בתשובה לארז לנדוור, 29/11/10 9:10
נו פאסאראן 557653
למעשה ככה בדיוק מתנהלת מדינאות (לפחות במדינה דמוקרטית)

אנשי הרשות המבצעת יכולים לנהל משא ומתן אבל הם חייבים להביא את ההסכמים לאישור הפרלמנט ו/או העם

כי אין אצלנו "מנהיגים" יש נציגי ציבור שנבחרים או ממונים ואחראים כלפי הציבור

אם אתה רוצה אנלוגיות לתחום הפרטי אז

בן אדם לא יכול למכור רכוש משפחתי משותף בלי לקבל אישור מכל המשפחה

מנהל חברה אינו יכול למכור את רכוש החברה בלי לקבל אישור מהבעלים

וכן הלאה
נו פאסאראן 557657
הייתי מרחיב עוד קצת את האנלוגיה שלך: למנהלים (הממשלה) יש סמכות לקבל החלטות שוטפות. החלטות בעלות משמעות רבה יותר דורשות את אישור הדירקטוריון (נציגי בעלי המניות). החלטות עוד יותר משמעותיות עשויות לדרוש הצבעה ישירה של בעלי המניות.
(אין לי מושג אם זה באמת כך, או שמא הדבר היחיד שמצביעים לגביו בעלי המניות הוא בחירת הדירקטורים. אבל אני מניח שהדירקטורים יכולים לכונן מנגנון כזה לגבי החלטות מסוימות, אם הם רוצים)
נו פאסאראן 557791
בעלי המניות מצביעים גם על הצעות אחרות - לאו דווקא ההחלטות החשובות ביותר שעומדות בפני החברה. למעשה, את ההחלטות החשובות מקבל הדירקטוריון בלי לשתף את בעלי המניות - אבל בעלי המניות יכולים, עקרונית, להעלות באסיפה השנתית כל הצעה שיחפצו ולהצביע עליה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים