בתשובה לברקת, 02/11/10 8:24
555019
נקודה יפה. בואי נגיד שיש לי יחס חשדני למהותניות ככלל.

בנושא המדובר, ברור שיש הבדלים בין גברים ונשים. ברור שלרמות ההורמונים שלנו יש השפעה עלינו, ושרמה גבוהה יותר של טסטוסטרון יש ביטוי בשטח‏1. ברור גם שההתנייה החברתית דואגת לכך שיהיה הבדל בין החוויה היומיומית של האישה ושל הגבר (כמו שבחברה מעורבת החוויות של אדם כהה עור שונות מהחוויות של אדם בהיר עור).

אבל ברור שהורמונים הם רק חלק מהמשוואה, ושלא ניתן להסביר התנהגות רק על ידי הורמונים מבלי לקחת בחשבון את המסגרת הגדולה של הדינמיקה הבין אישית.
ברור שיש גם מודלים שונים לנשיות וגבריות, האינטראקציה ביניהם וחלוקת התפקידים. ולא מדובר, כפי שג'וד להבנתי טענה, במודל אחד מרכזי וכמה סטיות תקן. מדובר בערב רב של מודלים המשתנים מקבוצה לקבוצה, מחברה לחברה וממשפחה למשפחה.

בחזרה מהמקרו למיקרו, מה שג'וד טענה בקשר למין ורגשות זר לי ומוזר לי. אני מכירה יותר מדי נשים מאותגרות רגשית וגברים ש"מחוברים לרגשות שלהם". אני מכירה יותר מדי נשים מלאות תשוקה וגברים שהנושא המיני אצלם נמצא בתחתית הסולם. וכך גם יש זיווגים‏2, בהם נושא הרגש מוגבר יותר אצל הגבר, וכאלה שבהם האישה היא שמעוניינת יותר במין. אלו לא סטיות (תקן)! בנוסף לכך, שני הנושאים הללו לא נותרים במקומם, ומשנים את פניהם מספר פעמים בחייהם של יחידים וזוגות.

לסיכומו של עניין, אני סבורה שיש סיכוי שהייתי מוכנה לקבל מודל דטרמיניסטי כלשהו שמסביר את הכל סביב התכנית האלוהית או האבולוציונית, אם הוא היה משקף במשהו את המבנה המשפחתי שבו גדלתי ושבו אני חיה. נידונתי לסקפטיות, ואני רוצה להודות בזאת לאבותי ואבות אבותי שהביאו את הגזרה הזאת עלי.

1 כפי ששמעתי מפי טרנס באיזו תכנית דוקומנטרית.
2 אם נתמקד לרגע בזוגות הטרוסקסואליים.
555021
לא ראיתי שג'וד משליכה הכל על ההורמונים. לי לפחות היה ברור שגם הסביבה ואופן הגידול והחינוך משמעותיים מאוד להתפתחות מודלים של חשיבה, הרגשה והתנהגות נשיים/גבריים.

לעניין מי שאת מכירה, חוג מכרייך נשמע מעניין מאוד.
555026
אני סובר שכל הדברים האלה הם סוג של עקומת פעמון. *בממוצע* אפשר למצוא פה או שם יותר נשים או גברים, אבל זו עקומה; לא משבצת קשיחה שבה *כולם* או כמעט כולם נמצאים במקום זהה בהתאם לשיוכם המיני.
555030
אני שותף לאינטואיציה שלך (וחושב שזה יותר מאינטואיציה), אבל זה לא קשור דווקא להתפלגות פעמון, אלא לכך שההבדלים בין אינדיווידואלים בכל אוכלוסיה בנפרד לא פחות משמעותיים מההבדלים בין אינדיווידואלים מאוכלוסיות שונות, ובכל מקרה הם גדולים ביחס לממוצעים (כלומר השוואה בין שני גברים אקראיים תגלה הבדלים בהיקף דומה להשוואה בין גבר אקראי לאשה אקראית, ובכל מקרה ההבדלים האלה יהיו גדולים ביחס להבדל בין "גבר ממוצע" לבין "אשה ממוצעת").

זו סיטואציה מאד נפוצה, כמו גם הכשלים הנובעים ממנה. היה נחמד אם היה מצוי עבורה מושג נוח וקליט, במקום הסבר כל כך מסורבל, כדי שיהיה אפשר לחתום דיונים מהסוג הזה במשפט כמו "בנות רגשניות יותר מבנים? פפפפף. שבאגמב"ה‏1 במיץ".

1 השונות בכל אוכלוסיה גדולה מההבדל בין האוכלוסיות. או עדיף מילה טובה יותר.
י. נוב מתבקש לקבלה 555036
נדמה לי שראשי התיבות הרלוונטיים הם ROC
''... אם הוא היה משקף במשהו את המבנה המשפחתי שבו גדלתי...'' 555034
לא הבנתי למה כוונתך (או למה את מרמזת, אם את מרמזת) באזכור הפרטי-משפחתי, ואיך הוא משתלב בהקשר הכללי של הדיון ביניכן. אגב, בעקבות האזכור הזה, מסקרן אותי אם יש בארץ משפחות שבהן, כדבר רגיל, הסבתא (או הדודה) מספרת לנכדתה - "אני נורא חרמנית, מצידי הייתי מוכנה להז**** כל היום, אבל במקום זה, הסבא הסנטימנטלי שלך אהב תמיד להקריא לי את פושקין ולשפוך דמעות כמים" (ואין צריך לומר ששיחות כאלה הן טאבו מוחלט במסורת הפולנית של בני המשפחה שלי).
''... אם הוא היה משקף במשהו את המבנה המשפחתי שבו גדלתי...'' 555071
מרמזת?
זה די פשוט. שלפי אבחנתי אנשים במשפחתי מצטיינים בתכונות שאמורות, על פי קונבנציות מסויימות, להיות משוייכות לבני המין השני.

ואני באמת לא רוצה להתערב במתרחש במשפחתך, אבל ממשפחתי אני מכירה תופעה שיכולה להחשב קונבנציונלית. מעגל הנשים (בהעדר הגברים) משוות חוויות מחיי הנישואין. וכך גיסות ואחיות, אימהות ובנות יורדות לפרטי פרטים של מה שמתרחש אצלהן. סיפורים טובים גם עוברים בירושה, כך יכולתי לשמוע מה שדודה רבה של אמא שלי היתה מספרת הרבה לפני שנולדתי. זה אף פעם לא נשמע כמו מה שכתבת, אבל...

טאבו מוחלט? אולי לא?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים