לא סגור 557903
היי אלי,
כמה דברים לא מסתדרים לי, או מה שיותר סביר בשעת לילה מאוחרת זאת, שלא הבנתי את ההגדרה עד הסוף (אני גם לא סגור על התקינות של המבנה התחבירי של המשפטים, מה שאולי מקשה על ההבנה).
ההגדרה אומרות ש:
עשייה תוגדר כאמנותית רק אם מתקיימים בה התנאים הבאים:
א. מרכיב מרכזי שלה הינו בחירה בררנית (סלקטיבית) ולא משוכפלת של פרטים בצורה.
ב. עיקר תכליתה הוא הצורה, או שעיקר התכלית או שהאמצעי העיקרי לה הם השראת רגשות ודמיון או הבעתם.

בחירה יכולה להיות צרה או רחבה, אבל מעצם משמעות המילה היא סלקטיבית.
בנוסף, מכיוון שאפשר לומר שכל יצירה, אומנותית או לא, מערבת בתוכה בחירה כלשהי התנאי הראשון הוא תמיד נכון.

בעניין שכפול פרטים של צורה, יש תמונות שעשויות משכפול של הרבה תמונות, כמו זאת (http://www.google.com/imgres?imgurl=http://www.itech...). האם תמונה כזאת היא לא אומנות?

האם העתק של השיר, כמו עותקים רבים של אותו דיסק, הם לא אומנות? לא מובן לי.

בעניין הסעיף השני, מי קובע את התכלית של היצירה? היצרן? הצרכן? המוסדות? מה זה אומר שעיקר התכלית היא הצורה? הרי יש הרבה דברים שעיקר תכליתם היא הצורה. לדוגמה, כוס למים, עיקר התכלית שלה היא הצורה שלה שחייבת להיות מסוגלת להכיל נפח כלשהו של נוזלים. האם היא אומנות?

את החלק האחרון של הסעיף השני קל לי לקבל, הוא בערך הגירסה המתוקנת להגדרה שהצעתי במאמר שהזכרת. כלומר, אומנות היא יצירה אנושית שתכליתה העיקרית בעיני צרכן האומנות היא בראש ובראשונה ערור רגש, ואולי גם מחשבה.
לא סגור 558076
צחי,
סיוג פעולת הבחירה בהיותה "בררנית", נועד למנוע את הסתכמותה בהחלטה האם להעתיק יצירה אחרת (על כל פרטיה) או לא. בכך ביקשתי להבליט תהליך משמעותי של ברירה בין בר1 לתבן במהלך בחירת הפרטים.

באשר ליצירות העשויות משכפול של הרבה תמונות: באופן כללי, פעולות אנושיות רבות יוצרות שלם חדש, לעיתים מקורי, באמצעות צירוף אובייקטים שאינם מקוריים בפני עצמם. במקרה של אמנות אלו יכולים להיות מילים מן המילון, צעדי ריקוד ממילון הצעדים, ותווים ממחסן התווים. משום כך, בין השאר, התנאי הראשון בהגדרה אינו משהו בנוסח: "אין היא כוללת מרכיב משמעותי של שכפול" וגם לא "לא משכפלת", אלא "לא משוכפלת". הקפדתי ככל יכולתי על מילות ההגדרה הסופית.

ספציפית לגבי הדוגמא שהבאת: כזכור, בסופו של דבר ההגדרה במאמר אינה עוסקת ביצירה עצמה, אלא ביצירתה2. אם תמונתו של אובמה נעשית באמצעות תוכנה, אזי יתכן שפעולת יצירת התוכנה, כוללת עשייה אמנותית. אלא שגם זה אינו בהכרח, או שיתכן שמדובר באמנותיות במידה מעוטה בלבד מצד היוצר – למשל, אם פעולת היצירה מבוססת על אלגוריתם פשוט בנוסח: חלק את הצילום למאה מלבנים קטנים; עבור כל ריבוע מצא כמה אדום, כמה ירוק וכמה כחול יש בו; חפש בספריית תמונות נתונה את התמונה שהכי קרובה לכמות שנמצאה במלבנון; הקטן את התמונה שנמצאה לגודל המלבנון ושים אותה במקומו. אבל נראה שיש בדוגמא שהבאת יותר מזה – אולי אחרי הכרת פרטי העשייה במקרה זה הייתי מחווה דעה מבוססת יותר.

ניתן להשוות אופן יצירה זה, לכזה שלטעמי ועל פי ההגדרה, הוא בבירור אמנותי. כוונתי היא ליצירת הדיוקנאות על-ידי פיבן. אומנם ליצירתו של פיבן ישנו סימן היכר החוזר על עצמו, ומתוך כך גם דבר מה המשוכפל מיצירה ליצירה, אלא שבחירת הפרטים על ידו אינה בטכניקה אוטומטית (שנאמר: "בחירה...לא משוכפלת") שניתן היה לצפות מראש, אלא כזו שנבררת בקפידה מחדש לכל אחת מיצירותיו.

אנצל את תגובתך גם כדי להתייחס ולברר שני מקרים מיוחדים של יצירה המוזכרים במאמר, ובהם הקהל מעורב, ברצונו או שלא, בקביעת התוצר הסופי. האחד הוא היצירה "פרחים פרקטליים" של מיגל שבלייה ואילו השניה היא 4:33 של ג'ון קייג'. במקרה של שבלייה, הקהל אכן משפיע על התוצר הסופי, אך זה גם מושפע במידה מכרעת מתבניות קישור מפורטות בין מיקום העוברים והשבים, לבין הצבעים והצורות שעל הקיר. זה כמובן מותיר גם לעו"ש מרחב ליצירה אמנותית, אם כי לצערי לא בדקתי עד כמה, כאשר היצירה הציגה בעירי.

לעומת יצירתו של שבלייה, יצירתו של קייג' נועדה לאפשר את אקראיות קולות הסביבה, ואם אין אוטובוסים ופטישי אויר בסביבה, אלו בוודאי נשימתו, כיחכוחו ושיעולו של הקהל, עליהם ליוצר אין כל יכולת שליטה היכולה להביא לידי ביטוי יכולת אמנותית כלשהי. למעשה, הוא אסר כל רעש מתוכנן, כך שבניגוד לשבלייה, מנע קייג' מן היצירה גם עשייה אמנותית מצד קהלה. זהו ללא ספק רעיון מעניין והייתי שמח להיות נוכח בהשמעה מסוג זה (אם כי לא בטוח שהייתי רוכש את הדיסק), אך אין בה שום שימוש של היוצר ביכולותיו האמנותיות, אלא רק ברעיונאי שבו ובאסוציאציות האמנותיות הקשורות בשמו.

צריבת שיר: אינה מעשה אמנותי. כתיבתו כן.
כוס מים: אכן תכלית יצירתה של כוס מים היא הכלת מים וצורתה של הכוס היא רק אמצעי לתכלית זו. בשל כך אין בניית כוס מים עונה על תחילת התנאי השני - "עיקר תכליתה הוא הצורה". נדמה לי שגם על המשך התנאי השני - "עיקר התכלית או שהאמצעי העיקרי לה הם השראת רגשות ודמיון או הבעתם" אין יצירתה של כוס מים עונה, אלא אם כוונתך לאותו חלק בעיצובה של הכוס שנועד ליופי, למשל.
בעניין התכלית: כתבתי "עשייה תוגדר כאמנותית רק אם...עיקר תכליתה" כדי שיובן שהכוונה היא לתכלית המניעה את היוצר וגורמת לעשייה.

אם דעתך עדיין אינה נוחה מן ההגדרה, אשמח לדון עוד, במיוחד במקרים בהם ההגדרה רחבה או מצומצמת מדי לטעמך.

1 כן, טריק זול, אבל מי יכול כיום להרשות לעצמו מותרות כאלה?
2 הכוונה היא כמובן לשם העצם במקרה הראשון ולַפְּעולה בשני.
כולם נשא הרוח 558083
כן, רציתי להעיר הערה טכנית על הגדרת האמנות לא דרך היצירה אלא דרך יצירתה.

הגדרה כזו מרחיבה במקום לצמצם ומחטיאה את תכלית המושג "הגדרה".

כלומר, אם הכל נופל תחת כנפי ההגדרה, אם היא מזמינה את כולם להיכנס פנימה, היא כנראה לא די טובה.

הגדרה דרך פעולת היצירה אומרת שלא התוצאה קובעת אלא הכוונה. משמע התכוונתי לכתוב שיר נהדר על יפי החורש ויצא לי שיר לא משהו, אבל העיקר הכוונה.

וכוונה יש לי בשפע! יש לי רגשות שעולים על גדותיהם, יש לי מחשבות ויש לי מסרים, אבל מה שמבדיל ביני לבין ביאליק זה הכשרון. (וקצת כשרון יש לי, יכולתי לכתוב משהו מנוקד כגון אלה שמופיעים פה לפעמים. אלה העוד פחות טובים, כמובן).

החפץ האמנותי בפני עצמו כולל בתוכו גם את הכוונה שבעשייתו ואת דרך עשייתו, והוא הוא מושא ההגדרה.

הגדרת "יער" אינה כוללת את המילה "זרעים".

הגדרת האמנות דרך כוונת היוצר היא הכתבה של האמנות הקונספטואלית ותו לא. ברגע שנשתחרר ממנה יתפזר רוב הערפל.
עוד לא שמעתי על הגדרת מוסיקה בצורה כזאת, או על הגדרת ספר בצורה כזאת.

הגדרת האמנות צריה להיות דרך החפץ האמנותי בלבד.

ולא משנה לי שאתה מגיב לכולם מלבדי. כולם נשא הרוח כולם סחף האור, שירה חדשה נשויית כשרון את בוקר חייהם עאלק הרנינה.
לא סגור 558152
אם עניין הבחירה מתייחס רק לנושא ההעתקה, אז החלק הראשון של ההגדרה בסדר.

בתגובתה מעלי ג'וד נגעה באחת המגבלות של הגדרה שמתייחסת רק לכוונה של היוצר (ואני מסכים איתה). הגדרה כזאת מתעלמת לגמרי מצרכן האומנות, שגם לו יש תפקיד. או שאולי החלק האחרון של ההגדרה הוא כוללני ומקיף את הצרכן והיצרן כאחד?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים