בתשובה לידידיה, 30/12/10 22:23
אני למדתי לקרוא בלי ניקוד 560251
אבל בהמשך רוב הספרים היו מנוקדים (כי כך נכתבו ספרי הילדים).

כאשר הייתי ילד בגיל 4-6 אבא שלי היה לוקח אותי ומחזיר אותי מהגן,
במסלול רגלי של כ- 20 דקות לכל כייוון. כדי לא להשתעמם בדרך, הוא היה מראה לי שלטים וכתובות ברחובות ומסביר לי מה כתוב שם. זה הספיק לי ללמוד לקרוא כמה מאות מילים בסיסיות (המצחיק הוא שהוא לא שלט טוב בעברית). כאשר קיבלתי ספר ראשון
שלי בגיל 6 (עם ציורים וקיפולים) קראתי אותו תוך יום מקסימום. את ספרי קריאה בכתה א
שהיו מנוקדים קראתי ללא קושי ושמתי לב שהמורה עושה טעויות בקריאה (היא קראה קמץ קטן בתור קמץ רגיל).

בכתה ב גיליתי ספריה שכונתית והתחלתי לקרוא ספרים כל היום, כולל קריאה בזמן השיעור בכתה כאשר הספר מתחת לשולחן. עד שהמורה תפסה אותי והתלוננה אצל אימי על שאיני מקשיב לשיעורים המשעממים שלה ובכלל שאני לא מרוכז ולא עונה על שאלות שלה כפי שצריך, היא חששה שאני תלמיד חלש (נו טוב, מה הייתי צריך לאמר לה שהיא משעממת ?).

בכתב ב' או ג' מצאתי ברחוב ספרים חסמב"ה ו"אלף לילה ולילה".
החסמב"ה לא היה מנוקד אבל קל מאוד לקריאה (וגם חמוד).

ה"אלף לילה ולילה" הדהים אותי (היה מנוקד אבל כנראה היה ספר למבוגרים. הוא נכתב בשפה כאילו תנכ"ית, עברית ארכאית מראשית המאה העשרים). ספר פואטי מיוחד במינו,
חלק מהמילים לא הבנתי בדיוק אבל זה לא ממש הפריע להנות.

כללית, בעניין הדיונים בפתיל זה. דעתי היא שאין שום צורך להתאים ספר לשפה עכשווית,
אלא להתאים לשפה המקורית ככל האפשר. הסופר כותב בסגנון שהוא מוצא כסגנון "מתאים" וצריך לכבד את מה שרצה לעשות הסופר. גם שפה ארכאית נשמעת יפה , מילים קשות פה ושם לא
הרגו איש, מי שממש מפריע לו שישתמש במילון. אפילו את התנ"ך נעים לקרוא בתור יצירה
ספרותית, למרות שיש שם לא מעט מילים משונות או בלתי מובנות.

חוץ מזה, שפת הרחוב בעברית משתנה כל הזמן, אז מה הטעם לכתוב בשפה עכשווית,
הרי גם היא תראה מיושנת עוד 30 שנה ?
אני למדתי לקרוא בלי ניקוד 560280
הספר נקרא "אלף לילה ולילה" או "לילות ערב"?
הובלת אותי אל המדף לשלוף את לילות ערב המרופט שלי, המנוקד ועם ציורים נהדרים, כמה אהבתי אותו, אני עדיין אוהבת.
אני למדתי לקרוא בלי ניקוד 560369
''אלף לילה ולילה'' בתרגומו של י. ריבלין (גם תרגם את הקוראן), ספר מאוד אירוטי ומזעזע לילדים, גם אני נתקלתי במהדורה זו כשהייתי ילד ומאוד השתוממתי על המסתתר מאחורי הסיפורים שהכרתי מהעיבודים לילדים.
אני למדתי לקרוא בלי ניקוד 560391
המהדורה עם המליון כרכים לערך, שיצאה אח"כ ב-‏4 כרכים שמנים בהוצאת קריית ספר? עם איורים מזעזעים?‏1
כספר, הוא אחלה ספר. אני יכולה להבין למה הוא התחתן עם שחרזדה בסוף, רק מתפלאת שלקח לו 3 שנים‏2. אם היא שרה כמו שהיא מספרת סיפורים...

זה לא לילדים. גם אם זה מנוקד.

1 מי בחר במאייר הזה, שלא יודע לצייר? למה לא אותי? אז מה אם עוד לא נולדתי אז! היו צריכים לחכות!
2 הוא לא שם לב שהיא בהריון, הנעל?
אני קורא בלי ניקוד 560392
בטח תהני מהסיפור של א.א. פו ''הלילה האלף ושניים'' שם באמת נמאס לו והוא שם לברברת סוף, בדרכים המקובלות אז.
אני למדתי לקרוא בלי ניקוד 560408
הספר שלי, שנקרא "לילות ערב", מאוייר על ידי Pauline Baynes.
סיפרתי שהאיורים נהדרים, עכשיו גיליתי שהמאיירת איירה גם את סיפורי נארניה, והיא זו שציירה את המפה המפורסמת בשר הטבעות. איזה יופי.

לצערי אין בגוגל דוגמה לאיור מ"לילות ערב", האיורים הם בשחור לבן בסגנון אוריינטלי, מאד שונה ממה ששיש בגוגל ומאד יפה.
אני למדתי לקרוא בלי ניקוד 560421
פאולין ביינס. בהחלט.
יש לי גם את זה. בזמנו יצא בשני כרכים בהוצאת מחברות לספרות. ולא מכיל (כמובן) את כל הסיפורים.

אני מאוד אוהבת אותה.
אני למדתי לקרוא בלי ניקוד 560425
:-) איזה כיף זה!
אני למדתי לקרוא בלי ניקוד 560707
מה יש לך להתלונן? ודאי הגיע הזמן כבר לתרגום נוסף עם איורים חדשים! לכי ותציעי לאיזו הוצאה - ו-הופה! איירי והצליחי!
כנראה לא ''לילות ערב'' אלא ''אלף לילה ולילה'' 560386
השם "אלף לילה ולילה" הוא היחיד שמקובע בזכרוני, לא זוכר בכלל שם
כמו "לילות ערב".

מבדיקה שעשיתי היום באינטרנט זה כנראה אחד מאוסף התרגומים שפורסמו
בהוצאת "קריית ספר" בשנות החמישים של המאה שעברה. זה אוסף של כ- 30
תרגומים (חלקם כנראה לא תלויים זה בזה). הספר הנדון כתוב בפונט ישן
שמקובל עדיין בספרי תנ"ך וספרי קודש (לא פונט פרנק-ריהל (?) ששולט
בכל הספרים בעברית בעשרות השנים האחרונות). ההידור של הכריכה האדומה עם אותיות
זהב (לפי האינטרנט) מתאים לפונט "מסורתי" כזה.

סיכוי גבוה שמדובר בספר בתרגום יואל ריבלין (כפי שציין המגיב "אנטילופה").
הסיבה לסבירות זו היא הסגנון של הספר שהוא מין תערובת של סגנון מקראי עם עברית
של "אליעזר בן יהודה". למשל בספר הזה משתמשים מספר פעמים בצירוף המילים
"נחושת קלל", זה מונח מהתנ"ך שפירושו "נחושת ממורטת ומבריקה". אין סיכוי
שצירוף מילים כזה יהיה על ידי מישהו שלא מכיר טוב את התנ"ך,
יואל ריבלין (שכתי שם אמצעי נוסף)נשמע כמו שם של "בחור ישיבה".

לפי מה שכתוב באינטרנט נראה שכל הסדרה של התרגומים אזלה לגמרי מהשוק.
אם תשיגי בכל זאת את הספר (במהדורה הזו) הוא מומלץ מאוד, משהוא יוצא דופן באיכות.
כנראה לא ''לילות ערב'' אלא ''אלף לילה ולילה'' 560389
יוסף יואל ריבלין [ויקיפדיה]

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים