ולא טבעונין מפני שהן עושין חיתין היתין ועיינין איינין. אנחנו יצאנו נשכרים כי קיבלנו צמדי שורשים - דומים אבל שונים: גמא-גמע, אכל-עכל, פרא-פרע, וכולי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |