 |
אני לא אכנס כאן לויכוח, ואפילו לא אביא מובאות, אבל הסיכום (מזכרוני) לגבי האירועים הפליליים, כולל שיעור רציחות ותאונות דרכים מבהילים, ויחס הנלווה למשטרה ולחוק שרק מחמיר ככל היחס אליהם משתפר (עם שנים), הן של ההמונים והן של ההנהגה הערבית כולל בעיקר הטחת האשמות על אי-פעולה של המשטרה או תקיפתה כשהיא כן פועלת, ושום מרכיב (כמעט) של נטילת אחריות של האוכלוסיה על מעשיה1 או ניסיון של הנהגה כלשהי שם ללכת בדרך סטטיסטית חדשה; זאת למעט דוגמאות כגון מצעד בודד בנצרת בשנים האחרונות (נגד רצח נשים) והצהרות מעטות של עובדים סוציאלים שנבלעו בסאון תרבות האשמת האחר. אני מצטער שבמקום לחזק את ידיהם של גורמי שיפור עצמי באוכלוסיה, בוחרים גופי שמאל בארץ ובעולם לגבות דווקא גורמים ריאקציוניים בעולם הערבי, כולל זה הישראלי. ספציפית לגבי יחס משטרת ישראל לערביי ישראל, עם כל החריגות, ובשנים מסויימות הכלל הרווח, ביחס לאוכלוסיה זו, הוא עדיין טוב יותר מאשר רוב המשטרות בעולם מתייחסות לאוכלוסיה מאותה הקבוצה האתנית ובוודאי2 טוב פי כמה מזה לו הם היו זוכים ממשטרה שלהם.
1 דוגמונת מבין רבים - עניין השירות הלאומי שהיה יכול לעשות נפלאות גם בתחום זה.
2 על סמך מדגם מייצג של עצמאות ערבית
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש