בתשובה לאריק, 08/11/10 22:14
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555707
היה גם היה.
למרות שאוהבים להשמיץ אני זוכר אותו בחיבה מסוייגת בעיקר בגלל שהיה שקט - ליד התואמים אפילו שקט מאד (למרות שלא כמו התואמים הוא היה מוגבל ל 4.77 מה"צ).

כמה מוזרויות קטנות נוספות שהיו לו - מאחור, ליד השקע למקלדת היה שקע נוסף שיועד לחיבור לטייפ קסטות, א-לה קומודור 64, אפל ][ ואטארי (ב-יבמ פיסי המקורי אפילו פלופי אחד היה אופציונלי...), והפרוורסיה המדהימה ביותר הייתה שהקופסה המסכנה הכילה 256 ק"ב על לוח האם, ואם רצית לשדרג לכמות המדהימה של 640 ק"ב היית צריך להשתמש בכרטיס הרחבת זיכרון. "מוזרות" נוספת היה פרשן הבייסיק באיפרום‏1 - אאז"נ, אם הנעת אותו ללא דיסקט בכונן הוא היה נכנס למוד ג.וו. בייסיק...
_____________

1 "איפרום" בתור שם עצם קבוצתי: היו לו ארבעה או חמשה
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555743
ב 85 עבדתי בממכר קומודור 64 אפל II אטארי ותואמי פיסי (היום זה מצחיק להזכר, אבל כך הם נקראו, לא?).
זכור לי היטב הטייפ קסטות של הקומודור, כמו גם איכויות הצבע והצליל של המכשיר, והעושר של משחקים שתפסו 64K בלבד‏1 . המשחקים של הקומודור היו שווים לאין ערוך יותר מאשר בתואם יבמ (מסך מונוכרום ירוק, כרטיס מסך הרקולס משהו כמו 120 על 180 פיקסלים, ואותו רמקול צייצני שהזכרת).
מאז ועד היום לא זכיתי לראות מכונת IBM 8088 מקורית. ראיתי אי אז 286 מקורי, שעלה בזמנו הון. היה לו הארד דיסק 20MB והסמל הכחול עליו התבוננתי ביראה.

1 היה איזה תרגיל מפורסם שניצל עוד 40K אאז"נ בדרך לא דרך.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555764
אם כבר נוסטלגיה של קופסאות:
לא 120 על 180. זה אפילו ל-יבמ ההוא לא הספיק...
ל-יבם היית יכול לבחור בין שני מודים: מונוכרום, טקסט בלבד, שייצר 720 על 350, או צבעוני עם רזולוציה 320 על 200 (16 צבעים שלמים! כמובן כולל "שחור" ו"לבן": ביט לכל צבע, ועוד ביט ל-intensity).
ה"גדולה" של הרקולס הייתה שהם ידעו להפיק את שני המודים מאותו הכרטיס, ואפילו הגדילו לעשות ובמונוכרום (עם הרזולוציה הגבוהה) ידעו לייצר גרפיקה (ארבע "רמות אפור")! כאמור, ב-יבמ המונוכרום היה טקסט בלבד, אם כי יכולת לנצל את התווים מעל ascii לעברית ולפסאודו גרפיקה (למשל לייצר מסגרות).

הדבר הטוב ביותר שהיה ל-יבמ, מעבר לשקט שכבר הזכרתי הייתה המקלדת - אף אחד אחר אפילו לא דגדג את האיכות שלהם.
באותה תקופה אחד המוצרים החמים שלהם הייתה מכונת כתיבה חשמלית שנקראה http://en.wikipedia.org/wiki/IBM_Selectric_typewrite... וכמו שאומרים noblesse oblige - מקלדת טובה עמדה גבוה בסולם העדיפויות שלהם (וגם שלי...).
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555810
בעברית קראו לה ''כדורית'', בגלל הפטנט שלהם להחליף סטים של פונטים. מכונה מעולה (אם כי לא הגיע לרמתה של המניפה של אולימפיה).
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555836
אה, כדורית!
בזמני עוד שרתה בצבא. הפקידות היו שואלות כדוריות זו מזו. הן היו מהלכות במסדרון ובידן איזה כלי פלסטיק ובו הכדוריות שנראו לי אז כמו משהו שההיצ'י השאירו.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555837
היתה גם מכונת כתיבה שקראו לה ''צ'יק צ'יק בום בום.''
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555844
והיה גם שיר (עתיק מן המכונה?) בפיו של יעקב טימן ז"ל, שחקן "המטאטא" ואביו של השופט:

מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555846
אולי המניפה עולה על הכדור (לא בטוח אם יש במשפט הזה משמעויות נסתרות) אבל מעטים ידעו לעשות מקלדות כמו יבמ.
כל אימת שלחצת על קליד (כך אומרים?) ממש הרגשת איך הוא מודה לך בלבו, כמו הדלתות בספינה של זייפוד.
מוגפסט, הרגע בו המוזיקה פגשה את המוג 555867
כן.
היו פעם רמות איכות כאלו, ואין עוד. כמו צליל טריקת דלתות המרצדס בשנות הששים.
אני הרחבתי את הענין לכדי ביקורת איכות למוצרי חשמל: אם הלחצנים איכותיים המוצר איכותי.
זה אולי המבחן היחיד שההדיוט יכול לבצע היום למכשירים בטרם קניה כדי לעמוד על איכותם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים