בתשובה להוגג, 22/12/10 4:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא לחינם אמרת "התמונה הרומנטית של ליל-עשרימניקים שיש לי...". התמונה הרומנטית הזאת היכתה שורשים מאז המחזה של סובול באמצע שנות השבעים, שהתבסס על הקובץ "קהיליתנו", שבני ביתניה עילית כעסו עליו והתכחשו לו לאחר פרסומו. קשה לדעת היכן מסתיימים המאורעות האמיתיים ומתחילה האגדה. מכל מקום, העובדות הידועות הן כי בביתניה היו למעלה מ-20 גברים ורק 4 נשים, וכולם היו צעירים מאוד - בין שנות העשרה לשנות העשרים המוקדמות. כך שגם האידיאולוגיה וגם המתח המיני הכללי לא היוו קרקע פוריה, לא ליצירת קשרים יציבים על טהרת הזוגיות ולא לנישואין. לגבי שאר אנשי הגדוד ושאר התארגנויות שהיו פזורות בכל הארץ, אין (לי, וספק אם יש בכלל) נתונים סטטיסטיים מדוייקים. יש לשער (גם עפ"י תולדות משפחתי הפרטית) כי הנטייה האנושית הטבעית, כמו אצל בני האדם בכל מקום, כללה גם הקמת תאים משפחתיים, אם כי לא בהכרח באמצעות טקס דתי, אלא, פעמים רבות, בכניסה לאוהל או לחדר משותף - וזאת גם בעיתות משבר, מצוקה כלכלית וסכסוכים אתניים. ההימור שלי הוא כי הגרסה המקורית של השיר היא דווקא זו הארוכה יותר שב"זמרשת", עם השוקולדה ועם האם הכובסת. קודם כל משום שב"זמרשת" אוספים שירים ישראליים ישנים, ועד כמה שזה אפשרי, להנחתי - כוללים את הגרסאות הנושנות/מקוריות. שנית, בימים ההם באמת נהגו עדיין לקרוא לשוקולד בעיקר "שוקולדה", והרבה פחות "שוקולד". סיומת הה"א נשמטה בתקופות מאוחרות יותר, וכיום משתמשים בה בעיקר בהקשרים נוסטלגיים. ושלישית - עם כל הכבוד (ויש כבוד!) לשרה המכבסת-תולה של מתי כספי, הרי בזמנים ההם, הרבה לפני פרוץ מכונות הכביסה לארץ ציון וירושלים, היו באמת כובסות - נשים שפרנסתן היתה על קרצוף כביסתם של אחרים. כך שאם לנסות ולהתחקות על ההגיון הפנימי של השיר - אביו של הילד נפל תוך עבודת החציבה, אמא עובדת כל היום בבתי מעסיקיה, כך שמנקודת מבטו-שלו, בגיל שבו צומחות השיניים, כלומר - גיל רך מאוד שבו אין עבר ואין עתיד, יש רק הווה, רק היום - מנקודת מבט זו אין לו הורים והוא בודד וגלמוד. בתגובה לכל הטראגיות הזאת :-], מרגיע אותו מישהו (המשורר?): אמא כובסת, כלומר - אבא אין, אבל אמא יש ויש, והיא תשוב מעבודתה בערב ותביא את מקור נחמותיהם האוניברסלי של כל הילדים כולם (וגם שלי) - השוקולד(ה). נדמה לי ש"הרי האלף" מבוסס על הצירוף "הררי אלף", המופיע במדרשי האגדה במקומות רבים. הופעת הבכורה שלו, עכש"ז, היא בפרק נ' בתהילים - "כִּי-לִי כָל-חַיְתוֹ-יָעַר; בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי-אָלֶף". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתם גורמים לי להרגיש בן מאה. למרות שנולדתי קצת אחרי ביתניה, "שוקולדה" היתה שגורה בלשון הדיבור בילדותי (וזכורה ההמצאה המופלאה, "שוקולדה מקופלת" אותה הייתי מקבל בעיקר כשהייתי חולה. הצורה הנקבית של המוצר הזה נשמרת עד היום, לא? או שכבר לא קונים מקופלת בשקם?), וכובסת היתה מגיעה פעם בשבוע ליום כביסה מפרך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אתה טוען ברצינות שנולדת אחרי ביתניה ושאתה לא בן מאה? טוב, נו, אין טעם להתחיל להגן עכשיו על השערותיי השבריריות והאמורפיות בנושא חסר חשיבות, אבל האמת היא שלצורך ביטויים כ"בימים ההם" ו"בזמנים ההם", מספיק שתהיה יליד 1951. כלומר - ילדותך עברה עליך, עברה בריקודים, לפני למעלה מ-50 שנה, וגם אם זה לא 100 - זהו בכל זאת הישג ארכיאולוגי נאה. השוקולדה המקופלת הישראלית נולדה בארץ, עפ"י פרסומי החברה, בשנת 1935 (כחיקוי לממתק אנגלי שהיה קיים עוד משנות ה-20 - כמו ביתניה), אך היא נקראה כך, אם בכלל, רק בימים ההם. זה שנים ארוכות, קשה לי לשער כמה, אבל זה נמדד בודאי בעשורים - שכבר לא מופיע עליה "שוקולדה", והיא נקראת לא רק בלשון הדיבור אלא גם כמותג (וכן, נכון - בצורה הנקבית), רק "מקופלת". וכובסות אכן היו עוד בשנות ה-60, אולי בעיקר בבתיהן של מורות פולניות אריסטוקרטיות. נראה לי שמספרן של הללו (הכובסות, לא הפולניות :-]) כבר לא היה גדול, אז. אא"ט, בשנות ה-70 הן נעלמו סופית מן הנוף, וחלקן כנראה יושבות ונחות, ידיהן המיובלות שלובות להן, סו"ס, בחיקן, ומלאכים צחורי-כנפיים מרחפים עליהן לשרתן בשדות הסינטבון הנצחיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בילדותי שלי אמרו "שוקולדה" - אבל הרשה לי להטיל ספק שזו הופיעה בשיר במקורו. בילדותי שרתי את השיר הזה מדי שבוע, והבית על האמא והשוקולדה בהחלט ובפירוש לא היה בו. גם ניתוח ספרותי מראה שסגנון הבית הזה חורג מסגנונו הכללי של הרוסי. הרשה לי לנחש שאמו של מי שציטט את השיר ב"זמרשת" (מזיכרונו כמובן) הוסיפה את הבית הזה כשזימרה שיר ערש לבנה (או בתה) הפעוטים כדי להקל מעט על הסיוטים שהשיר עלול לעורר. תודה על ההסבר המאלף1 לגבי הררי אלף - אני משוכנע שעלית על המקור (אם כי זה עדיין לא מסביר מהם הרים אלו). זיכרוני ושירונט מסכימים זה עם זה, ושניהם מאששים את סברתך: "עד להררי אלף" ולא כמו בגרסה הפגומה של זמרשת "אל הרי האלף". (יש עוד - למשל ו"ו החיבור לפני "נשמתו" לא במקומה, הא' ב"אלף" והד' ב"דלף" קמוצות ולא סגולות, וכמו שכבר הזכרתי, הילד "גלמוד הוא ויחידי בחלד", לא "גלמוד הוא בכל החלד". עם כל אלו יש מקום אחד בו זכרוני דווקא תומך ב"זמרשת": "תהי חוצב כמוהו" ולא "תהיה חוצב כמוהו". ________________ 1 זהירות! lame pun |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך התעניינות אישית פניתי אל צוות "זמרשת" שבהנהגתו של פרופ' שי בורשטיין מאונ. ת"א, ונעניתי ע"י אחד החברים, אביתר כהן. לדבריו, המילים המתפרסמות באתר הן מילותיו המדוייקות של ע. הרוסי, כולל בית הכביסה והשוקולדה וכולל כל מקום העשוי להחשב אצלך כשגוי (לכל דבר יש סיבה ומקור, גם ל"הרי האלף" - אבל אין לי סבלנות עכשיו. מכל מקום - הרוסי, בצד היותו משורר, היה גם בלשן ומילונאי). המילים (אומר אביתר) סופקו לזמרשת ע"י ה'תנ"ך' האנושי של הזמר העברי בארץ - אליהו הכהן, שבין פעילויותיו הוא גם העורך של "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט". אני משערת שעכשיו זה כבר נראה אחרת לגמרי מהניחוש שבפסקה השניה שלך. אליהו הכהן [ויקיפדיה] בזמרשת אמנם מבקשים מן הקוראים (בתחתית כל דף) להוסיף מידע, הערות וסיפורים - אבל לא את מילות השירים. מן המאמרים שבאתר ניתן לראות את היחס הרציני. המילים, אם נכתבו ע"י מי שכבר הלך לעולמו ולא נמסרו לאתר ע"י מחבר חי וקיים - נבדקות ומאומתות בתשומת לב רבה. יש עוד שירים שנכתבו מזמן ואחרי שנים הוקלטו בהשמטת בית אחד או יותר, לא רק "תשרי סבא". זה יכול לקרות ממגוון של טעמים - לעיתים עקב סכסוכי זכויות, לעיתים עקב לחצים בעניין משך השיר (האמור להיות, באופן אידיאלי, בסביבות ה-3 דקות), ולעיתים אחרות מסיבות שונות ומשונות. "שיר הבוקרים (ערבה ערבה..)" של אורלנד, למשל, כולל בית המתחיל במילים "שְׂדֵה בּוֹקֵר, שְׂדֵה שָׁלוֹם, הֵעוֹר!", אות להערכתו של אורלנד לבן גוריון שעבר באותה שנה, 1953, לשדה בוקר. המלחין, מרדכי אולרי-נוז'יק (ששמו נשכח כיום), העריץ את בן גוריון והקדיש לו את השיר. האמנים שהקליטו שיר זה באותן שנים, הכלילו או השמיטו את בית המריבה בהתאם לדעותיהם הפוליטיות וכמידת חיבתם או שנאתם לבן גוריון. שנים רבות אחר כך בא אריק סיני, פתח את "אלף זמר ועוד זמר", או איזשהו שירון אחר - ופשוט שר (והקליט) את השיר בגרסה שהופיעה שם, מבלי לדעת כלל על המחלוקת העתיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין ומאלף - תודה. רק למען ההיסטוריה אני רוצה לציין שהגרסה הזכורה לי אינה משום הקלטה (למעשה לא מוכרת לי שום הקלטה של השיר הזה, ואני מעז לנחש שכל הקלטה כזו היא חדשה יחסית) - אני שוררתי את השיר הזה עם עוד שירים רבים אחרים (ועם עוד ילדים רבים אחרים) ב''שירה בציבור'' שבועית עם שקופיות של מלות השירים כתובות בכתב יד ומעוטרות בידי האמן המקומי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד. רק התייחסות קטנה: 1. את המילים לא סיפק לנו אליהו הכהן, אבל בעקבות פנייתך בדקתי את הביצוע ממופעו "שירי ירושלים בראשית תקופת המנדט" וראיתי כי נמצא שם הבית. לא השוויתי את כל המילים אל מול המילים שבאתרנו. 2. כיוון שגם אנחנו טועים (לא פחות מהממוצע האנושי) אנחנו תמיד שמחים לקבל תיקונים, גם למילים. כמו כן, גם גרסאות שונות של מילים ושל ביצועים מתקבלות בחום. 3. אכן, זו לא פעם ראשונה שאנו נתקלים בשיר שלא כל בתיו הונהגו בשירת העם, ורק בחיטוט מגלים את הבתים הנשכחים ששייכים לתקופה אך רחוקים מהעם. 4. את "זמרשת" לא מנהיג פרופ' שי בורשטין, אלא כולנו יחד (אין היררכיה). בברכת דיונים פוריים, אֶבְיָתָר כֹּהֵן זֶמֶרֶשֶׁת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההערות. חזרתי אל המייל שלך ועכשיו אני מבינה שמה שהטעה אותי וגרם לי לחשוב שאליהו הכהן סיפק לכם את מילות השיר, אלו מילותיך, שהייתי צריכה לקרוא אותן טוב יותר: "את החומר לכל התכנית - כולל מילות השירים - מספק אליהו בעצמו." אתה כתבת "תכנית", ואני, מבלי למצמץ, מיד חשבתי שהכוונה היא ל"זמרשת". את דבר הנהגתו של שי בורשטיין הנחתי באמת לא בעקבות דבריך, אלא בעיקר הושפעתי ממאמריהם של בורשטיין וגולדנברג, וכן מראיון בהארץ, שבו, אמנם - אני מודה באשמה - לא נאמר דבר על הנהגה, אבל נאמר משהו על "בכיר החוקרים בתחום", וכן דובר בו גם על גילו של בורשטיין, שהוא כפול מגילם של השאר. גם עכשיו, אגב, לאחר שאני מקבלת את דבריך: "את 'זמרשת' לא מנהיג פרופ' שי בורשטין, אלא כולנו יחד (אין היררכיה)", עדיין אני משערת כי כמו בתחומים אחרים ובנסיבות אחרות - יש שווים ויש שווים מאוד-מאוד, ומבלי לדעת דבר על הנעשה אצלכם, אני משערת שאם יהיה רגע של ויכוח ללא פתרון - ייקרא זקן השבט לומר את דברו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |