בתשובה לאמ, 30/12/10 23:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הספר נקרא "אלף לילה ולילה" או "לילות ערב"? הובלת אותי אל המדף לשלוף את לילות ערב המרופט שלי, המנוקד ועם ציורים נהדרים, כמה אהבתי אותו, אני עדיין אוהבת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''אלף לילה ולילה'' בתרגומו של י. ריבלין (גם תרגם את הקוראן), ספר מאוד אירוטי ומזעזע לילדים, גם אני נתקלתי במהדורה זו כשהייתי ילד ומאוד השתוממתי על המסתתר מאחורי הסיפורים שהכרתי מהעיבודים לילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המהדורה עם המליון כרכים לערך, שיצאה אח"כ ב-4 כרכים שמנים בהוצאת קריית ספר? עם איורים מזעזעים?1 כספר, הוא אחלה ספר. אני יכולה להבין למה הוא התחתן עם שחרזדה בסוף, רק מתפלאת שלקח לו 3 שנים2. אם היא שרה כמו שהיא מספרת סיפורים... זה לא לילדים. גם אם זה מנוקד. 1 מי בחר במאייר הזה, שלא יודע לצייר? למה לא אותי? אז מה אם עוד לא נולדתי אז! היו צריכים לחכות! 2 הוא לא שם לב שהיא בהריון, הנעל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח תהני מהסיפור של א.א. פו ''הלילה האלף ושניים'' שם באמת נמאס לו והוא שם לברברת סוף, בדרכים המקובלות אז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספר שלי, שנקרא "לילות ערב", מאוייר על ידי Pauline Baynes. סיפרתי שהאיורים נהדרים, עכשיו גיליתי שהמאיירת איירה גם את סיפורי נארניה, והיא זו שציירה את המפה המפורסמת בשר הטבעות. איזה יופי. לצערי אין בגוגל דוגמה לאיור מ"לילות ערב", האיורים הם בשחור לבן בסגנון אוריינטלי, מאד שונה ממה ששיש בגוגל ומאד יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאולין ביינס. בהחלט. יש לי גם את זה. בזמנו יצא בשני כרכים בהוצאת מחברות לספרות. ולא מכיל (כמובן) את כל הסיפורים. אני מאוד אוהבת אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יש לך להתלונן? ודאי הגיע הזמן כבר לתרגום נוסף עם איורים חדשים! לכי ותציעי לאיזו הוצאה - ו-הופה! איירי והצליחי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם "אלף לילה ולילה" הוא היחיד שמקובע בזכרוני, לא זוכר בכלל שם כמו "לילות ערב". מבדיקה שעשיתי היום באינטרנט זה כנראה אחד מאוסף התרגומים שפורסמו בהוצאת "קריית ספר" בשנות החמישים של המאה שעברה. זה אוסף של כ- 30 תרגומים (חלקם כנראה לא תלויים זה בזה). הספר הנדון כתוב בפונט ישן שמקובל עדיין בספרי תנ"ך וספרי קודש (לא פונט פרנק-ריהל (?) ששולט בכל הספרים בעברית בעשרות השנים האחרונות). ההידור של הכריכה האדומה עם אותיות זהב (לפי האינטרנט) מתאים לפונט "מסורתי" כזה. סיכוי גבוה שמדובר בספר בתרגום יואל ריבלין (כפי שציין המגיב "אנטילופה"). הסיבה לסבירות זו היא הסגנון של הספר שהוא מין תערובת של סגנון מקראי עם עברית של "אליעזר בן יהודה". למשל בספר הזה משתמשים מספר פעמים בצירוף המילים "נחושת קלל", זה מונח מהתנ"ך שפירושו "נחושת ממורטת ומבריקה". אין סיכוי שצירוף מילים כזה יהיה על ידי מישהו שלא מכיר טוב את התנ"ך, יואל ריבלין (שכתי שם אמצעי נוסף)נשמע כמו שם של "בחור ישיבה". לפי מה שכתוב באינטרנט נראה שכל הסדרה של התרגומים אזלה לגמרי מהשוק. אם תשיגי בכל זאת את הספר (במהדורה הזו) הוא מומלץ מאוד, משהוא יוצא דופן באיכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסף יואל ריבלין [ויקיפדיה] | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |