בתשובה לדורון הגלילי, 10/12/10 11:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני נמצא במצב לא נוח מפני אתה מנסה לבלבל אותי עם עובדות בתחום שאני לא בקיא בו. אין לי ספק שהעלאת רמת האינטיליגנציה וההכשרה של האוכלוסיה היא מרכיב חשוב מאוד בפוטנציאל הצמיחה של החברה. לכן הישגים טובים במערכת החינוך חשובים מאוד מבחינה כלכלית. אין גם ספק שיש התאמה בין מצב סוציואקונומי ובין השגים בלימודים. אני חושב שכסף אף פעם לא מזיק. אין שום סיבה לחשוב שהעלאת ההכנסה של משפחה עניה תגרום להדרדרות השגי ילדיה בבית הספר. אין גם שום סיבה לחשוב שהגדלת תקציב החינוך תפגע ברמת ההישגים. לכאורה המסקנה ברורה; צריך לשאוף ליותר שיוויון חברתי ולהגדלת הממשלה. אבל שאלת המפתח היא האם זו הדרך האפקטיבית ביותר להגיע לתוצאות הרצויות. האם השקעת משאבים במדיניות זו היא כדאית ביחס לאלטרנטיבה. בכך אני מפקפק. 1. לא ברור לי באיזה מידה המחסור הכלכלי עצמו הוא הסיבה להישגים נמוכים, או אולי מאפיינים אחרים של משפחות עניות כמו רמה אינטלקטואלית נמוכה של ההורים, או עצם תיפקוד המשפחה ואולי גודל המשפחה הם הדומיננטיים. לא ברורה לי מידת האפקטיביות של הגדלת תשלומי ההעברה על רמת ההישגים. 2. המבחן מצביע על פיגור כולל ביחס למדינות אחרות, ולא רק פערים. אולי המסקנה היא שמערכת החינוך שלנו כולה בעייתית ולא אפקטיבית? אולי אצלנו יש יותר רעש בכיתות מפני שהחברה שלנו פרועה יותר, ומפני שמסיבות של נכונות פוליטית קשה להעיף מפריעים מבית הספר? אולי המערכת הממשלתית עצמה לא מתפקדת ביעילות, ושיטה של בתי ספר פרטיים, רגולציה ממשלתית של שקיפות ההישגים, וסיוע לחלשים במימון שכר הלימוד, עדיפה על המערכת הממשלתית? 3. מומחי הOECD לא מציעים להגדיל את תשלומי ההעברה כאמצעי להעלות את רמת הלימודים. אני מסכים שחברה שיש בה פערים חברתיים נמוכים, יהיו בה גם פערים נמוכים ברמות ההישגים בבתי הספר. אבל לא השתכנעתי מהמאמר שהקטנה מלאכותית נוספת של הפערים באמצעות תשלומי העברה, היא הפתרון היעיל ביותר מבחינת שיקולי עלות תועלת להעלאת רמת ההישגים. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |