בתשובה לדב אנשלוביץ, 15/11/10 18:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מנסיון של חברים, ועל תקופות קצרות יחסית, אין נכוי שליש ללא דקלום מפורט על חרטה גמורה, (הודאה בפשע למי שממשיך לטעון לחפותו אחרי המשפט), פתיחת דף חדש ורצון להשתקם ולהיות אזרח מועיל לארצו ומולדתו (כולל כל הניירת שמוכיחה עבודה עתידית בה יקלט). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי חומר ובו סיפורים על אסירים שהביעו חרטה בפני ועדת השיחרורים, אך זה היה על רקע נסיונם לשכנע את הועדה שלא יחזרו על מעשיהם הנלוזים ולא יסכנו את הציבור (כפי שגם משתמע ממה שאתה כתבת), ולא לצורך החרטה כשלעצמה. יגאל עמיר אומר שמעשהו היה חד פעמי ואין לו שום עניין לחזור ולעשות מעשה כזה שוב. השאלה למי יותר קשה להאמין שלא ישוב וירצח, לעמיר או לרוצח ממוצע אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך בדיוק, בלי הבעת חרטה, אתה משתכנע שהוא לא ירצח דמות מפתח אחרת שמסכנת לדעתו את התקומה המשיחית של עם ישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך אתה משחרר עבריין מין, למשל, שידוע לכל, כי הוא מבצע שוב ושוב עבירות מין בשל חוסר יכולתו לשלוט ביצריו? לא שמעתי שבשל כך אוסרים כיום עברייני מין לכל חייהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא העיקרי לדעתי הוא ההסכמה עם החוק והמדינה, ברור שכל עבריין פיקח יתחרט מהפה לחוץ, ישתחרר ויחזור לפרוץ ולסחור בסמים, לכן בתגובתי לך כתבתי "דקלום". החוק רוצה לשמוע בקול רם: אשמתי, סליחה. (זה מזכיר לי את ההזדמנות כשעזרתי לחברה להתגונן בבית המשפט על החזקת מריחואנה לשימוש עצמי, לא הצלחתי לשכנע אותה ללמוד את ה"דקלום" האהוב על השופטים, הבחורה רצתה לומר את דעתה על החוק, המשטרה, המערכת והעוולות שנעשו לה במשך כשלוש שנים, מרגע שנתפסה ועד לאותו הדיון (שלוש שנים, שני סניגורים, שתי קצינות מבחן,שני שופטים בשלושה דיונים), למזלה הנאשם שקדם לה בתור נקט בטקטיקה דומה,כשחברתי ראתה את המקלחת שחטף מהשופט, שינתה הילוך ודיקלמה את "הדיקלום", השופט שמח ושלח אותה לדרכה תוך ברכות ואיחולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה נכון לענין ניכוי שליש, היינו שחרור מהכלא. אבל אין בדין שום קשר בין (אי) הבעת חרטה של אסיר על בצוע העבירה לתנאי כליאתו, ובודאי שלפי הדין אין זו עילה לכליאתו בבידוד. כפי שאריק הראה באתר השב''ס, כליאת אסיר בבידוד משמשת כעונש על עבירת משמעת ולצורך הגנה על חיי האסיר, כשאין אפשרות אחרת. לכן, דבריך אינם רלוונטיים לנושא הנדון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |