![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				חוששתני שהשלום עם מצריים הוכיח עד כמה אפשר לשכוח מפנטזיות הסקי בלבנון והחומוס בדמשק. | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			היום ישראלים כבר לא מגיעים לשם, אבל היו תקופות שאנשים נסעו לעשות קניות בעזה ולשחק בקזינו ביריחו. | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			
				וזה אפילו יותר נכון לראשית תקופת הכיבוש (למעשה - עד האינתיפדה הראשונה), מאשר לימינו אנו. מביאין הוכחה ממדינות שיש לנו שלום איתן, ולא מיחסינו עם האנשים שכבשנו.  | 
			![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			אבל דיברנו על כיבוש סוריה! (או יותר נכון האפשרות שסוריה תתפרק ו"תיפול" לידינו.) | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
![]()  | 
				
				
  | 
			![]()  | 
		||
				
  | 
			||||
![]()  | 
			Never say never | ![]()  | 
		
![]()  | 
		
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
			  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות
		 | 
		© כל הזכויות שמורות |