בתשובה לewilde, 04/02/02 20:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוא נימתח טיפה את מטאפורת התפוחים: הבעיה היא שאין לך בקרה על משתני הסביבה. בצעת זריקת תפוח בכל מיני נסיבות - בבית, בחוץ, מראש הר ומכמה מגדלים, והוא נפל למטה 100 פעמים. אבל בפעם המאה ואחת אתה תזרוק אותו מתחת למים, והוא דווקא יפול למעלה. זו ההתנגדות שלי ל"חוקי טבע" במדעי החברה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל (בהקשר של האינדוקציה) בין מדעי החברה למדעי הטבע (זאת אמרת, למה זו ההתנגדות שלך ל"חוקי טבע" במדעי החברה, ולא בכל המדעים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה לא ממש העניין כאן. כמובן, כיוון נפילת תפוחים הוא עניין פיזיקלי לחלוטין, אבל שום פיזיקאי לא יגיד לך ש''תפוחים תמיד נופלים למטה'' (לאור דוגמאות כמו זריקות מתחת למים, וכאלה). ''חוקי הטבע'' בפיזיקה הם אכן אבסטרקטיים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל המידע שידוע לפיזיקאי הוא שבכל הניסוים הקודמים התפוחים נפלו למטה, הוא אמור להסיק מכך שהתפוח יפול תמיד למטה (ז''א, זאת אמורה להיות התיאוריה שלו, משום שהיא התיאוריה הכי פשוטה שתואמת את כל המידע הנתון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שתמיד ידועים דברים נוספים, שלא נלקחים בחשבון. בוודאי במדעי החברה. אפשר לומר "הרש"פ היא דיקטטורה" ולסבור שדי בכך, ואפשר להביא בחשבון גורמים נופסים. למשל, שערפאת נולד בשנה זו וזו. האם זה רלוונטי למסקנות? כנראה שלא. האם יש לנו קריטריון ברור מה רלוונטי למסקנות ומה לא? כנראה שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פתוח לדיון על משתני הסביבה, בכל מקרה הייתי מעדיף תקדימים. אם טרם הזריקה ה101 היית שואל אותי מה יקרה, הייתי עונה לך אינסטנקטיבית, שהתפוח יפול למטה. אולם אז פלוני היה אומר, "רגע יש פה משהו בסיסי יוצא דופן - המים". אז הייתי עוצר ושואל איך זה אמור להשפיע על התוצאה. ואולי אפילו הייתי מגיע למסקה שיש לבדוק את צפיפות התפוח על מנת להכריע בשאלה. הכי טוב מבחינתי אם היה קם אלמוני ואומר, "לפני 30 שנה בזימבבווה היה תפוח אחד שעלה למעלה". הייתי בודק את המקרה, ואם היה מסתבר שהתפוח ההוא נזרק גם הוא מתחת למים, כבר לא הייתי כל כך בטוח שהפוח ה101 ירד למטה. התל"ג השנתי בגרמניה הוא 23 אלף דולר. התל"ג השנתי באנגליה הוא 22 אלף דולר. התל"ג השנתי בצרפת הוא 24 אלף דולר. לעומת זאת התל"ג השנתי באיראן הוא אלף דולר. התל"ג השנתי בקניה הוא אלפיים דולר. התל"ג השנתי בסין הוא 1500 דולר. (לא בדקתי את הנתונים, אולם אלה הם סדרי הגודל אמיתיים) הקבוצה הראשונה הן מדינות דמוקרטיות קפיטליסטיות והקבוצה השניה היא מדינות דיקטטוריות בעלות מעורבות גבוהה מאוד בכלכלת המדינה. האם לא ניתן לומר שכדי שלמדינה יהיה תל"ג גבוהה, כנראה שהיא צריכה להיות דמוקרטית קפיטליסטית? הייתי עובר 192(?) מדינות בעולם, אחת אחת ומאמת זאת. הייתי מגלה שזה תמיד נכון, למעט מקרה אחד: הייתי נתקל בסינגפור, ומגלה שסינגפור היא מדינה *דיקטטורית* *קפיטליסטית* עם תל"ג של 29 אלף דולר ?! ואז הייתי מתחיל לשאול איך זה קורה. אולי הקפיטליזם הוא הגורם המכריע? אולי דמוקרטיה גוררת קפיטליזם שגורר תל"ג גבוהה? בקיצור היה על מה לדון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |