560
דובי מציג את הרעיון הסוליפסיסטי: רק אני קיים, שיתרונו הוא פשטותו היתרה. הוא ממשיך ומבחין יפה שאין לי שליטה על כל מה שמסביבי, ומכאן שחייב להיות אני לא-מודע. מכאן הוא טוען שהלא-מודע הוא אלוהים. לא הבנתי את הצעד הזה - התוכל לפרט, דובי?
מכל מקום, הייתי נעצר צעד אחד קודם: הרי האני הלא-מודע הוא נפרד מהאני המודע, הוא-הוא האני הקרטזי (= של דקארט). מכאן, שברגע שמניחים את קיומו של תת-מודע, הרי שוללים מיד את הגישה הסוליפסיסטית! האם נמצאת כאן ההפרכה המיוחלת לרעיון המעצבן של הסוליפסיסיזם?
זינוקים לוגיים בע''מ 561
את השאלה כדאי להפנות דווקא לאייל רון, שהעלה את ההשערה כי האני התת-מודע הוא האלוהים, אך אני מאמין שאת ההסבר הראשוני נתתי כבר בתמצית - התת-מודע הוא היוצר של העולם, הוא השולט בכל הדברים שהאני חווה, מבלי שיוכל לשלוט בהם - ועל כן הוא ממלא את התפקיד שבד''כ אנו מפקידים בידיו של האלוהים.
זינוקים לוגיים בע''מ 564
דובי הבין את נקודתי ומציג אותה בצורה יפה ובהירה - אינני חושב שאני יכול לפרט יותר מכך, למרות שאשמח לענות לשאלות ספיצפיות.

אני מאמין שהוכחת קיומו של התת מודע שוללת את התיאוריה אשר מאמינה שרק האני הקרטזי קיים, אולם אינני יודע אם היא שוללת את התיאוריה הסוליפסיסטית כולה.

אשמח אם מישהו יגיב בנושא זה.

והערה אחרונה - לדובי. זהו אכן סיכום יפה של דיוננו - רק נקודה אחת שאני חושב שצריך להוסיף. אינני מקבל את העדויות על פגועי מוחין אשר חל שינוי באישיותם כהוכחה לכך שמבנה המוח שולט באישיות. עדויות אלו רק מראות על קשר בין שני הדברים - ולא על כך שהאחד יוצר את השני.
הערה 2466
ברגע שיש שלושה כוחות שהם האני התת מודע
והלא מודע הנפש פועלת תמיד בשלושה כיוונים שונים שלאחר עיבוד של המוח הם קובעים את התפיסה שבסופה היא האני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים